התובע הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל, אשר נדון בעב"ל 19119-02-21 ובתאריך 28/10/21 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי במסגרתו נקבע כך:"הצדדים הסכימו כי עירעורו של המערער יתקבל באופן חלקי, כך שעניינו יוחזר לבית הדין האיזורי למינוי מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין הכיפופים בעבודתו בתקופה הראשונה (5.8.09 – 4.9.11) לבין הליקוי בגבו. בית הדין האיזורי יקבע את התשתית העובדתית שתועבר למומחה. אין צו להוצאות בעירעור".
לאחר שניתן פסק הדין הנ"ל הורה בית הדין כאן לצדדים לנסות ולפעול לשם גיבוש רשימת עובדות מוסכמות ולאחר שהם עשו כן, ביום 8/12/21, מינינו, ביום 9/12/21 את ד"ר אלון קובו כמומחה מטעם בית הדין (להלן - המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגבו לבין תנאי עבודתו, בתקופה שמיום 5/8/09 ועד ליום 4/9/11 וזאת בהתאם לתורת המקרוטראומה.
ונבהיר-
בהתייחס לטענות התובע בנוגע לתת ההיתמחות של המומחה הרי שטענות אלו אינן מקובלות עלינו, שכן, המומחה הנו מומחה לאורטופדיה משנת 2004 והעובדה שתת התמחותו הנה בכירורגיית כף היד, אינה פוסלת אותו מליתן חוות דעת בתחומים שאינם שייכים לתת היתמחות זו, כאשר ראוי להדגיש כי בית הדין מינה, לא אחת את המומחה, כמומחה מטעמו, בתיקים בהם האיבר הרלוואנטי היה עמ"ש צוארי או גבי.
בנוסף ולו סבר התובע כי בשל תקופת עבודתו הקצרה, אליה נידרש להתייחס המומחה, יש צורך באורטופד בעל תת היתמחות בעמ"ש, הוא היה יכול לבקש שענין זה ימצא ביטוי בפסק דינו של בית הדין הארצי או בעובדות המוסכמות שהגישו הצדדים.
מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה כי הליקוי ממנו סובל התובע - בלט דיסק לומבארי, כאשר ביחס לליקוי זה, הזכיר כבוד המומחה "עבודה המצריכה פעולות חוזרות ונישנות של עמוד השידרה" כאחד מגורמי הסיכון לליקוי שכזה (שלושת האחרים הם: גנטיקה, עישון והשמנת יתר) ומכאן שהמומחה מכיר בכך שעבודה מסויימת עלולה לגרום לבלט דיסק לומבארי.
בסעיף 13 להחלטתנו הנ"ל קבענו כי:"התובע יוכל להגיש בתוך 10 ימים מהיום בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה שאם לא יעשה כן וגם לא יגיש כל בקשה או הודעה, יורה בית הדין על דחיית תביעתו וזאת בשים לב לחוות דעתו של המומחה".
ואכן בתאריך 23/4/22 לאחר בקשת ארכה שהוגשה ונענתה, הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ולאחר שהנתבע הגיב לבקשה זו (לאחר ארכה שניתנה לו לבקשתו ולאחר שהתאפשר לו להשלים את תגובתו משהתברר כי בתגובתו הראשונה לא היתייחס לכל השאלות שבקש התובע להפנות אל המומחה), ניתנה, ביום 29/6/22, על ידי בית הדין החלטה, במסגרתה נקבע, בסעיף ה"הכרעה", כך:
כידוע, ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליבראלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13).
...
נקדים ונציין כי חרף טענות התובע וחרף המדיניות (הגמישה יותר) של בתי הדין אשר למינוי מומחה אחר או נוסף הנהוגה מאז יצאו הנחיותיה של כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, לא מצאנו כי בעניינו של התובע יש מקום למנות מומחה שכזה וזאת במיוחד מאחר ועל פניו נראה כי גם טענות התובע כנגד העובדות עליהן ביסס המומחה את חוות דעתו, יכולות לקבל מענה בבקשה להפניית שאלות הבהרה.
לענין טענות התובע כאילו המומחה נכשל בניתוח הסיטואציה ו/או סטה מהעובדות - מדובר בטענות אשר מבלי להיכנס לדיון בשאלה עד כמה הן נכונות/מדוייקות לטעמנו (והן לא) הרי שגם עניין זה יכול לבוא על פתרונו בדרך של מימוש האפשרות להפנות אל המומחה שאלות הבהרה, שהרי אם המומחה התייחס לרף הנמוך של החלקים שריסס התובע מידי יום (50) מקום שבעובדות המוסכמות דובר על בין 50 ל - 60, אפשר לשאול אותו על כך או להפנות את תשומת ליבו לנקודה זו, כך גם בנוגע למספר הכיפופים שביצע התובע ביום, לפי העובדות המוסכמות - בין 100 ל - 200 ולפעמים יותר וכך גם בנוגע להפסקות.
א.י.) - כלומר, הנכון הוא כי פעולת ריסוס החול נמשכה בין 5 ל - 10 דקות כל פעם (כלומר לא תמיד 10 דקות) ומכאן שהמנוחה שבין הכיפופים היתה בין 5 ל - 10 דקות בהתאמה - האם יש בעובדה זו כדי להוביל למסקנה כי למעשה כן קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו?
האם יש בעובדה שנקבע כי "במהלך יום העבודה התכופף התובע בין 100 ל- 200 פעמים ולפעמים אף יותר", להבדיל מאשר אתה קבעת "100 פעמים ביום",יש כדי לגרום לך לשנות את מסקנתך ולקבוע כי בעצם כן קיים קשר סיבתי בים תנאי עבודת התובע לבין תנאי עבודתו"
הנך מתבקש להסביר איך הגיע למסקנה שמספר הכיפופים שביצע התובע ביום עבודה היה 100 ? האם למספר הכיפופים המבוצעים ביום עבודה יש השלכות בכל הקשור לקשר הסיבתי בין תנאי העבודה ובין הליקוי שסובל ממנו התובע?
האם תוכל להסכים כי למרות שענין לנו בתקופת עבודה לא ארוכה (25 חודשים) הרי שכן קיים קשר סיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין תנאי עבודתו וזאת בהינתן כי בכל יום הוא תכופף "בין 100 ל -200 פעמים ולפעמים אף יותר".
בתאריך 18/7/22 התקבלו בבית הדין תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
וכך הוא רשם:
תשובותיו של המומחה הועברו לצדדים תוך שניתנה להם שהות בת 14 יום להודיע "מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההבהרה שנתקבלו מהמומחה".
כן הובהר לצדדים כי:"במידה וצד לא יגיש סיכומים או השלמות בתוך המועד שנקצב, יחשב הדבר כהודאה מצידו כי אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו כי הוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעת של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם".
תאריך המעקב שנקבע כדי לאפשר לצדדים לפעול בהתאם לאמור לעיל היה 3/8/22.
לנוכח כל האמור לעיל והואיל ומאז הועברו לצדדים תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו הם לא הגישו דבר (כאשר ביחס לתובע קיימת בתיק אינדיקציה לכך שבתאריך 18/7/22 בשעה 17:25 הוא צפה בהודעת המזכירות מיום 18/7/22 אשר עיקריה פורטו בסעיף 11 לעיל) וכן בשים לב לאמור בחוות דעתו המפורטת של כבוד המומחה ולתשובותיו לשאלות ההבהרה, הרינו מורים על דחיית התביעה.
