בנסיבות אלה, הגיעה המומחית לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרזתן של הקטינות כבנות אימוץ, וכי יש להעדיף את האפשרות שלפיה הקטינות יועברו לביתה של הסבתא-רבתא שתשמש עבורן כמשפחת אומנה לטווח ארוך, וזאת בעזרתה של הדודה שהתחייבה להתגורר בסמוך לקטינות.
לגוף העניין, טוען היועמ"ש, כי המתוה שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוביל להוצאת הקטינות ממשפחת האומנה הדואגת היטב לצרכיהן, ולהעברתן אל מערכת משפחתית סוערת שהסכוי לשמור על שלום הקטינות במסגרתה לאורך זמן – קלוש.
עוד טוען היועמ"ש כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שאימץ את חוות-דעתה של המומחית בחלוף שנה ושלושה חודשים ממועד נתינתה.
לאחר כל אלה, הגיע המומחית למסקנה כי "[הסבתא-רבתא] נמצאה בעלת מסוגלות הורית טובה" וכי היא "גילתה מוטיבציה גבוהה לבצוע משימות [...] [וכי] עומדים לרשותה כוחות היתמודדות נאותים, בזכותם היא מצליחה לשמור לאורך זמן על תיפקוד נורמאטיבי ומסתגל [...] יכולת הכלה ויכולת לגייס סבלנות". המומחית ציינה עוד, כי הסבתא-רבתא "שימשה קלט חרום עבור מ', עימה יצרה קשר חזק ומשמעותי, קשר שידעה לשמור ולתחזק", וכי "[הסבתא-רבתא והדודה] דאגו לבקר את הנכדות [...] מידי שבוע [...] עד למעבר הילדות למשפחה האומנת". בכל הנוגע לדודה, ציינה המומחית כי זו "הרשימה אותי כאשה יציבה ובשלה שאוהבת את הילדות ומוכנה להעמיד את צרכיהן בראש סדר העדיפויות".
בנסיבות אלה, ולנוכח קביעותיה הברורות והמבוססות של המומחית בדבר מסוגלותה ההורית של הסבתא-רבתא בסיועה של הדודה, לא ראינו כי מתקיימים במקרה זה אותם נימוקים כבדי משקל הנדרשים על מנת לסטות מהמלצותיה של המומחית.
...
בנסיבות אלה, הגיעה המומחית לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרזתן של הקטינות כבנות אימוץ, וכי יש להעדיף את האפשרות שלפיה הקטינות יועברו לביתה של הסבתא-רבתא שתשמש עבורן כמשפחת אומנה לטווח ארוך, וזאת בעזרתה של הדודה שהתחייבה להתגורר בסמוך לקטינות.
נקבע כי תמונת מצב זו העולה מהתסקירים העדכניים, ואשר לא עמדה לפני בית המשפט לענייני משפחה, מחזקת את המסקנה כי יש לקבל את המלצתה של המומחית להורות על השֹמתן של הקטינות אצל הסבתא-רבתא במתכונת של אומנה ארוכת טווח בסיוע הדודה.
בנסיבות אלה, ואף בהתחשב באמות המידה המקלות ביחס לבקשות העוסקות בהחלטות המשפיעות על גורלם של קטינים באופן שלא ניתן להפריז בחשיבותו, לא מצאנו כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
לאחר כל אלה, הגיע המומחית למסקנה כי "[הסבתא-רבתא] נמצאה בעלת מסוגלות הורית טובה" וכי היא "גילתה מוטיבציה גבוהה לביצוע משימות [...] [וכי] עומדים לרשותה כוחות התמודדות נאותים, בזכותם היא מצליחה לשמור לאורך זמן על תפקוד נורמטיבי ומסתגל [...] יכולת הכלה ויכולת לגייס סבלנות". המומחית ציינה עוד, כי הסבתא-רבתא "שימשה קלט חירום עבור מ', עמה יצרה קשר חזק ומשמעותי, קשר שידעה לשמור ולתחזק", וכי "[הסבתא-רבתא והדודה] דאגו לבקר את הנכדות [...] מידי שבוע [...] עד למעבר הילדות למשפחה האומנת". בכל הנוגע לדודה, ציינה המומחית כי זו "הרשימה אותי כאישה יציבה ובשלה שאוהבת את הילדות ומוכנה להעמיד את צרכיהן בראש סדר העדיפויות".
בנסיבות אלה, ולנוכח קביעותיה הברורות והמבוססות של המומחית בדבר מסוגלותה ההורית של הסבתא-רבתא בסיועה של הדודה, לא ראינו כי מתקיימים במקרה זה אותם נימוקים כבדי משקל הנדרשים על מנת לסטות מהמלצותיה של המומחית.
אולם, בסיכומו של דבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא מפורט, מנומק ומבוסס על חוות דעתה של המומחית.
סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
