מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הזכויות המוקנות לשוטרים בעת פעילות יחידתית וארגונית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע אינו חולק על סמכות המדינה כמעסיקה לשנות את שכר השוטרים לרבות הפחתתו באופן חד צדדי ואף אינו מבקש לבטל את ההסכם כולו אולם הוא טוען לחוסר סבירות והיעדר מידתיות הסעיף הנוגע לקזוז תוספת ההקפאה בעת העלאת השכר וכן לאפליה מול הסדרים הנוגעים לנגדים אחרים.
ההסדר הנוכחי מתקן את עיוותי השכר שקדמו לו. כאמור, הקריטריונים לפיהם ייקבע מבנה השכר בהתאם לסיכום הם קרבה לליבת העשייה הארגונית ומדיניות ארגונית, מקצועיות – תנאי הכשרה משטרתיים, תעודה או הוכחת ידע וניסיון ייחודי, וכן הבאתו בחשבון של קושי באיוש ושימור תפקידים.
למעשה, בתביעתו זו נראה כי התובע סבור שאפשרות זו היא היחידה אשר אפשרית ואותה הוא מבקש, אולם לא כך הדבר.
בנוסף, כאמור, הפגיעה בשכר התובע אינה מסוג של גריעה או הפחתה –שהן המשמעות המקובלת למונח פגיעה – אלא פגיעה עתידית לא מסוימת ולא וודאית המותנית בראש ובראשונה בעצם ההעלאה בדרגה שאינה זכות מוקנית.
הפקודה האמורה מתייחסת למצב בו בשל קידום בדרגה מופחת שכרו של השוטר וקובעת כי על הקצין הממונה לבחון את זכאותו לתוספת הקפאה שלפיה לא יפחת שכרו הישן לאור הקידום האמור בדרגה וכן מורה על חובת יידוע השוטר.
...
הסעיף הרלוונטי שבו נקבעה תוספת ההקפאה הוא סעיף 7 לסיכום: "7. שמירת שכר במעבר למודל הנגדים החדש... על אף כלל האמור בסיכום זה, נגדים שגויסו לשירות במשטרה טרם כניסתו של סיכום זה לתוקף, למעט נגדים ששכרם מחושב בהתאם להוראות סעיף 8 לסיכום זה, יהיו זכאים במשך שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף לשכר הגבוה מבין שני אלה: שכר בהתאם למודל שכר הנגדים החדש (להלן – המודל החדש) או שכר שיחושב לפי הכללים לחישוב שכרם כפי שהיו ערב כניסת סיכום זה לתוקף (להלן בסעיף זה – המודל הישן). 7.2. בתום שנתיים ממועד כניסת סיכום זה לתוקף (להלן – יום הבדיקה) יבחן שכר הנגדים שבסעיף 7.1 לעיל. נגדים שיתברר ביום הבדיקה, כי שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש נמוך משכרם הפנסיוני לפי המודל הישן יהיו זכאים מיום הבדיקה ואילך לתוספת שכר אישית בגובה ההפרש שבין שכרם הפנסיוני לפי המודל הישן לבין שכרם הפנסיוני לפי המודל החדש (להלן – תוספת ההקפאה). 7.3. ממועד הבדיקה ואילך, תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא. 7.4. תוספת ההקפאה תהווה שכר לכל דבר ועניין והיא תובא בחשבון, בין היתר, לעניין מענק נוסף לקצבה, פיצויי פיטורים, גמלאות, הפרשות לקופת גמל לקבצה ולקרן השתלמות... " אם כן, בסעיף 7.2 נקבעה תוספת ההקפאה ובסעיף 7.3, שאת בטלותו מבקש התובע, נקבע כי בחלוף שנתיים ממועד תחילת כניסת הסיכום לתוקף, דהיינו בחודש מרץ 2016, "תקוזז תוספת ההקפאה כנגד כל עלייה בשכרו הפנסיוני של הנגד, יהא מקורה אשר יהא". בעניינו של התובע, בחלוף שנתיים וחודש, בחודש אפריל 2018, הועלה שכרו עקב עלייה בדרגה לדרגת רס"ב ולפיכך קוזזה לו תוספת ההקפאה.
לא מצאנו כי יש לחייב פגישת יידוע או שימוע בטרם החלת סיכום מסוג זה. בוודאי שלא ניתן לומר כי העדרו פוגם בסיכום באופן מהותי המצדיק ביטולו.
