מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוצאת לשון הרע במהלך דיון משפטי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כך, לדוגמה, בפסק הדין של כבוד השופטת שמאי – כתב, מיום 25.11.13 נאמר, כי "מדובר בהליך סרק שמוטב היה כי לא היה מוגש לכתחילה"; כרטיס הכרות שפירסם מר זכריה באתר אינטרנט בו הוא מעיד על עצמו כי הוא עובד כ"מנטור, קאוצ'ר ויועץ עסקי לעסקים"; פירסום שעניינו הזמנה להרשם לתוכנית לשפור המצב הכלכלי והתעסוקתי, בו מופיעים פרטיו של מר זכריה לצורך פנייה וקבלת פרטים, וכן כרטיס ביקור של מר זכריה אשר לפיו הוא "יועץ – מומחה להצלחה עסקית". טענות התובע בכתב התביעה טוען התובע, כי הפירסום אשר מהוה לשון הרע במכתב הנתבעת הוא זה המתייחס להאשמה, לפיה קיבל ממר זכריה תשלום באופן אישי, עת ייצג אותו מטעם הסיוע המשפטי (סעיף 5 ב לעיל).
טענות הנתבעת תלונת הנתבעת הוגשה לסיוע המשפטי לאחר שנודע לה שמר זכריה מספר ברבים, וכפי שהיא שמעה גם באוזניה במהלך דיון משפטי בין השניים, כי הוא משלם כספים רבים לעורך דינו, התובע, עבור ייצוג משפטי, בו בזמן שהוא מקבל סיוע משפטי מהמדינה.
האחת, האם הגשת התלונה והאמור בה עולים כדי הוצאת לשון הרע על התובע, המזכה בפצוי ללא הוכחת נזק.
...
זאת ועוד, הערעור נדחה, שכן הוגש באיחור (עמ' 8 שורות 20-21).
סוף דבר הנתבעת פנתה ללשכה לסיוע משפטי באופן דיסקרטי כאשר סברה שהתובע מקבל ממר זכריה, הגרוש שלה, תשלומים באופן פרטי.
מכתבה של הנתבעת נשלח אך ורק אל הלשכה לסיוע המשפטי – הגורם המוסמך לבדוק את הטענות שהועלו כנגד התובע ולא פורסם ו/או נשלח לגורמים אחרים באופן שהיה עלול לפגוע בו. אף התנהלות זו יוצרת חזקה שהנתבעת פעלה בתום לב. התובע לא סתר חזקה זו. על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה האם הפרסומים מהוים לשון הרע סעיף 1(3) לחוק, מגדיר "לשון הרע", כפרסום אשר "עלול לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו". יצוין, כי בסעיף 1 לחוק נקבע, כי אדם ובכלל זה תאגיד.
שיעור הפצוי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט רשאי לחייב את המעוול (מוציא לשון הרע) בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, עד לתקרה בסך של כ- 77,500 ₪ (הסכום נכון להיום); וכפליים סכום זה ככל שהוכחה כוונה לפגוע.
בת"א (אשד') 10790-03-19 אורי פירוז נ' יגאל רפאל כהן (פורסם במאגרים משפטיים 21.03.2021) כתבתי בעיניין זה כך: "בצד זאת יש לומר, כי קיים קושי להראות את הנזק שניגרם כתוצאה מכך שאנשים נחשפו לתגובית, ובחרו שלא להישתתף בקורסים שמשווק פירוז באמצעות העסק. עניין זה לא יבוא לידי ביטוי בשום דו"ח כספי. לכך, יש להוסיף, כי פירסום לשון הרע יש בכוחו ליצור נזק לא רק ממוני, אלא גם כזה שאיננו ממוני בשל עגמת הנפש שחוה הנפגע.
נזק זה נשקל לא רק בהקשר לפירסום עצמו, אלא גם בהיתחשב בהתנהגות הצדדים לאחריו, ואף במהלך הדיון המשפטי, היתנהגות העשויה להגדיל את הנזק או להקטינו, לפי הענין.
...
בנוסף, הגישה הנתבעת תביעה קטנה לבית משפט השלום בבאר-שבע (ת"ק 24849-01-21), במסגרתה הגיעו הצדדים לכלל הסדר של פשרה ביום 07.06.2021, ולפיו הנתבעת תשלם את יתרת התמורה בגין רכישת המוצר, ולאחר ביצוע התשלום תשלח לה "ביו-אייר" מוצר חדש, וכן 5 מבשמים מסיליקון (ראו פרוטוקול הדיון ופסק הדין – נספח ג' לכתב ההגנה).
התביעה בעניינם של התובעים 2 ו- 3 נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעת 1 פיצויים בסך של 10,000 ₪.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

" בהתאם להוראת סעיף 16(א) לחוק איסור לשון הרע, פירסום שנעשה באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, ולא חרג מגדר הסבירות, אזי חזקה שהוא נעשה בתום לב. היות, שלא נטען, וממילא לא הוכח, שהגשת התלונה על-ידי לי חרגה מגדר הסבירות, אזי נקודת המוצא לדיון בהגנה זו היא שעומדת לצידה של לי החזקה, ולפיה הגישה את תלונתה בתום לב. אלא שלגישתי, על יסוד הראיות שלפני, ונוכח היתנהלותה של לי בהליך, עמדתי היא שלא עומדת ללי הטענה, כי פעלה בתום לב בהגשת התלונה.
הפצוי הראוי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט רשאי לחייב את המעוול (מוציא לשון הרע) בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, עד לתקרה בסך של כ- 78,765 ₪ (הסכום נכון להיום); וכפליים סכום זה ככל שהוכחה כוונה לפגוע.
בת"א (אשד') 10790-03-19 אורי פירוז נ' יגאל רפאל כהן (פורסם במאגרים משפטיים 21.03.2021) כתבתי בעיניין פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע, את הדברים הבאים: "פיצוי בלא הוכחת נזק, כשמו כן הוא, אין על התובע חובה להוכיח את ההקף המדויק של ניזקו לצורך קבלת פיצוי. לכן, אף שפירוז לא הצליח להראות בראיות של ממש את הקף הפגיעה בו ובעסקו, הרי שכאמור יש קושי מובנה בכך.
נזק זה נשקל לא רק בהקשר לפירסום עצמו, אלא גם בהיתחשב בהתנהגות הצדדים לאחריו, ואף במהלך הדיון המשפטי, היתנהגות העשויה להגדיל את הנזק או להקטינו, לפי הענין.
...
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי שמשטרת ישראל התרשלה כלפי רועי בפעולות החקירה שבוצעו, ועל אף תחושת אי הנוחות המובנת של רועי מן העובדה שנערך חיפוש בביתו, הוא עוכב לחקירה, נחקר תחת אזהרה ונמסרה הודעה ליחידתו, הרי שיש לדחות את תביעתו כנגד משטרת ישראל.
סוף דבר תביעתו של רועי כנגד לי מתקבלת, ואני מחייב את לי לשלם לרועי פיצוי בסך של 10,000 ₪.
סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק, ככל שלא ישולמו במועד זה. אני דוחה את תביעתו של רועי כנגד מדינת ישראל – משטרת ישראל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה האם הפרסומים מהוים לשון הרע סעיף 1(3) לחוק, מגדיר "לשון הרע", כפרסום אשר יש בו כדי: "(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו". לפי סעיף 2 לחוק, פירסום יכול להיות בעל פה או בכתב או בכל אמצעי אחר, והוא יהווה "פירסום" על-פי החוק, ככל שהגיע לאדם אחר זולת הנפגע.
שיעור הפצוי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט רשאי לחייב את המעוול (מוציא לשון הרע) בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, עד לתקרה בסך של כ- 77,500 ₪ (הסכום נכון להיום); וכפליים סכום זה ככל שהוכחה כוונה לפגוע.
הפצוי בגין לשון הרע תכליתו להשיג מטרות שונות – האחת, הטבת נזקיו של התובע, דהיינו לעודד את רוחו ולתקן את הנזק לשמו הטוב (ראו רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף [(פורסם במאגרים משפטיים 14.08.2001)); השניה, סנקציה עונשית כלפי מפרסם לשון הרע (ראו ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את מוסא (פורסם במאגרים משפטיים 21.11.2006)); השלישית, היבט חינוכי שעניינו העברת מסר לציבור (ראו ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (פורסם במאגרים משפטיים 04.08.2008)).
נזק זה נשקל לא רק בהקשר לפירסום עצמו, אלא גם בהיתחשב בהתנהגות הצדדים לאחריו, ואף במהלך הדיון המשפטי, היתנהגות העשויה להגדיל את הנזק או להקטינו, לפי הענין.
...
סוף דבר התביעה של אזולאי בת"א 27415-01-22 מתקבלת, ואני מחייב את יופה לשלם לה פיצוי בסך של 30,000 ₪.
התביעה של יופה בת"א 7997-11-22 מתקבלת, ואני מחייב את אזולאי לשלם ליופה פיצוי בסך של 5,000 ₪.
בנוסף, במכלול, אני מחייב את יופה לשלם לאזולאי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

שיעור הפצוי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט רשאי לחייב את המעוול (מוציא לשון הרע) בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, עד לתקרה בסך של כ- 77,500 ₪ (הסכום נכון להיום); וכפליים סכום זה ככל שהוכחה כוונה לפגוע.
הפצוי בגין לשון הרע תכליתו להשיג מטרות שונות – האחת, הטבת נזקיו של התובע, דהיינו לעודד את רוחו ולתקן את הנזק לשמו הטוב (ראו רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף (פורסם במאגרים משפטיים 14.08.2001)); השנייה, סנקציה עונשית כלפי מפרסם לשון הרע (ראו ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את מוסא (פורסם במאגרים משפטיים 21.11.2006)); השלישית, היבט חינוכי שעניינו העברת מסר לציבור (ראו ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (פורסם במאגרים משפטיים 04.08.2008)).
נזק זה נשקל לא רק בהקשר לפירסום עצמו, אלא גם בהיתחשב בהתנהגות הצדדים לאחריו, ואף במהלך הדיון המשפטי, היתנהגות העשויה להגדיל את הנזק או להקטינו, לפי הענין.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, כתשלום עבור שירותיו המשפטיים.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 12,500 ₪ בגין עוולת לשון הרע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו