מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הוצאת הוראה לא בנקאית ללקוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כשגילה התובע בסוף יום העסקים כי הבנק לא ביצע העברה כספית של שכר הטירחה לחשבונו העיסקי ומאחר שסבר כי הפקידה המטפלת בענייניו לא שתה לבה כי מדובר בשתי הוראות העברה נפרדות, הוא פנה במכתב נוסף בו הבהיר את הדברים ובקש כי הסכום יועבר לחשבונו.
בסעיף 19 להוראה, העוסק בחשבונות המנוהלים עבור צד שלישי כפי המקרה שלפנינו נקבע כי: " תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים להבנת מערכת היחסים בין הגורמים הקשורים לחשבונות המנוהלים על ידי נאמן (כגון: אפוטרופוס, מפרק, מנהל עזבון, כונס נכסים, עורך דין, רואה חשבון וכו')". ובסעיף 24 נקבע כי: "אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצוו, הוראה זו ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על-פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טירור, או יישום מדיניות התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 41, יחשבו כסיבה לסרוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א -1981. במקרה כאמור, ישקול התאגיד הבנקאי לדיווח לרשות המוסמכת על פעולה בלתי רגילה (על פי סעיף 9 לצוו)". לסיכום עד כאן, הבנק היה מחויב על פי הוראות המפקח על הבנקים לקבוע מדיניות, להוציא נהלים, לבצע מעקב אחר הפעילות בחשבונות ולנקוט אמצעים שונים וכל זאת לצורך יישום העקרונות והמטרות שנקבעו בהוראה הכוללות מילחמה בהלבנת הון ובמימון טירור, שמירת היציבות והאמינות של המערכת הבנקאית ושמה הטוב של המדינה.
...
כן שוכנעתי כי לא הייתה חובה על הבנק להודיע לתובע על עדכון הנוהל בסמוך לעדכונו.
אשר על כן, התביעה נדחית.
התובע ישלם לבנק הוצאות משפט בסך של 12,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב. הוראות המפקח על הבנקים לעניין הרשאה לחיוב חשבון (הוראת קבע) המפקח על הבנקים מוציא ומעדכן קובץ הוראות ניהול בנקאי תקין, משקפות את הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים אי קיום ההוראות מהוה פגם בניהול התקין של עסקי התאגיד הבנקאי (ראו: מבוא להוראות ניהול בנקאי תקין, מופיע באתר הפיקוח על הבנקים).
סעיף 9א להוראת הפיקוח על הבנקים קובע כי אם הבנק אינו מכבד חיוב שלא על פי הוראת הלקוח, עליו להודיע ללקוח על החזרת החיוב והסיבה לכך, זאת כדי שהלקוח יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי מי שלטובתו ניתנה הוראת הקבע.
...
סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית כנגד רשות: "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". כפי שהובהר לעיל, אין מדובר בסכומים שגבתה העירייה שלא כדין, שכן ניתן לקבל את פרשנותה שלה לתקנות ההנחות, ועל כן אין מקום לקבל טענה זו. אשר על כן ובסיכומו של דבר, אני קובעת כי לא קיימת אפשרות סבירה להכרעה בשאלות המשותפות לטובת הקבוצה במקרה זה. בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, לא מצאתי מקום לדון ביתר התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
סוף דבר לאור כל האמור, בקשת האישור נדחית.
כיוון שלא ניתן להגיש תובענה מנהלית בעילה זו, אני מורה גם על דחיית התובענה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מכל מקום טענו המשיבות, כי המבקש לא הצביע על מקור נורמאטיבי כלשהוא המחייב את המשיבות למסור את ההודעה בדבר הגבלת צבירת הנקודות "במכתב רשום + אישור מסירה" דוקא, כאשר מנגד קיימת שורה של מקורות נורמאטיביים שמתירים למשיבות למסור את ההודעה כפי שנמסרה – בדף פירוט החשבון החודשי – לרבות: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992; הוראות ניהול בנקאי תקין 403 (הטבות לא בנקאיות ללקוחות); תקנון פלייקארד דיינרס, שמסדיר את מערכת היחסים החוזית שבין המשיבות לבין מחזיקי כרטיס פלייקארד.
ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זליכה (29/03/16), מנה בית המשפט העליון את התנאים שעל מבקש הגילוי להוכיח על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה ויורה על גילוי ועיון במסמכים במסגרת הליך ייצוגי, ואלה הם: א. המידע שהתבקש רלוואנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים; ב. המידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו; ג. במתן הצוו יהיה כדי לפשט ולייעל את ההליך; ד. מתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין.
...
על כן, דין דרישה זו בבקשה לגילוי מסמכים להידחות.
מכל מקום, המבקש גם לא הצביע על הרלוונטיות של המסמכים לשלב הזה של ההליך, ולפיכך, אין מקום להיעתר לדרישת המבקש ביחס למסמכים אלה.
סוף דבר סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה הקטן כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין: מחיקת סעיפים מתצהיר התובע והוצאת נספח ב' מהתצהיר ביום 13/9/16 הגישה התובעת לבצוע חמישה שטרות על סך של 5,000 ₪ כל אחד אשר נמשכו מחשבונו של הנתבע לפקודת התובעת וחוללו בציון חשבון מוגבל ואכ"מ. הנתבע הגיש היתנגדות במסגרתה טען כי התובעת סיפקה שירותי הנהלת חשבונות לחברה בבעלותו ששמה פיסו חן מתכת ושרותי כוח אדם בע"מ (להלן: "החברה").
בשל עיכוב בהגשת מאזן מבוקר לשנת 2014, הנובע כולו מהתנהלות התובעת, שלחה החברה לתובעת עשרות פקסים מהם בחרה התובעת להיתעלם, תוך מתן הוראה לא להעביר שיחות של הנתבע לשותפים בתובעת.
בסעיף 6 לתצהיר הנתבע ניתן פירוט של הפעולות שהתובעת לא ביצעה – רישום כל התקבולים מהלקוחות, שיקים של לקוחות, רישום תשלומים של ספקים, רישום כל התשלומים של הספקים, הקלדת דפי בנק של החברה במערכת הנהלת החשבונות, ביצוע התאמות בנקים לקוחות וספקים, השלמת עבודת הנהלת החשבונות ומאזני בוחן ודו"ח הכספי.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.
דחיית הבקשה מתחייבת גם כדי ליצור התאמה עם החלטתי מיום 17/7/17, אותה לא נתבקשתי לבטל, לזמן לדיון כעד את ערן הורביץ.
על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר הנתבע והוצאת נספח ב' של תצהיר הנתבע מהתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אין די במסמך זה, להוכחת העילה הנטענת, כאשר גם המומחה מטעם התובע, שוורץ, אישר כי מעולם לא הורה המפקח על הבנקים לפעול בהתאם לאמור במכתב, וכי חברת שגיא, בה הוא מועסק, דרשה שתצא הוראה ברורה לבנקים בעיניין אי סימטריה בין חשבון הזכות במט"ח לחשבון החובה במט"ח אך המפקח לא הוציא הוראה כאמור בעקבות הפנייה, לדבריו עקב לובי חזק של הבנקים (עמ' 24, שו' 25-22).
התובע נחשב ללקוח טוב בתקופה האמורה בין היתר לאור פעילותו העסקית העניפה באותן שנים והבטחונות שסיפק כנגד האשראי וכיוצ"ב. ניסיונו של הבנק ללמוד על שעורי הריבית שנגבו בחשבון התובע לשנים 2006-1997 מתרשומות שנערכו על ידי הבנק מבלי שהוצג כל הסכם לשנים אלו, דינו להדחות, באשר הוא אינו עולה עם הוראות הדין לרבות כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992 הדורשים כי הסכם התנאים הכללים, הסכם פתיחת חשבון וניהולו והסכם למתן אשראי ייערכו על ידי הבנק בכתב ותנתן ללקוח האפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו כאשר הבנק לא הציג כל הסכם אשראי לשנים 2006-1997 על כל המשתמע מכך.
...
לא שוכנעתי כי הבנק לא ערך בכתב מסמכים כנדרש באותו סעיף, אלא שמסמכים אלו לא הוצגו נוכח חלוף הזמן והמועד בו הוגשה התביעה שהקשה על הבנק לאתר את אותם מסמכים, כאשר התובע לא הוכיח את משך התקופה שלגביה הבנק מחויב לשמור על מסמכים כאמור, וכשמעדויות עדי הבנק עלה כי לאחר תקופה מסוימת נגנזו המסמכים.
לפיכך, יש לדחות טענות התובע בדבר הטעיה במנגנון ובשיעור הריבית שנגבה ממנו בחשבון החנ"י. לסיום משנפלה טענת ההטעיה שטען התובע לגבי מנגנון ושעור חיוב הריבית בחשבון, וכן הטענה בנוגע לחישוב הריבית בחנ"י שלא לפי מספר הימים המדויק בשנה, ומשלא שוכנעתי לקבל את טענת ההטעיה כביכול על פי סעיף 7 לחוק ההתיישנות וגם לא את טענות התובע לכאורה על לחץ וכפיה בחתימת ההסכם, הרי שיש לדחות את התביעה הן לגופה, הן בשל סעיף 9 להסכם הוויתור והן בשל טעמי התיישנות כאמור לעיל.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה התובענה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו