מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הוצאת דיבה כנגד עורך דין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הגשת תביעה אישית נגד עורך דין בטענה להוצאת לשון הרע במכתב שכתב בשם לקוח, איננה עולה בקנה אחד עם האנטרס הצבורי המבקש להבטיח כי עורכי דין ייצגו לקוחותיהם בנאמנות ובלא מורא וקשה להסכין עם מצב בו עורך דין נתבע בטענה להוצאת לשון הרע על דברים שהביא בשם לקוח (וראו למשל: ת.א. (ת"א) 34543/07 אוזן רחל נ' ווידסלבסקי יוסף [פורסם בנבו] 22.11.09, פסקה 9 בפסק הדין).
...
בין כך, בין כך, או בין כך – דין הטענה להוצאת לשון הרע להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
בשים לב לסכום התביעה ולמשאבים שנדרשו לבירור התביעה אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 20,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים ובסך הכל אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 40,000 ₪.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כן ראה בהקשר זה ת"א (שלום ת"א) 41839-04-16, גוטר נ' סידי, ניתן ביום 6.3.18 (פורסם בנבו), במסגרתו צוין כי הגשת תביעה אישית כנגד עורך דין בטענה להוצאת לשון הרע, בגין מכתב אותו כתב בשם לקוח, אינה עולה בקנה אחד עם האנטרס הצבורי, המבקש להבטיח ייצוג לקוחות ללא מורא.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות וטענות הצדדים, כמו גם את מדיניות הפסיקה, באתי לכלל מסקנה כאמור, כי אין הצדקה משפטית לאפשר העמדה לדין של עו"ד המייצג את לקוחותיו, בנסיבות שנפרשו בפניי.
למען הסר ספק, יובהר כי נוכח מסקנתי לפיה לא היה מקום להאשים את הנאשם בכל הנוגע למסמכים אותם כתב בשם לקוחותיו, הרי שאין מקום להכריע בשאלה האם לקוחותיו דיברו אמת, כפי שטוען הנאשם.
לצד מסקנתי האמורה, יוטעם כי אין במסקנה זו כדי לגרוע מקביעת בית המשפט העליון, לפיה - "מוטב היה לו עורכי דין היו ממתנים סגנונם" (רע"א 4830/16 דר' אליהו שני נ' בנק מזרחי טפחות, ניתן ביום 28.9.16 (פורסם בנבו)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין האחרון אף נקבע כי "הגשת תביעה אישית נגד עורך דין בטענה להוצאת לשון הרע במכתב שכתב בשם לקוח, איננה עולה בקנה אחד עם האנטרס הצבורי המבקש להבטיח כי עורכי דין ייצגו לקוחותיהם בנאמנות ובלא מורא וקשה להסכין עם מצב בו עורך דין נתבע בטענה להוצאת לשון הרע על דברים שהביא בשם לקוח" (פסקה 11 לפסק הדין).
...
התרשמתי שאטרי היה משוכנע שגרסתו תואמת את האמת במלואה ולאור הטענות הקשות אליהן ביקשה התגובה להתייחס, אני סבורה שיש לנקוט בגישה מרוככת ולקבוע כי עומדת הגנת תום הלב לפרסום בגין אמירות אלה שלא חרג מהסביר (ראו; ת"א (י-ם) 5139-06 עו"ד בוטח נ' עו"ד גבל (פורסם בנבו, 5.8.2007); עניין הרציקוביץ (פיסקה 16)).
סוף דבר מכל האמור התביעה נגד שני הנתבעים נדחית.
למרות מסקנתי שיש לדחות את התביעה וכי מדובר בפרסום מותר ומוגן, אני סבורה שראוי היה אילו הנתבעים היו מציינים בתגובתם כי הצו שניתן כנגד עו"ד פישר ניתן במעמד צד אחד ולא שבים ומפנים בתצהירים להחלטה שניתנה בעניין במעמד צד אחד, מבלי לציין כי בדיון במעמד הצדדים נדחתה הבקשה ומבלי להזכיר את הצו שניתן כנגד אטרי, כשכך יש להוסיף את מורת הרוח מהתנהלותו של עו"ד כספי במהלך חקירתו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היתייחסות לאפשרות שתוגש נגד עורך הדין תביעה בטענה להוצאת לשון הרע רק משום שכתב מכתב בשמו של לקוח, ניתן למצוא בפסיקה.
...
לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבע 3 ומורה על דחיית התביעה נגדו על הסף בשל היעדר יריבות, מה גם שאפילו הייתה כזו יריבות הייתה התביעה נמחקת על הסף בהיעדר עילה.
לאחר שנמצא שהתביעה נמחקת כלפי נתבעים 4 – 6 לבקשת התובעות, ונדחית כלפי נתבע 3 בשל היעדר יריבות, אינני מוצא מקום שלא להשית הוצאות על התובעות.
התביעה נגד נתבע 3 – נדחית בשל היעדר יריבות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמצית, טוענת התובעת במסגרת התביעה כי הנתבעים הוציאו דיבתה, עת פירסמו בהקשר אליה פרסומים מהם עולה כי היא הרוצחת של המנוחה תאיר ראדה ז"ל. נטען כי בפרסומים הפרו הנתבעים את הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") .
בהקשר לבקשה זו, המיקוד הוא בתביעה כנגד עורך הדין ירום הלוי, אשר ייצג בהליכים הפליליים את רומן זדורוב שהואשם ברצח תאיר ראדה ז"ל. לטענת התובעת בתמצית, בהכרזות אשר פירסם עו"ד ירום הלוי, במדיות השונות, הוא הצהיר והודיע כי התובעת היא הרוצחת של המנוחה תאיר ראדה ז"ל וזאת, בודאות מוחלטת וללא כל ספק.
זאת ועוד, לגופם של דברים, נטען ראשית כי האופן בו הלישכה מפרשת את ההגנה לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוא שגוי, זאת הואיל ולשכת עורכי הדין מבקשת להוסיף, הלכה למעשה, חסינות חדשה בהתאם לו. נטען כי בנגוד לנטען על ידי לישכת עורכי הדין, השאלה במחלוקת בתיק זה היא היכן עומד הגבול בין המותר לבין האסור בנוגע לדווח שעושה עורך דין באשר לטענות אותן הוא העלה בפני בית המשפט בשם לקוחו ומתי בדיוק יהיה מדובר בדווח נכון והוגן כלשון הסעיף.
...
אשר לכך, הנני סבורה כי דווקא מתוך המחלוקת בין הנתבעים 1-4 מזה והתובעת מזה, בשאלה האם באשר לפרשנות סעיף 13(5) מצויים אנו בגדרה של הלכה פסוקה, או שמא בטיעונו של כל אחד מהצדדים יש כדי לחדש הלכה או לבקש לסטות ממנה- יש כדי ללמד, על חשיבות ההליך לפני ועל חשיבות ההכרעה בו. זאת ועוד, בשים לב לכך, שבמרכז הדיון בפרשנות סעיף 13(5) – כפי שטענו בצדק הצדדים – שאלת הגבול בין המותר לאסור בפרסומים המבוצעים על ידי עורך דין המייצג צד בהליך משפטי – הרי שעל פניו מדובר בשאלה רוחבית, אשר לה השפעה על ציבור עורכי הדין ומשכך, הנני סבורה כי ראוי לה ללשכה להיות נוכחת בדיון זה ולהשמיע את דעתה המשפטית – המנותקת על פניו מאינטרסים אישיים – בשאלה ובהכרעה בה. אציין כי בקביעתי זו לא נעלמה מעיני טענת התובעת ובהתאם לה אין בבקשתה של לשכת עורכי הדין כל חידוש לעומת טיעונו של עו"ד ירום הלוי ואולם, לעניין זה סבורני כי טענה זו מקדימה את זמנה.
סוף דבר- הבקשה מתקבלת.
המזכירות תוסיף את לשכת עורכי הדין כצד להליך במעמד "ידיד בית משפט". לפנים משורת הדין, משהבקשה נסבה על סוגיה עקרונית ולאחר ששקלתי אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו. המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו