מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוצאת קטינות ממשפחת אומנה לאחר כשנה להעברתם לסבתא רבתא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה המתוקן, נטען כי הסבתא רבתא התגוררה כל חייה עם בעלה קאסם בחיפה ושם נקברו השנים לאחר מותם.
נטען שביום שאינו ידוע לתובע, הוכרזה הסבתא רבתא כנפקדת על פי החוק ונכסיה הועברו לידי הנתבע 1- האפוטרופוס על נכסי נפקדים.
כאשר נאמר לתובע שבתצהירו צוין שסבתו עברה במהלך שנת 1948 לעכו, השיב-"מאיפה אני יודע שעברה לעכו ב-1948, לא הייתי בחיים. אני לא יודע שעברה ב-1948 לעכו". התובע נישאל האם ידוע לו שהתגוררה במקום אחר והשיב-"לפני קום המדינה גרה בחיפה, אני יודע, והיה לה רכוש בחיפה". עוד נישאל האם ידוע לו מתי עברה לעכו והשיב-"לא, אני לא יודע. כשהייתי ילד, כבר ראיתי שהיא גרה בעכו, זה נכון. יכול להיות שזה היה בסביבות שנות ה-60". התובע הופנה בעדותו למסמכים שצרף נספחים 22-34 שהוצאו מהטאבו.
נטען שלא ברור מכח מה היא חתמה בשם בנה, כאשר לא נטען שהיה קטין, חסוי, ייפה את כוחה או נפטר והוריש לה את רכושו.
התובע בתצהירו טוען כדלקמן-"הטענה לפיה זוביידה נפקדת, נשענת כל כולה על שלושה שבועות מתוך כלל 1948, בהם חיפה נחשבה כחלק מישראל ועכו עדיין לא. הזמן שבין 21-23.4.1948 לבין 18.5.1948. אף אחד מהצדדים לא יוכל להוכיח זאת. לא היו מעברי גבול מוסדרים ודרכונים לא הוחתמו. ביהמ"ש הנכבד יצטרך לפנות להסתברות של 3 שבועות מתוך 52 שבועות בשנה. 5.7% שזוביידה היתה נפקדת. האחוז אף קטן יותר בהיתחשב בעובדה שאחיה התגורר בעכו, וככל הידוע ייתכן ומדובר בביקור משפחתי ללא קשר לקרבות ולכיבוש" (הקו הוסף ד.פ).
...
עוד נטען שבשלב זה, גם לו יוכחו זכויות התובע בחלקות, הרי שדרישתו לפיצוי מוקדמת ודינה להידחות מחמת חוסר מיצוי ההליך המנהלי לשחרור החלקות כאמור.
מכאן, הטענה לפיה מדובר בהסתברות גרידא, אינה מקובלת עלי בנסיבות העניין.
לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, הגיעה המומחית לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרזתן של הקטינות כבנות אימוץ, וכי יש להעדיף את האפשרות שלפיה הקטינות יועברו לביתה של הסבתא-רבתא שתשמש עבורן כמשפחת אומנה לטווח ארוך, וזאת בעזרתה של הדודה שהתחייבה להתגורר בסמוך לקטינות.
לגוף העניין, טוען היועמ"ש, כי המתוה שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוביל להוצאת הקטינות ממשפחת האומנה הדואגת היטב לצרכיהן, ולהעברתן אל מערכת משפחתית סוערת שהסכוי לשמור על שלום הקטינות במסגרתה לאורך זמן – קלוש.
עוד טוען היועמ"ש כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שאימץ את חוות-דעתה של המומחית בחלוף שנה ושלושה חודשים ממועד נתינתה.
לאחר כל אלה, הגיע המומחית למסקנה כי "[הסבתא-רבתא] נמצאה בעלת מסוגלות הורית טובה" וכי היא "גילתה מוטיבציה גבוהה לבצוע משימות [...] [וכי] עומדים לרשותה כוחות היתמודדות נאותים, בזכותם היא מצליחה לשמור לאורך זמן על תיפקוד נורמאטיבי ומסתגל [...] יכולת הכלה ויכולת לגייס סבלנות". המומחית ציינה עוד, כי הסבתא-רבתא "שימשה קלט חרום עבור מ', עימה יצרה קשר חזק ומשמעותי, קשר שידעה לשמור ולתחזק", וכי "[הסבתא-רבתא והדודה] דאגו לבקר את הנכדות [...] מידי שבוע [...] עד למעבר הילדות למשפחה האומנת". בכל הנוגע לדודה, ציינה המומחית כי זו "הרשימה אותי כאשה יציבה ובשלה שאוהבת את הילדות ומוכנה להעמיד את צרכיהן בראש סדר העדיפויות". בנסיבות אלה, ולנוכח קביעותיה הברורות והמבוססות של המומחית בדבר מסוגלותה ההורית של הסבתא-רבתא בסיועה של הדודה, לא ראינו כי מתקיימים במקרה זה אותם נימוקים כבדי משקל הנדרשים על מנת לסטות מהמלצותיה של המומחית.
...
בנסיבות אלה, הגיעה המומחית לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרזתן של הקטינות כבנות אימוץ, וכי יש להעדיף את האפשרות שלפיה הקטינות יועברו לביתה של הסבתא-רבתא שתשמש עבורן כמשפחת אומנה לטווח ארוך, וזאת בעזרתה של הדודה שהתחייבה להתגורר בסמוך לקטינות.
נקבע כי תמונת מצב זו העולה מהתסקירים העדכניים, ואשר לא עמדה לפני בית המשפט לענייני משפחה, מחזקת את המסקנה כי יש לקבל את המלצתה של המומחית להורות על השֹמתן של הקטינות אצל הסבתא-רבתא במתכונת של אומנה ארוכת טווח בסיוע הדודה.
בנסיבות אלה, ואף בהתחשב באמות המידה המקלות ביחס לבקשות העוסקות בהחלטות המשפיעות על גורלם של קטינים באופן שלא ניתן להפריז בחשיבותו, לא מצאנו כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
לאחר כל אלה, הגיע המומחית למסקנה כי "[הסבתא-רבתא] נמצאה בעלת מסוגלות הורית טובה" וכי היא "גילתה מוטיבציה גבוהה לביצוע משימות [...] [וכי] עומדים לרשותה כוחות התמודדות נאותים, בזכותם היא מצליחה לשמור לאורך זמן על תפקוד נורמטיבי ומסתגל [...] יכולת הכלה ויכולת לגייס סבלנות". המומחית ציינה עוד, כי הסבתא-רבתא "שימשה קלט חירום עבור מ', עמה יצרה קשר חזק ומשמעותי, קשר שידעה לשמור ולתחזק", וכי "[הסבתא-רבתא והדודה] דאגו לבקר את הנכדות [...] מידי שבוע [...] עד למעבר הילדות למשפחה האומנת". בכל הנוגע לדודה, ציינה המומחית כי זו "הרשימה אותי כאישה יציבה ובשלה שאוהבת את הילדות ומוכנה להעמיד את צרכיהן בראש סדר העדיפויות". בנסיבות אלה, ולנוכח קביעותיה הברורות והמבוססות של המומחית בדבר מסוגלותה ההורית של הסבתא-רבתא בסיועה של הדודה, לא ראינו כי מתקיימים במקרה זה אותם נימוקים כבדי משקל הנדרשים על מנת לסטות מהמלצותיה של המומחית.
אולם, בסיכומו של דבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא מפורט, מנומק ומבוסס על חוות דעתה של המומחית.
סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך אמ"צ (אמ"צ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו עיקר הדיון נסוב בשאלת טובת הקטינות - שמא להמשיך לגדול אצל מישפחת האומנה אצלה הן מתגוררות מזה כשנה, היא אף המשפחה המיועדת לאמצן (להלן - "מישפחת האומנה הנוכחית"); או שמא, להעבירן לחזקת הסבתא רבתא, בסיוע הדודה, אשר תשמשנה עבורן מישפחת אומנה ארוכת טווח.
שכן הסבתא רבתא כלל לא גילתה למומחית, כי מר בן הזוג סובל מדכאון, והמומחית למדה זאת בדיעבד, מקריאת המסמכים שהומצאו לה, לאחר שסיימה את מפגשיה עם כלל המעורבים ואת ביקורי הבית שערכה (ש' - 3 בעמ' 12 , ש' - 30 ,( 16 בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 4.11.20 היתנהלותו, תרומתו, והאם הוא נידרש לסיוע מאת הסבתא רבתא - סיוע, אשר עלול להקשות על יכולתה של הסבתא רבתא לטפל בקטינות, במצב דברים בו הקושי כבד ממילא.
אלו אף פני הדברים בשלשלת המשפחתית של פלונית - עת בתה של הסבתא רבתא, הסבתא פלמונית, טופלה על ידי רשויות הרווחה, בתה - פלונית - הוצאה מחזקתה, ושתי בנותיה - פלונית וגב' ליזמי - לא הצליחו לגדל את בנותיהן, אשר הוצאו מחזקתן.
...
לוז המחלוקת הוא שמא יש להיעתר לבקשה, או שמא יש לדחותה באופן בו יקבע, כי הקטינות תגדלנה, יחדיו, בבית הסבתא רבתא בסיוע הדודה, במתכונת של אומנה ארוכת טווח, כהמלצת מומחית בית המשפט (להלן - "המומחית"), בה תומכים המשיבים (סעיף 35 לסיכומי פלונית, סעיפים - 178 לסיכומי המשיב מס' 2 (להלן - "פלוני"), סעיפים - 34 לסיכומי המשיב מס' 3 (להלן - "אלמוני").
מסקנה זו נתמכת אף בעדות המומחית עצמה, לפיה אילו סברה שמחוייבותה של הדודה היא אך למשך חמש שנים, לא הייתה ממליצה על מתווה האומנה (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 4.11.20 ).
אף פסיקת בתי המשפט דנה בסוגייה דומה לזו והובעו דעות, כי ככלל אין לאפשר גידולו של ילד במחיצת אומן או מאמץ, אף אם עסקינן בבן משפחה, מקום בו גילו של אותו בן משפחה מתקדם עד מאד, והפרש הגילאים בין הילד לבין בן המשפחה האמור אף הוא ניכר (בענייננו כאמור הסבתא רבתא בת שישים ושבע שנים והפרש הגילאים בינה לבין שרה הוא שישים וארבע שנים ובינה לבין רבקה כשישים ושש שנים).
כפי שהובהר לעיל, עמדתה המשתנה של הדודה, והערכת הסבתא רבתא עצמה באשר ליכולותיה היא, תומכות במסקנה, כי מתווה האומנה המוצע לא יאריך ימים, אף אם ישרת את טובת הקטינות בטווח הקצר והבינוני (וכאמור מסופקני האם אכן ישרת את טובתן אף בטווח הקצר והבינוני).

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לאחר לידת הקטינה ה בשנת 2014 ולאור המצב המשפחתי, עזבה התובעת את מקום עבודתה.
מנגד טוענת התובעת 1, כי היא בעלת הזכויות בנחלה הרשומה על שם סבו וסבתו של בעלה המנוח, וזאת מכוח תצהירי הסתלקות לטובתה ולטובת בעלה המנוח, וכן בהתאם להוראות סעיף 13 לחוזה החכירה של רמ"י, לפיו עם פטירתו של בעלה המנוח, עוברת הנחלה באופן מלא לבת זוגו, קרי התובעת 1 הנה בעלת הנחלה.
( 20 לפרוטוקול מיום 2.7.2019 לאחר בחינת הדברים, אני סבור כי הצוואה נערכה ונחתמה כדין, ולא מצאתי כי נפל פגם בצוואה, שיש בו כדי להעביר את נטל השיכנוע אל שכמה של מבקשת קיום הצוואה - התובעת העד לצוואה עו"ד אלנתן אישר, כי בטרם חתם המנוח לפניו על הצוואה, הוא בדק כי המנוח צלול ומודע למעשיו, ולמיטב זיכרונו במועד חתימת הצוואה לא נכח אדם נוסף מטעמו של המנוח.
בנגוד להגבלת הכשרות של קטין ופסול דין, הגבלת כושר זו עניינה מצבו הנפשי והגופני של המצווה בשעת עריכת הצוואה, כאשר נקודת הזמן הרלוואנטית הנה מועד החתימה על הצוואה (ראה: ש' שוחט "דיני ירושה ועזבון" (הוצאת סדן, תשס"ה - .
...
אני ממנה בזאת את שמאי המקרקעין דן ברלינר – טל' - 8643593 , להערכת שווי בית המגורים ללא הקרקע נכון להיום.
כמו כן, אני ממנה בזאת אקטואר את רו"ח נתן שטרנפלד, מרח' גושן 49 קריית מוצקין, טל': 04- 8731837 , לשם איזון כמפורט בפסק הדין, זאת מיום נישואי הצדדים 23.10.2002 ועד .
אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

יצוין כי למשיבה שלושה ילדים מנישואים קודמים, אשר מצויים במשפחות אומנה.
יצוין בהערת אגב, כי ההלכה החדשה שנקבעה ב- בע"מ 919/15 שבמסגרתה נקבע כי האחריות למזונות ילדים בגילאי 6-15 שנים תחול על שני ההורים וחלוקת החיוב ביניהם תיעשה בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של הצדדים מכלל המקורות לרבות הכנסה מעבודה, נכסים ובהיתחשב ביתר נסיבות העניין, אינה רלוואנטית לענייננו באשר היא מתייחסת למקרים בהם המשמורת על הקטינים נתונה לשני ההורים גם יחד.
לטענות האב האם מועסקת כסמנכ"לית בחברה משפחתית בבעלות אימה ושכרה נטו מסתכם עד כדי סכום של 14,000 ₪ בנוסף לכספים נוספים אותן היא מקבלת מאימה (ראה ס' 13 לבקשה ( לפסיקת מזונות זמניים) ולאחר מכן בחקירתו לפרוטוקול (בעמ' 2 ש' 15 לפרוט' הדיון מיום 9.9.19 שם ציין האב כי האם משתכרת בין 12,000 ₪ לבין 14,000 ₪ בנוסף להטבות נוספות אותן היא מקבלת מעבודתה לרבות קבלת רכב והוצאות רכב (ראה עמ' 2 ש' 14-20 לפרוט').
כפי שנפסק ב- תמ"ש (י – ם) 24940/01 פרס נ' אשכנזי (פורסם במאגרים), כאשר אדם עובד בעסק משפחתי, יועבר אליו הנטל בכל הנוגע לקביעת גובה הכנסתו, ומכאן שהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי משכורתו הנה בסכום המוצהר על ידו.
הרווחה מסייעת לי קצת, יש לי סייעת שנמצאת עם הילדה XXX במועצה איזורית בבית הספר ועוזרת לה בלמידה וכעת אנו מחפשים מישהי שתהיה סומכת אחר הצהריים , שתעזור פיזית, כדי שלא הכל יפול על סבא וסבתא כשאני לא נמצא.
כאמור לעיל הקטינים שוהים במשמורתו הבלעדית של האב כאשר זמני השהות אשר נקבעו לאם מועטים נכון להיום וכוללים שעתיים בלבד בשבוע, וכתוצאה מכך האב הוא זה אשר נושא במלוא צרכיהם של הקטינים, למרות שאין בהכרח חפיפה בין זמני שהות לגובה ההוצאות אותן מוציא הורה על ילדיו הקטינים.
...
לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה לחיוב במזונות זמניים מאחר והיא נשאה לבדה בכל הוצאות .
סוף דבר 98 .
מיום 10.11.19 29.4.19 ) ועד ליום מתן החלטתי זו ) 100 .
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האם במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאב התובע ימצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו