רקע
הנאשמים הורשעו בכתב אישום מתוקן, על יסוד הודאת הנאשם 1 בעובדות כתב האישום, בעבירות הבאות:
הוצאת חשבונית מס או המסמך הנחזה לחשבונית מס במטרה להביא לכך שאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) בצרוף סעיפים 117(ב1) וכן 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף (80 עבירות).
מירמה או תחבולה במטרה להביא לכך שאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(8) בצרוף סעיפים 117(ב1) וכן 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף (80 עבירות).
הכנת ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקס חשבונות אחר או רשומה כוזבת אחרת במטרה להביא לכך שאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שחייב בו, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(6) בצרוף 117(ב1) וכן 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף (80 עבירות).
...
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה, נע בין 18 ל-42 חודשי מאסר בפועל.
בהתחשב במצב זה, ולעומת זאת בסכומי העבירות ובמשך ביצוען, אני קובע כי גובה הקנס נע בין 50,000 ₪ לבין 250,000 ₪.
אשר לטענת ב"כ הנאשם 1, לגבי הקושי בתשלום קנס, בין היתר בשל העובדה שעל הנאשם לשלם חוב לרשויות המס במסגרת הליך אזרחי, וכדבריו – "הנאשם נענש פעמיים", מדובר בטיעון אשר נדחה בעבר במסגרת רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013)):
"... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו. קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות".
וכך נקבע שם, לגבי משקל מצבו הכלכלי של נאשם:
"מצבו הכלכלי של המבקש אף הוא אינו מהווה עילה להתערבות בגזר דינו. במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם 1 את העונשים הבאים:
א. מאסר למשך 24 חודשים.