הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות לשם התחמקות מתשלום מע"מ

אישומים 1 ו- 2 בקבלת חשבוניות מס פיקטיביות, הכללתן בספרי הנהלת חשבונות של מערערות 2 ו- 3, ניכוי מס תשומות עקב כך, והתחמקות מתשלומי מס, ואישומים 3 – 7 בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בשם מערערות 2 ו- 3 לחברות שונות, אשר נרשמו בספריהן, נוכו שלא כדין בדיווחים למע"מ, והביאו להתחמקות מתשלומים.

אין בעובדה שעוסק מכליל בהנהלת החשבונות שלו חשבוניות פיקטיביות במטרה להיתחמק ולהשתמט מתשלום מע"מ או מס הכנסה, כדי לשלול את אפשרות הרשעתו מנגד, בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, והפצתן לגורמים אחרים.

...

מטבע הדברים, כי בנסיבות אלה, התועלת הצפויה מעדותו של מר מלכה, עבריין מיסים מורשע, שהודה במשפטו כי החשבוניות הפיקטיביות אינן משקפות כל עסקה של ממש, הינה קלושה ביותר, אם לא למטה מכך, ואף מטעם זה אין באי העדתו כדי לפגום בדרישת הצדק.

עולה מהמקובץ, כי במהלך שנים ארוכות המערער עסק כאורח חיים ממש, בעבריינות כנגד חוקי מע"מ ומס הכנסה, תוך שימוש, דווח ו"מסחר" בחשבונות פיקטיביות, תחת שמות של חברות שונות, כאשר היקף הפעילות העבריינית הולך וגואה, ללא מעצורים ממש.

השופט ג' גדעון: אני מסכים לאמור בחוות דעתו של חברי, כב' הש' עדן, ולדחיית הערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, בכפוף להערה אחת – לסברתי, גזר הדין של ביהמ"ש קמא, אינו מקל עם המערער יתר על המידה, על רקע הפסיקה הקיימת, גם בהינתן המגמה המוצדקת של החמרת הענישה באופן הדרגתי, אך מצד שני, וודאי אינו מחמיר יתר על המידה, בנסיבותיו של המערער, ואין ע"כ מקום להתערב בו. כן מקובלות עלי במלואן, הערות כב' האב"ד. נוכח האמור, נדחה הערעור על שני חלקיו.

כתב האישום: כעולה מהחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, ביום 10.10.04 נרשמה המערערת כעוסק מורשה בענף הבניה; ובתקופה שבין ינואר 2005 לבין מרץ 2006, היה המערער מנהלה הפעיל, אשר פעל באופנים שונים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, וכן במטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס שהם חייבים בו. במסגרת האישום הראשון לכתב האישום המתוקן, הורשעו המערערים בעבירה של המנעות מלמסור ידיעה, מיסמך, פנקס או דוגמה שחובה למסרם, לאחר דרישה לעשות כן- עבירה לפי סעיף 117(א)(1) לחוק מע"מ. על פי העובדות בהן הודו המערערים ביחס לאישום זה, במועדים שונים במהלך שנת 2006, במסגרת חקירה שהתנהלה נגד המערערים, התבקשו המערערים, באמצעות המערער, להמציא למשיבה את מערכת חשבונותיה של המערערת לגבי התקופה האמורה, וכן את העתקי החשבוניות שבגינן ניכו המערערים מס תשומות בדיווחיהם החודשיים; אך למרות דרישות המשיבה, נימנעו המערערים מלעשות כן. במסגרת האישום השני לכתב האישום המתוקן, הורשעו המערערים ב-194 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות- עבירות לפי סעיפים 117(ב1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ. על פי העובדות בהן הודו המערערים ביחס לאישום זה, בתקופה שבין 10.1.05 לבין 31.3.06, הוציאו המערערים 194 חשבוניות מס על שם המערערת לעוסקים שונים (עשרה עוסקים שונים, כעולה מהנספחים לכתב האישום), וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העיסקאות לגביהן הוצאו החשבוניות.

וכך, בעפ"ג (מחוזי מרכז) 41584-08-13 מדינת ישראל נ' ליזרוביץ (26.1.14), נדון עניינו של מי שהוציא 291 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-32 מיליון ₪, שסכום המס הגלום בהן הוא כ-4 וחצי מיליון ₪, כדי לסייע לאחר להיתחמק מתשלום מס, וכן קיבל מהאחר 259 חשבוניות פיקטיביות, וניכה מס בסכום כולל של כ- 4 וחצי מיליון ₪; בית המשפט המחוזי העמיד את מיתחם העונש ההולם על 30 עד 48 חודשי מאסר בפועל, והחמיר בעונשו מ-18 חודשי מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל, תוך שציין כי ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין (יוער כי פסק הדין אושר בבית המשפט העליון ברע"פ 1717/14; וכי על המבצע העקרי בפרשה זו הוטלו 48 חודשי מאסר בפועל, ראו עפ"ג (מחוזי ת"א) 45779-11-11 טישלר נ' מדינת ישראל (1.2.12)).

...

במישור העקרוני, אנו סבורים כי גם מקום שההליכים התארכו אין משמעם של דברים כי אינטרס ההרתעה שבענישה מאבד את כל משקלו.

לאור כל האמור לעיל, וגם לאחר שקילת כל השיקולים לקולא, הרי שעונש המאסר שהוטל על המערער חורג באופן קיצוני לקולא מהעונש הראוי למעשיו.

לאור כל האמור לעיל, ערעורה של המשיבה מתקבל, ובהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, יועמד עונש המאסר שהוטל על המערער על 40 חודשים (תחת 24 חודשים), ושאר רכיבי הענישה יעמדו על כנם.

באופן זה הביא המערער לכך שממח"א, ומנהליה, התחמקו מתשלום מס ערך מוסף בסכום שמעל שני מיליון ש"ח. על פי האישום השני, בין חודש אפריל 2011 לבין חודש פברואר 2012 הוציא המערער 20 חשבוניות מס פיקטיביות על-שם מדיה 5, וסיפק אותן לשש חברות שונות, ככיסוי חשבונאי לעבודות שאותן ביצע נאשם 2, אשר סכומן הכולל היה מעל 5.4 מיליון ש"ח וסכום המע"מ הנובע מהן עמד על 870,391 ש"ח. בפועל, המערער לא ביצע, בעצמו או באמצעות מדיה 5, כל עסקה עם אותן חברות.

חלק מהחשבוניות נועדו לשם מתן כסוי חשבונאי לעבודות שאותן ביצעו אחרים, כדי לאפשר להם להיתחמק מתשלום מס, וחלק נועדו לאפשר לחברות שונות להגדיל במירמה את תשומות המס שלהן כדי להיתחמק מתשלום מס. בצד זאת, קיזז המערער בדו"חות של נאשמות 4 ו-5 מס תשומות בסכום של כ-3,000,000 ₪, על-מנת להיתחמק מתשלום המס כנגד החשבוניות הפיקטיביות שאותן הפיץ.

...

סבורים אנו, כי גם בקביעת העונש המתאים, קרי – שלוש שנות מאסר, לא נפלה טעות.

עם זאת, לנוכח התפתחויות שלאחר גזר-הדין, עת נתחוור מחוות-הדעת הרפואית מטעם ההגנה אשר הוגשה במהלך הערעור, כי חלה התדרדרות נוספת במצבו הנפשי של המערער, החלטנו בנסיבותיו החריגות של תיק זה, ולפנים משורת הדין, להקל במעט ברכיב המאסר בפועל.

על-יסוד האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שרכיב המאסר בפועל יעמוד על 32 חודשים (חלף 36 חודשים), ורכיב המאסר חלף אי-תשלום הקנס יעמוד על ארבעה חודשים (חלף שישה חודשים).

על פי אישום שני – הנאשמת 2 - חברת אוצר השרון בע"מ - בין חודש פברואר עד חודש אוקטובר 2011, בדו"חות התקופתיים שהגישה למע"מ, נכתה באמצעות הנאשם מס תשומות על סך 518,926 ₪ על סמך חשבוניות פיקטיביות של הנאשמת 4, חברת יומאי הפקות בע"מ. על פי אישום שלישי - בתקופה שבין יוני 2010 לאוגוסט 2012 הנאשם הוציא 29 חשבוניות מס של הנאשמת 3 - חברת בנין עילית - יזמות והשקעות בע"מ - לנאשמת 1 ולחברת קייטרינג חן פנסי בע"מ, על סך 279,658 ₪ מבלי שהנאשם או נאשמת 3 ביצעו כל עסקה עם נאשמת 1 ועם חברת קייטרינג פנסי בע"מ. על פי אישום רביעי - בתקופה שבין ינואר לאוקטובר 2011 הנאשם הוציא 15 חשבוניות מס של הנאשמת 4, חברת יומאי הפקות בע"מ, לנאשמת 1, מבלי שנאשמת 4 ביצעה כל עסקה עם נאשמת 1.

