בענין זה הפניתה המנהלת המיוחדת לפסק הדין שניתן מספר חודשים בלבד לפני פניית החייב להליך הפש"ר בת"פ (שלום ת"א) 17135-06-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' אביב שטרן (14.5.18) ואשר בו הורשע החייב על יסוד הודאתו בכל המיוחס לו בכתב האישום בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בעוון, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במירמה.
לכך יש להוסיף כי בהליך הוגשה תביעת חוב על ידי המרכז לגביית קנסות בגין קנסות והליכים אזרחיים בסך כולל של 99,543 ₪ ביניהם 6 קנסות פליליים שהחייב לא היתייחס אליהם ולא המציא עד היום חרף דרישות המנהלת המיוחדת פסקי דין וגזרי דין באשר להרשעותיו (פרט לגזה"ד שניתן בת"פ (שלום ת"א) 17135-06 הנ"ל) ולטעמי המנעותו של החייב מהמצאת מסמכים ונתונים אודות הרשעות נוספות מחזקת את המסקנה כי החייב היתנהל בחוסר תום לב בשלב יצירת החובות והוא לא ניסה לסתור מסקנה זו עד שלב זה בהליך.
לסיכום, מכל האמור לעיל עולה כי קיימת הצדקה הבקשה להורות על ביטול ההליך כבר עתה מחמת מחדלי החייב ובכלל זה אי עמידת החייב בצו התשלומים (אף אם תיתקבל עמדת החייב באשר להקף חוב הפיגורים עד לחודש 3/21) ומשלא הצליח להסיר את עננת חוסר תום הלב ביצירת החובות בהליך חרף חלוף מעל 3 שנים ממועד מתן צו הכנוס, וכן עננת חוסר תום הלב ביחס לדיווחי החייב בנוגע להקף הכנסותיו בפועל תוך כדי ההליך;
עם זאת, ועל אף שניתנו כבר לחייב כמתואר מספר רב של הזדמנויות וארכות שונות להסרת מחדליו, לאור נסיבות המשק בתקופות הקורונה ובשים לב להודעת החייב על התחלת עבודה חדשה בחודש 7/22 החלטתי להמנע בשלב זה מביטול ההליך וליתן לחייב היזדמנות אחרונה בהחלט להשאר בהליך ולתקן את מחדליו וזאת אך ורק באם החייב יציג מאמצים כנים ואמתיים שיצביעו על מחוייבותו להליך.
...
בהחלטתי מיום 30.7.20 החלטתי ליתן לחייב הזדמנות אחרונה למיצוי זכויותיו בהליך ונעתרתי לבקשתו והוריתי על ביטול פסק הדין מיום 10.12.19 ועל חידוש ההליך וזאת, נימקתי, לאחר שעיינתי במכלול הטיעונים והנסיבות שפורטו בבקשה ובכלל זה אלו הנוגעות לבנו של החייב, העובדה כי החייב היה בחל"ת מספר חודשים (עקב משבר הקורונה), העובדה כי החייב שילם מספר תשלומים לקופת הכינוס גם לאחר ביטול ההליך וכי על פי תחשיביו חוב הפיגורים עמד על סכום נמוך משמעותית מכפי שטענה המנהלת המיוחדת דאז וכן צמצום הוצאות השכירות ועברו המקשה על פוטנציאל ההשתכרות שלו.
בהתאם זה אני מורה לחייב, וכתנאי להישארותו בהליך, לסלק את חוב הפיגורים שנצבר החל מחודש 4/21 עד 12/22 ב -3 ע"ס 2,000 ₪ כ"א שישולמו החל מחודש 1/23 בנוסף לתשלומים השוטפים בהתאם לצו התשלומים כך שעבור החודשים 1/23 - 3/23 יפקיד החייב בקופת הכינוס סך של 3,000 ₪ לחודש ולאחר מכן, החל מחודש 4/23, יפקיד החייב סך של 800 ₪ לחודש בנוסף לתשלומים השוטפים כך שבכל חודש יפקיד החייב סך של 1,800 ₪ (ע"ח חוב הפיגורים ותשלום שוטף) עד לסילוק חוב הפיגורים שנצבר בתקופה האמורה.
אני סבור כי לאור נתוניו האישיים והמשפחתיים של החייב מדובר בפריסה סבירה בנסיבות המאזנת כראוי בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייב ובין שמירה על רמת ההכנסה הנדרשת לצורך קיום צרכי מחייה בסיסיים של החייב וזאת בשים לב לפוטנציאל השתכרותו וחלוף הזמן הרב מאז תחילת הליך מבלי שנקבעה תוכנית פרעון עד כה. אוסיף בהקשר זה כי את הפריסה האמורה ביססתי על חובת החייב להשיא את השתכרותו ולהשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה או במשרה שתניב לו, לכל הפחות, הכנסה בגובה שכר המינימום כפי שמצופה מאדם בגילו הצעיר ובהעדר מצב רפואי מגובה באסמכתאות המונע ממנו לנצל את כושר השתכרותו ויש להניח כי הוא כבר השתלב בעבודה כאמור בהתאם להודעתו האחרונה מיום 27.7.22.
על כן אני מורה לחייב בשלב זה להגיש לתיק עד ליום 12.2.23 אישור של המנהלת המיוחדת לפיו הוא שילם סך של 3,000 ₪ (1000 ₪ תשלום שוטף עבור חודש 1/23 ו- 2,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים), הגיש דו"חות דו חודשיים עבור 6 חודשים אחרונים לפחות כאשר הדו"חות ערוכים כנדרש ומגובים באסמכתאות מלאות ועדכון בדבר המאמצים שעשה לצורך הפחתת החובות בדין קדימה, שאם לא כן אורה על ביטול ההליך ללא דיון נוסף ולאור הנימוקים שפירטתי בהרחבה לעיל.