הוראות הזכות לרכישת מניות

בהתייחס לטענת המשיבות – הבהירה המבקשת כי עמדתן היא שלאור נוסח התקנון, הן היו רשאיות להיתעלם מלשון ההצעה המפורשת שהועברה אליהן, לפיה מדובר בהצעה לרכישת מניות המבקשת בכל שלוש החברות תמורת סכום אחד כולל של 1.7 מיליון ש"ח. המבקשת הפניתה לספרות ולפסיקה שעל-פיהן יש לפרש בצמצום הוראות בדבר "זכות קדימה". היא טענה כי לאור הפסיקה האמורה, יש להעדיף במקרה דנן את הפרשנות המאפשרת לבעל-המניות להציב תנאי לפיו הוא ימכור את מניותיו בשלוש החברות כמיקשה אחת על-פני הפרשנות ההפוכה.

...

אני סבורה כי מאזן הנוחות בבקשה הנוכחית נוטה בבירור לטובת המבקשת.

מנגד, היעתרות לבקשתה של המבקשת ומתן צו כפי שהתבקש לא יפגעו במשיבות, ודאי לא פגיעה משמעותית – וזאת גם אם בסופו של דבר התביעה תידחה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לצו מניעה זמני ואוסרת על ביצוע עסקה במניות המבקשת בחברת אורית אור ועל העברת מניות המבקשת בחברה זו למשיבות.

לטענת המבקשים, על פי הוראות ההסכמים שנכרתו בין הצדדים זכאים הם לרכוש את מניות המשיבים בחברות הקשורות א' ו – ב' במחיר שדרשו המשיבים, ואם יינתן הסעד הזמני המבוקש, יוכלו המבקשים לממש את זכותם זו, לבצע את המיזם במיתחם כולו ולממש את הרווח על המבננים בהם פועלות החברות הקשורות א' ו – ב'.

...

על כן, נראה לי כי בנסיבות העניין כאן אף אם לא ניתן לאמוד במדויק את הנזק שייגרם למבקשים אם ינושלו מהמיזם או חלקו, עולה נזק זה על הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן צו המניעה הזמני האוסר עליהם למכור את מניות החברות הקשורות א' ו – ב' ואת חלקם במניות החברה המשותפת (משיבה 2).

סוף דבר הבקשה לסעד זמני מתקבלת והצו הארעי מיום 14.6.2020 יישאר בתוקפו עד למתן פסק דין או החלטה אחרת.

בנסיבות העניין ונוכח התנהלות הצדדים כמפורט לעיל, אין צו להוצאות לטובת המבקשים, אולם אני מחייב את המשיבים לשלם 1,500 ₪ לקופת המדינה בגין התארכות הדיון שלא לצורך, בהתאם להוראות תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי.

תביעה למתן פסק דין המורה על אכיפת הסכם מכירת מניות והעברת מחצית ממניות החברה הנתבעת 1 (להלן: החברה) לתובע, וכן להורות לרשם החברות לרשום את התובע כבעל מניות החברה בשיעור 50%.

באותו מכתב הפנה להסכם מכירת המניות, וטען שביום 27.6.13 עשו המכותבים שימוש שלא כדין בייפוי הכוח שניתן לעו"ד אוחנה, והעבירו את מניותיו של התובע לרובס, וכן ביצעו העברת מניות של גבאי לרובס, אף שהייתה לתובע זכות לרכישתן.

...

עולה מהמקובץ שהגרסה המסתברת ביותר היא, שהתובע אכן נטש את הפרויקט, שהיה למעלה מיכולותיו, נפרד מהעסקה של מכירת המניות, ובמועד מאוחר יותר, לאחר ששלמה קיבל את מניות החברה והחל לקדם את הפרויקט, התובע ביקש להחזיר את הגלגל לאחור ולנכס לעצמו את כל ההשקעה שביצעו הנתבעים בפרויקט בהיעדרו, השקעה שעלתה לכדי כמה מיליוני שקלים (ראו תצהיריהם של שלמה ויהונתן, עדות יהונתן בעמ' 68 ש' 32 – 35).

לסיכום: הראיות תומכות בכך שהתובע ביטל את הסכם מכירת המניות: במשך כחודשיים ועד למועד שבו, לדבריו, התובע גילה שההסכם הופר, הוא לא עשה דבר כדי לקדם את הבנייה שהיה מחויב לה לפי ההסכם.

סוף דבר התביעה נדחית.

בשני סבבי הגיוס העוקבים של גלובל-אי, בשנים 2016 ו-2017 מימשה רוטר החזקות את זכותה לרכישת מניות נוספות בגלובל-אי. ברבות השנים, התברר שההשקעה בגלובל-אי היתה מוצלחת ובשנת 2021 הונפקה גלובל-אי, הפועלת כיום ביותר ממאה מדינות, בבורסה האמריקאית לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר.

בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות - כללי הכללים להגשת בקשה לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה כנגזרת מעוגנים בסעיף 198א לחוק החברות, שלשונו קובעת: "(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

...

יחד עם זאת, למען הזהירות אני קובע כי השימוש במסמכים שיימסרו למבקש ייעשה לצורך ההליך דנן בלבד ולא לכל מטרה אחרת וכי התחייבות המבקש ובא כוחו לשמירה על סודיות דוח הוועדה תחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי המסמכים שיגולו ויימסרו לעיונם.

סוף דבר בקשת הגילוי מתקבלת ברובה ונדחית בחלקה, הכל כמפורט לעיל.

החברה תמסור למבקש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לגבי המסמכים שהוריתי על גילויים ועל מתן העיון בהם בתוך 21 ימים ממועד החלטתי זו, קרי עד ליום 19.9.2023.

בסעיף 4 סיפא להסכם המסגרת נקבעה גם הוראה המקנה לחברה זכות לרכוש את מניותיו של התובע, אם זה יפסיק להיות מועסק על ידה, וכך נאמר: החברה תהיה זכאית לרכוש בחזרה את מניותיו של לאוניד במועד שבו יפסיק לאוניד להיות מועסק על ידה, וזאת במחיר השווה לשעור אחזקותיו בחברה כפול ההון העצמי שלה בהתאם לדו"ח הכספי האחרון שנערך לה. מעדותו של מיכאל גוטמן, אביו של ארז גוטמן ומי שהיה "הרוח החיה" בניהול בית המרקחת (להלן: מיכאל), עולה כי עם חתימת ההסכם ולפי האמור בסעיף 7 בו, שולם לתובע סך של 50,000 ₪ כמקדמה על חשבון שכרו (עמ' 31 לפרוטוקול).

...

המסקנה מכל האמור היא כי לא נפל כל פגם בהפסקת העסקתו של התובע ובתשלום התמורה שקיבל עבור זכותו לקבלת מניות על פי סעיף 4 להסכם במסגרת.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה כי על החברה ארז גוטמן אחזקות בע"מ לשלם לתובע סך של 32,199 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/2021 ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל ומרבית תביעת התובע נדחתה, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות ההליך בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.