הטענה היא שעסקינן בחברות ללא פעילות עסקית ממשית, לפחות ככל שמדובר בחשבוניות נשוא כתב האישום, שמטרתן להוציא חשבוניות מס פיקטיביות על מנת להיתחמק מתשלום מס. אליבא דגרסת המאשימה, "המנהלים" של החברות הם "מינהלי קש" בדיוק כמו שהחברות הן חברות קש. לדברי המאשימה, לא רק שהיה בכוחו של הנאשם למנוע או לצמצם את ההתנהלות הפלילית של החברה, למעשה הוא היה "הרוח החיה" של הפעילות הפלילית.

...

כאמור, הגעתי למסקנה שהנאשם היה המנהל הפעיל של חברת בנין עלית וחברת חן אבני ישראל בע"מ. כן הגעתי למסקנה, כפי שפירטי לעיל, שיוסי דגן, שהיה המנהל הרשום בשתי החברות, היה איש קש שפעל לפי דרישת הנאשם.

בהתחשב באמור שוכנעתי שהוכח אישום השישי.

סיכומו של דבר: הנני מרשיע בכל העבירות המיוחסות בכתב האישום.

באופן זה הביא הנאשם לכך שג'מאל אבו שאפע היתחמק מתשלום מס בסכום של 405,459 ש"ח. על פי האישום השביעי, בין נובמבר 2011 למרץ 2013 הוציא הנאשם 19 חשבוניות מס פיקטיביות על שם מדיה 5 ואקסלימד וסיפק אותן לחברת צח אור שירותי תברואה ככיסוי חשבונאי לעבודות אותן ביצע ג'מאל אבו שאפע, אשר סכומן הכולל היה מעל מיליון ש"ח וסכום המע"מ הנובע מהן היה 192,409 ש"ח. בפועל, הנאשם לא ביצע, בעצמו או באמצעות החברות, כל עסקה עם אותן חברות.

באופן זה הביא הנאשם לכך שג'מאל אבו שאפע היתחמק מתשלום מס בסכום של 192,408 ש"ח. על פי האישום השמיני, בין פברואר 2012 לאפריל 2013, הנאשם הגיש דו"חות של אקסלימד, ודיווח בהן על הכנסות כוללות של מעל 8.3 מיליון ש"ח. על מנת להיתחמק מתשלום מס ערך מוסף ניכה הנאשם בדוחות של אקסלימד מס תשומות כולל של מעל 1.3 מיליון ש"ח, מבלי שהיו בידיו חשבוניות מס כדין.

...

דו"ח רפואי שנערך ע"י ד"ר מוסטפא מג'האד, פסיכיאטר, מעלה גם הוא מסקנה כי הנאשם פיתח חרדה קשה, מרגיש מתוח וחסר מנוחה ומעלה חשש כי איבד תקווה לחייו.

עם זאת, אחזור על דברים שאמרתי ביחס לנאשם בהכרעת הדין באותו הליך (ע' 10 למטה): "אדגיש, כי לאור העובדה שמדובר בעד, אשר לא ניתן לו יומו בבית משפט, אינני קובע האם סיפק בעצמו חשבוניות פיקטיביות (למרות שאפשרות זו נראית מתקבלת על הדעת). לצורך ההליך שלפני די בקביעה כי העד לא סיפק למי מהנאשמים בתיק זה עובדים ולא ביצע עמם כל עסקה כשרה – וזו המסקנה העולה בבירור מעדותו." יתרה מכך, עצם העובדה שהנאשם פעל לצידם של אחרים אשר לא הועמדו לדין, או אף תחתם, אמנם צריכה לקבל ביטוי בגזירת עונשו, אך משקלה מוגבל.