זאת גם אם התוצאה היא בטלות של סעיף אחד בלבד ובמיוחד אם התוצאה הייתה גוררת ביטול של כל הסדר השכר על כל המשתמע מכך.
לאור כל המפורט, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש קצין מישטרה בדרגת סנ"צ והמשיב שוטר בדרגת רס"מ, שרתו במועדים הרלוואנטיים ביחידת להב 433.
 סעיף 24(א)  לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") קובע רשימת עניינים בהם לבית הדין האיזורי לעבודה מוקנית הסמכות ייחודית לידון ולעניין עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), נקבע בסעיף 24(א)(1ד) לחוק כדלקמן:  "תובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים" הסמכות לפי סעיף 24(א)(1ד)  לחוק, אינה מותנית בקיומם של יחסי עבודה לעת הגשת התביעה, אלא הסעיף חל גם על תביעות המוגשות לאחר שיחסי העבודה באו לסיומם (ת"א (מחוזי מרכז) 8370-02-10 קלמן חלמיש נ' גמא ניהול וסליקה בע"מ (פורסם בנבו, 2010) (להלן: "עניין חלמיש").
...
המבחן לקביעת קיומו של קשר סיבתי קונקרטי נקבע ב-ע"ע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 17.9.2009) ולפיו: "כאשר עילת התביעה עשויה להתפרש על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט, תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה. בנסיבות ממין אלה "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות" (שם, סעיף 9) ".
סיכומם של דברים; דין הטענה לעניין חוסר סמכות עניינית להתקבל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

יפים הדברים שהובאו במסגרת הצעת החוק, כדלקמן: "...ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח הערוניים. במסגרת החוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, פקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות החוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
פקודת המישטרה אף מכילה הוראות בדבר מועמד לתפקיד אשר מבקש להשיג על החלטה בדבר כשירותו, כך: "24ח. הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין מישטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה". על פי פקודת המישטרה, חומר הבדיקה הוא חומר חסוי ודרכי גילויו יהיו באופן הבא: "24ט. (א) חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או
באופן עיקרוני פקח מסייע מאחר והוא עובד עם שוטר בניידת משטרתית שבה יש מחשב עם גישה למערכות משטרתיות, נחשף לכל הפעילות המשטרתית בגיזרה שבה עובד.
נכון להיום, אם היה מגיע מועמד עם החלטת פיטורים ממשטרת ישראל בשל היתנהגות לא ראויה, זה לא הסיבה היחידה ובלעדית שהתקבלה החלטה יש אחרות שהוזכרו קודם לכן, גם אם היה מגיע רק עם החלטה שכזו, לא היה מאושר לחזור ולשרת באירגון.
שתי אפשרויות אפשריות במקרה זה. אחת, שהבדיקה נעשתה באמצעות השוטר ומאחר וברור הוא ואין ארוע שבו מעורבת אשת הנידון לא יכול היה השוטר לנבא את מספר הזהות שלה בזמן שהנידון בן זוגה נמצא איתו בניידת, אך טבעי הוא שהוא המקור למספר הזהות.
...
בהחלטתי מאותו היום נקבע כי "לאחר ששמעתי את הראיות ואת טענות המדינה ובחנתי את השיקולים העומדים בבסיס החיסיון ואת הסכנה העשויה להיגרם היה ויוסר החיסיון, הנני מקבלת את הבקשה לשמירת החיסיון על הראיות והבקשה לגילוי ראיה חסויה, נדחית". לאחר תום הליך העתירה לגילוי ראיה, הצדדים הגישו תצהיריהם, כאשר מטעם התובע העיד הוא עצמו; מטעם העירייה העיד מר טל טורן (להלן: מר טורן) מנכ"ל העירייה; מטעם המשטרה העידו מר יעקב חיון (להלן: מר חיון) ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרה והגב' תמר כהנא (להלן: הגב' כהנא) קב"ט מחוז דרום.
כך או כך, המסקנה היא כי התובע ערך את החיפוש במאגר לצרכיו האישיים.
לאור האמור, טענת התובע כי לא ביצע בדיקה על אשתו במאגר המשטרתי - נדחית.
אחרית דבר על יסוד כל האמור, החלטת המשטרה שלא לאשר את התובע לתפקיד של "פקח מסייע" ומסקנתה כי התובע שרוי ב"ניגוד עניינים" על בסיס המידעים והראיות שהובאו בפניה בצירוף העובדה שהתובע ביצע שימוש במאגר לצרכיו האישיים וזאת בניגוד לנהלים ולסמכותו, היא החלטה סבירה שהתקבלה כדין ולא מצאתי להתערב בה. משכך, תביעת התובע כנגד המשטרה – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי הסביר את הדרישה לצורך במידת הוכחה מוגברת: "מעילה באמונו של מעביד, ובודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באושיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר- 'לא נכון..לא גנבתי'. לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת...
כך למשל, נרשם כי חסרה יחידה אחת של פרוססור דיגיטאלי DBX, אולם ציוד זה לא מופיע בחשבוניות אשר אמורות להצביע על הציוד שנרכש עבור הסניפים.
עסקת מנויים של המטה הארצי של המישטרה אין חולק כי במהלך 2012-2016 התובע ערך הסכמים עם מספר תחנות מישטרה בעפולה ורמת ישי לפיהם שוטר משלם במזומן סכום של 100-120 ₪ ישירות למכון הכושר והמטה הארצי של המישטרה מסבסד את יתרת התשלום עבור המנוי על דרך של הוספת סכום גלובאלי כפי שנקבע בהסכמים.
בית הדין הארצי דן במעמדו של מנהל זוטר לצורך החריג של סעיף 30(5) לחוק בע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל – משרד התמ"ת – בסט ביי רשתות שיווק בע"מ (מיום 4.1.09): "17.1 מיקום בהיררכיה הארגונית: המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה באירגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק". המושג אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנימנה עם ההנהלה בדרג הביניים של המפעל, אלא למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.
התובע לא ידע לומר מתי חלו חודשים אלו, לא זכר לומר מי היה ממונה עליו באותו מכון, לא זכר כמה שעות עבד ביום ואף סתר את עצמו במהלך העדות שכן תחילה טען שרק ניהל את ההקמה ולא את הפעילות, אך מייד אחר כך אישר כי "חודש, חודש וחצי הייתי רק בפעילות".[footnoteRef:239] התובע גם אישר כי "אני נהלתי את כל ההקמה שלו",[footnoteRef:240] מה שמלמד על פעילות לא זניחה עבור מקום העבודה הנוסף.
...
לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר שכן התרשמנו בדבר מחלוקות כנות בין הצדדים בנוגע לזכות הקיזוז של הנתבעים.
התביעה כנגד הנתבע נדחית.
התביעה של נתבעת 3 כנגד התובע נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותר מרצה מאסר בפועל של שנתיים, עשרה חודשים וחמישה עשר ימים החל מיום 29/10/17 בגין ביצוע עבירות של גניבת רכב, נהיגת רכב ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה פוחזת של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
כן נטען כי ביום 2.4.20 הוספו לתקנות סעיף י"ד לפקודת החופשות ולפיו למישטרה ולשב"ס מוקנה שיקול דעת לעניין שיחרור אסירים אליבא דתקנות, אך סעיף זה אינו חל על העותר שכן דין שאינו מקל אינו חל רטרואקטיבית, מה גם שהמועד הקובע לעניינו של העותר הנו מועד כניסת התקנות לתוקפן וקבלת ההחלטה המנהלית בעיניינו וזהו המועד בו היה זכאי לפי התקנות לזכות לחופשה המיוחדת, היינו עובר ל 2.4.20.
נטען כי הנו משמש כאסיר עוזר חוליה, ללא דוחות משמעת ולדבריו הישתתף בפעילויות בית הסוהר.
עם זאת יש להדגיש – תקנות אלו אינן מבטלות ואינן מפקיעות את חובת שב"ס לבחון ולשקול בנוסף את כל יתר הנתונים הנדרשים במסגרת חובתו כארגון ביטחון להגן על שלום הציבור.
בעיניינו של העותר הגורם המקצועי המוסמך דן בעיניינו ודחה בקשתו לחופשה מיוחדת או לשיחרור לאור תקנות שעת החרום, מאחר מחוו"ד משטרת ישראל עולה כי עניינו של העותר נבחן מול יחידת השטח אשר מיתנגדת בתוקף להוצאתו לחופשה.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הכוללים גם חומר סודי, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין סירוב להוציא את העותר לחופשה מיוחדת או לשחררו בהתאם לתקנות שעת החירום, שכן מדובר בהחלטה סבירה בנסיבות העניין.
בנסיבות אלו סבורני כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לשחררו.
על כן, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו