הוראות פשיטת הרגל (נהלים לרישום של המחאת זכות)

ביום 03.03.2020 הוגשה לתיק בית המשפט הודעת הנאמן בהליך פשיטת הרגל שנוהל 13 בעיניינו של נתבע 13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (פש"ר .

) לפיה ביום 06.01.2020 ניתנה ע"י בית המשפט של פשיטת הרגל החלטה, בהיעדר תגובה של התובע דכאן ורמ"י, כי הוא זכאי להרשם כבעל 1/54 מהזכויות במיגרש.

יוער, כי עסקינן בזכויות אובליגאטוריות, ומשכך אין להחיל עליהן את הוראות חוק המקרקעין בכל הנוגע למעמדו של הרישום (השוו להוראת סעיף 125 (א) לחוק המקרקעין).

. צוין, כי המשכיר (דהיינו - המנוח) הוא בעל הזכויות במקרקעין (נספח י' לתצהיר הנתבעים), וכך גם בהסכם המחאת הזכויות שנחתם בין התובע בכובעו כאפוטרופסו של המנוח ובין עו"ד ת. בו צוין כי הממחה (דהיינו – המנוח) הוא בעל הזכויות במיגרש (נספח י' לתצהיר הנתבעים).

...

בנסיבות אלו, שוכנעתי, כי האפשרות המסתברת יותר היא שהעסק היה בבעלות התובע והאסמכתאות שצורפו על ידו לתצהירו מעידות כי הוא נשא בהוצאות הקשורות במגרש, לרבות עלות החיבור של המבנים בו לאספקת המים והחשמל (נספח 5 לתצהיר התובע), הוצאות הפיתוח (נספח 12 לתצהיר התובע בו מופיע אמנם שמו של המנוח הרשום כבעלים, אך בפועל החתימה היא של התובע).

כן שוכנעתי, כי התובע רכש את מכונת ייצור הנסורת.

כפי שהובהר לעיל, אמנם הגשת התביעה דנא לאחר פטירת המנוח מגבירה הנטל הרובץ על כתפי התובע, אך מצאתי שהוא עמד בו. סוף דבר נוכח האמור בהרחבה לעיל, מצאתי לקבל התביעה ולהצהיר, כי התובע זכאי להירשם כבעליהן של מלוא הזכויות במגרש כפוף לזכויות עפ"י המשכון הרשום עליהן ותוך החרגת חלקו של נתבע 13 בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (בתיק פש"ר .

מר נאג'י לא גילה לתובעת כי הנתבעת הנה בתו, ובהתאם לנוהל שחל במשרדי התובעת, התובעת יצרה קשר עם הנתבעת, אשר אישרה כי מר נאג'י ביצע עבורה עבודה קבלנית וכי השיק משוך לפקודת מר נאג'י, ואף זאת מבלי שגילתה הנתבעת לתובעת כי מר נאג'י הנו אביה.

לטענת הנתבעת, על-פי רשומי המחשב בהוצאה לפועל מסירת האזהרה נעשתה ביום 17.02.93, בעוד הנתבעת הייתה מצויה בהליכי פשיטת רגל, וניתן צו כנוס ועיכוב הליכים כנגדה מיום 08.06.92 ועד ליום 02.10.94, ולפיכך, לא ניתן היה להמציא לה את האזהרה במועד זה. הנתבעת טענה כי עצם נקיטת הליכי הוצאה לפועל שעה שההליכים כנגד הנתבעת עוכבו במסגרת הליכי פשיטת רגל מלמדים על כך שהתובעת נקטה בבצוע הפעולות בתרמית.

אם כן, מעת שאין חולק כי הנתבעת חתמה על השיק עבור אביה וכי היא זו שנתנה את הוראת הביטול, ומעת שטענתה לכך כי לא הומצאה לה האזהרה כדין נדחתה, ומכל מקום, כאמור, הנתבעת הודתה כי ידעה על הליכי ההוצאה לפועל משנת 2007, נותרה טענת הנתבעת לכשלים מהותיים בהליכי ההוצאה לפועל העולים כדי תרמית.

לאור המסקנה אליה הגעתי לא מצאתי לידון בטענת התובעת כי רישום המחאת זכות נועד להגן על הנמחה במקרה של תחרות מול נושים אחרים של הממחה, אך לא נועד להגן על חייבים ולאפשר להם להפקיע את חובותיהם, בדרך של העלאת טענה בדבר העדר יריבות, אך כי טענה זו הנה בעלת משקל.

...

סיכום: מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה כי הליכי ההוצאה לפועל ננקטו על-ידי התובעת בתרמית ואף לא הוכח כל הגנה אחרת מפני התביעה השטרית.

במכלול האמור, דין ההתנגדות להידחות.

התביעה שכנגד נדחית.

בהסכם זה משכן החייב את הכספים שהוא זכאי לקבל מתמורת המכר כבטוחה לפרעון הלוואה שניתנה לחברה שהייתה בבעלות החייב, חברת ניו ויז'ן. כמו-כן הוצג הסכם מישכון מיום 31.8.14 שנערך בין החייב לבין חברת לאוף וחברת ניו ויז'ן. לטענת המנהל המיוחד, הסכם המישכון הנ"ל בין חברת לאוף לחברת ניו ויז'ן נולד לראשונה לאחר הגשת תגובת המחזיק מיום 14.6.16, ולמיטב ידיעתו ההסכם שנערך בין חברת לאוף לבין החייב וחברת ניו ויז'ן לא הוצג בהליך המרצת הפתיחה שנוהל מול הקונה.

אישור נכון ליום 5.4.17 של רישום המחאת הזכות צורף כנספח ה' לבקשת חברת לאוף מיום 9.4.17 הנ"ל. עוד נטען בבקשה כי עבור התחייבויות חברת ניו ויז'ן שהיו מובטחות בהמחאת הזכות שילמה חברת לאוף במהלך העסקים הרגיל ובתום לב כדי לעמוד בהתחייבויותיה על פי ההסכם, סך העולה על 507,000 ₪ - סכום אשר גבוה בהרבה מסכום המחאת הזכות.

בסעיף 97(א) לפקודה נקבע כי המחאת זכויות לאדם שהוכרז לאחר מכן פושט רגל לא תהיה תקפה כלפי הנאמן אלא אם ההמחאה נרשמה בדרך ובזמן שנקבעו בתקנות.

ואולם, לפי הפסיקה, סעיף 97 אשר דן בתוקפה של המחאת זכות אינו שולל את תחולתו של סעיף 96 על המחאת הזכות, ומדובר בשתי הוראות עצמאיות שנועדו למנוע הברחת נכסים מנושים (ראו והשוו ע"א 5578/93 נדב נ' סרגובי פ"ד מט(2) 459).

החייב המחה את זכויותיו לחברת לאוף, וזאת לטענתו לצורך הבטחת הלוואה שנתנה חברת לאוף לחברת ניו ויז'ן. הועלו טענות שלפיהן ביצוע ההמחאה כחצי שנה לפני פתיחת הליך פשיטת הרגל ובעת שחברת לאוף ידעה כי חברת ניו ויז'ן נימצאת בקשיים תזרימיים, מעידה על חוסר תום לב של החייב ושל חברת לאוף.

...

ב"כ הכנ"ר שנכח בדיון ניתח את טענת התמורה שהעלתה חברת לאוף, והגיע למסקנה כי מדובר בהענקה פסולה וכי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול הענקה.

ב"כ הכנ"ר התמקד בשאלת מתן תמורה וטען כי "נתמקד לעניין התמורה. מדברי ב"כ לאוף עולה כי למעשה, חב' לאוף נתנה את התמורה לכאורה לחב' ניו ויז'ין ולא לחייב עצמו. בנסיבות אלה ברור כי הייתה הענקה פסולה ויש לקבל את בקשת המנהל המיוחד". משהועלתה בקשה לחקור את המצהירים מטעם הצדדים, נקבע דיון נוסף ליום 24.12.17.

על כן נטען כי יש לדחות את הבקשה לביטול ההענקה שהוגשה.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי ההענקה שבוצעה באמצעות המחאת זכות לחברת לאוף בסך של 400,000 ₪ בטלה כלפי המנהל המיוחד ובקשת חברת לאוף מיום 9/4/17 נדחית בזאת.

עיון בסעיף 2.2 לחוזר המנהל הכללי 5/2012 מיום 20/12/2012 וכותרתו "נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית", מגלה כי אישור הממונה על המחוז, נידרש רק במחיקת חובות אבודים של ערייה.

תקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות), תש"ל-1970 מאפשרות לרשום את המחאת הזכות ברשם המשכונות ואולם אינן מונות סד זמנים לרישום.

ראה בעיניין זה ע"א 5578/93 ראובן נדב נ' מאיר סרגובי, הנאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב (נבו, 10/08/95)  "אין כל מניעה, בלשון סעיף 97 לפקודה, לבדיקת המחאה זכויות, שעומדת בתנאי התקפות של סעיף זה, לאורן של יתר הוראות הפקודה. המחאת זכויות שנרשמה לפי סעיף 97(א) אינה חסינה מפני היתערבות הנאמן. סעיף 97 קובע תנאים לתוקפה של המחאת זכויות, אולם אלו תנאים הכרחיים אך לא תמיד מספיקים. לאחר שעברה ההמחאה ב"מסננת" של סעיף 97, אין בה הערה סמויה של זכויות, אך ייתכן שהנה הענקה או העדפה פסולות.

...

יש זוכים נוספים בתיק הזה? לא" העדות מחזקת גם היא את המסקנה העולה כי המחאת הזכות נעשתה מלכתחילה על מנת לשמור ולהגן על זכותם של חאלד ועומר לקבל לידם את כספיהם שחב להם החייב בתיק ההוצל"פ, וכי ברצונם היה לשמור את הכספים במשפחה.

סיכום אשר על כן ובהינתן כל האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את המחאת הזכות אשר נרשמה לטובת ואג'יה ויוסף עדוי בשים לב לכל המפורט לעיל.

באשר להסדר הנושים - בטרם תינתן החלטתי לעניין אישור או ביטול הצעת ההסדר אני רואה לקבל את עמדת הממונה במשרד הפנים לעניין ההסדר המוצע אשר תוגש לעיוני תוך 30 יום.

עוד נטען כי הואיל וההודעה על המחאת הזכויות נימסרה לרשם החברות, קודם להליכי הפרוק, הרי שהמחאת הזכויות תקפה כלפי המפרק, בהתאם לאמור בסעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ - 1980 החל גם בהליכי פירוק חברות מכוח הוראת סעיף 376 לפקודת החברות.

בפסיקה הובהר כי להמחאת זכויות יש שני יסודות עקריים; חילוף נושים, מהממחה לנמחה; והעברת זכויות קנייניות שמשמעה כי מרגע כניסתה לתוקף של ההמחאה, עומדות לנמחה כל הזכויות שהיו לממחה לרבות הזכות לידרוש את קיום הזכות מהחייב (ראו ע"א 8299/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ, פסקה 24 (15/3/2015)).

בהתאם לסעיף זה לא יהיה תוקף להמחאת זכויות כלפי נאמן בפשיטת רגל (מפרק של חברה), לעניין הזכויות שלא ניפרעו לפני תחילת הליכי חידלות הפרעון "[...] אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות". סעיף 97(ב) מסייג את חובת הרישום, לגבי חיובים שונים ויהיה להמחאתם תוקף גם ללא רישום, ובהם המחאות זכויות שפורטו בהמחאה ומועד פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה; המחאת זכויות לפי חוזים שפורטו בהמחאה גם אם מועד פרעונן לאחר ההמחאה, והמחאת זכויות שהיא חלק מעסקה להעברת עסק שנעשתה בתום לב ובתמורה.

עוד נזכיר כי בין המפרק למשיבים בעצמם ובאמצעות בא כוחם עו"ד חאלד יאסין, נוהל משא ומתן לסילוק טענות המפרק כנגדם.

...

מכל אלו מתחייבת המסקנה כי החברה לא המחתה זכויות לגביית חובות מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל לעצמאן.

בהעדר כל ראיה כי החברה חבה חוב כלשהו לעצמאן, ובהעדר כל ראיה כי תשלומים ששולמו על ידי החייבים הועברו לעצמאן, מתחייבת גם המסקנה כי כל תשלום ששולם על ידי החייבים למשיבים או מי מהם במסגרת ההליכים לגביית החובות בהליכי הוצאה לפועל או תביעות חוב בפשיטת רגל, הם כספים המגיעים לחברה וכי היה על המשיבים להעבירם לקופת הפירוק.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייב את המשיבים, מנהל נעאמנה ועלאא מנעאמנה, לשלם לקופת הפירוק סך של 250,000 ₪ בניכוי הסך של 72,000 ₪ שכבר שולמו ובסך הכול 178,000 ₪.