מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוצאת עיתונאים מקבוצת הוואטסאפ של הליכוד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

גם כאן סברו הממונים כי מדובר בחוקר "ממושמע ולויאלי" אולם "נידרש שיפור משמעותי בכישורי התשאול הבסיסי, הבחנה בין עיקר לטפל, הקפדה על איכות תוצרי העבודה". הציון הכולל של המבקש הועמד על 4.17 שמשמעו "הצלחה". מפי המבקש נרשם כי "לגבי הנושא הפרונטאלי זה אכן בעיה שלי, יש לי בעיה בגביית תלונה...אני חלש בתחום המשפטי". המבקש חזר על בקשתו לצאת לקורס שישפר את יכולותיו, הלין על כך שאחרים כבר הוצאו לקורס והוסיף כי תחושותיו אינן טובות (נספח ג' לבקשה).
נוסיף כי לאחר משלוח הזימון לשימוע וקודם לקיומו, ביום 15.6.2020 בשעות הערב, היתקשר המבקש אל מר גיל והודיע לו כי כתב עתון "הארץ", מר ג'וש בריינר, פנה אליו והודיע לו שבכוונתו לפרסם למחרת כתבה בעתון העוסקת בכוונה לפטרו כמו גם בתוכנו של סירטון שהופץ במחלקה והלועג לו על רקע מוצאו.
ברור שנערך במח"ש העלה כי מדובר בסירטון שצולם על ידי מר גיל בחודש פברואר, 2020 בעת פעילות צוות ירושלים בעיסאוויה והופץ בשתי קבוצות ווטספ מחלקתיות: קבוצה בת 10 חברים המהוים את חוקרי צוות ירושלים ובהם המבקש.
...
כך איננו מקבלים את טענת המבקש כי בעניינו "מבחן הכוונה נסוג אל מול מבחן התוצאה" (סעיף 14 לסיכומיו), ונפרט.
בראש יאמר, כי בשלב זה שוכנענו מחומר הראיות שנפרש לפנינו, לרבות מחקירתו הנגדית של מר לוינסקי, אשר בניגוד לטענת המבקש הותירה רושם אמין וענייני, כי הקשיים בתפקודו המקצועי של המבקש שהתגלעו במשך תקופת העסקתו, תועדו כפי שהראנו בפרק העובדתי, הם שהיוו את הטעם לפיטוריו והם נשענים על בסיס איתן.
סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה למתן צו מניעה זמני המורה על ביטול פיטוריו של המבקש והשבתו לעבודה כחוקר (צוער) במחלקה לחקירת שוטרים, נדחית.
לא מצאנו לנכון להיעתר גם לבקשתו החלופית של המבקש לתת בידו סעד אחר על פי שיקול דעתנו.
לנוכח אתגרי השעה הקשים והעובדה שבסיכומיה לא עמדה המדינה על פסיקת הוצאות לחובת המבקש, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שיתברר בדיעבד כי המסמך אכן מצא דרכו לקבוצת הואטסאפ של "אחדות בליכוד" באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של המשיב, הרי שלמשיב אין כל ידיעה על כך וייתכן שמדובר בטעות שאיננה פרי מעשה מכוון או במעשה שנעשה על ידי צד שלישי.
שם נקבע כי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עתון ידיעות אחרונות בטענה שהוא מטעה באופן שיטתי את קוראיו התבססה על פרסומים בתקשורת של תמלילי שיחות בין ראש הממשלה לשעבר לבין המוציא לאור והעורך הראשי של ידיעות אחרונות, מר נוני מוזס מס' 4 בכתב האישום בתיק 2000.
...
אני סבורה כי בענייננו לא מתקיים החשש האמור.
העובדה שלמרות שהיועמ"ש ער להליך הנוכחי לא הוגשה מטעמו בקשה לעיכוב הליכים בתובענה שלפניי, יחד עם העובדה שבתיקים אחרים (שאינם קשורים לנושאי התובענה שלפני או לתיק הפלילי) וכן בתובענה שהגישה העדה, הגיש היועמ"ש בקשה לעיכוב הליכים, מחזקת את המסקנה כי לא יהיה בניהול ההליך שלפניי על מנת לפגוע בהליך הפלילי.
לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה לעיכוב ההליכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מנגד, הגיש הנתבע לאחרונה תביעה בה טען כי הודעות שנשלחו על ידי התובע לקבוצת "וטספ" גם הן כללו פירסום לשון הרע כלפיו, ועל כן הא זכאי לפצוי מהתובע.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת" בנוסף לכך, תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי אם "נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים". בעיניין רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר (פורסם בנבו, (22.11.2007) (להלן: עניין נאצר) הובהר, כי "מובן כי בעת שבית המשפט דן בבקשת בעל דין לזמן עד לפי תקנה 178, רשאי הוא לסרב לבקשה אם היתקיימה עילה לכך לפי סעיף 1(ב) לפקודה". מהוראת סעיף 1(ב) לפקודת הראיות עולה, איפוא, כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשתו של בעל דין לזמן עד לעדות אם מצא ש"אין בה צורך" או אם מצא שהעדות נתבקשה למטרה "שאיננה גילוי האמת". הפסיקה הדגישה כי הסמכות לסרב לזמן עד לבקשת בעל דין היא סמכות דראסטית ושמורה למקרים קצוניים (רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלזר (פורסם בנבו, 29.7.2015; רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' סטבון (פורסם בנבו, 23.10.2012)).
יצוין כי התובע לא טען כי זכותו לזמן את העדים קמה לנוכח איחוד התביעות (וכך הנתבע הפך גם ל"נפגע" בתביעתו שלו), ועל כן אציין רק בקצרה כי אין המדובר בזכות קנויה ולבית המשפט שיקול דעת רחב בעיניין (ע"א 670/79 הוצאות עתון הארץ בע"מ נ' מזרחי פ"ד מא(2) 169).
...
יצוין, כי ביום 11/8/16 הגיש הנתבע בקשה "למחיקת" תצהירי התובע, ובישיבת יום 26/2/17 דן המותב הקודם בבקשה והחליט שלא להיעתר לבקשה.
אקדים אחרית ואציין שדין הבקשה להידחות.
קצרו של דבר – הבקשה לזימון עדים נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בודאי, כך נטען, אין לעיתונאי מסוים או לכלי תיקשורת מסוים, זכות בהקשר זה. לפיכך, טוענת הליכוד, הוצאת עתונאי ספציפי מקבוצת הווטצאפ של מערך הדוברות מטעמה, אינה פוגעת בזכותו לחופש הביטוי, לחופש העיתונות או לחופש העיסוק.
...
גם לגוף הדברים, סבורה הליכוד, כי יש לדחות את העתירה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר זכות עמידה לעותר להגיש את העתירה.
לפיכך, ומשום שנראה כי העותר מתעבר על ריב לא לו – נדחית עתירתו על הסף.

בהליך הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מה באשר לטענות בדבר הפרסומים בקבוצת הוטסאפ? גם כאן אינני סבור כי הטענות מצדיקות הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת.
ראשית, מסכים אני עם המשיב, כי בהחלט קיים עניין צבורי בבירור השאלה האם נעשה שימוש על ידי המבקשת מס' 1 כעובדת עיריה בפרופיל פקטבי במסע הבחירות של ראש העיר, ועל כן ייתכן כי מדובר בביטוי מוגן על פי סעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (ראה: תב"כ 8/21 שחר בן מאיר נ' מפלגת הליכוד [ניתן ביום 27.2.2019]).
...
המחוקק בסעיף 4(ד) לחוק הטרדה מאיימת, העניק במקרים שיש אינטרס ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה את האפשרות לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, כמו גם לנפגע עצמו, ואין לאפשר לרשות הציבורית עצמה לתבוע צו מעין זה, במקום היועץ המשפטי לממשלה.
המסקנה הינה כי דין בקשתה של המבקשת מס' 1 למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, להידחות.
למרות האמור, באשר לדרך בה המשיב וחברו ביצעו את השאלות למבקש מס' 2, אני סבור כי המגע עם המבקש מס 2 היה צמוד מדי ללא מרווח מספיק למבקש מס' 2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו