הוצאות משפטיות בתביעה ייצוגית

בבקשת הסתלקות פירטו הצדדים כי בהתאם למוסכם ביניהם, המבקשת תסתלק מבקשת האישור, תביעתה האישית תדחה והמשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 2,000 ₪ ואילו באת-כוחה תקבל שכר טירחה בסך של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ לכסוי ההוצאות המשפטיות.

בנוסף, לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות ניסיון לאתר תובע ייצוגי חלופי, ואין גם צורך בפירסום דבר ההסתלקות בעיתונות או בפירסום שמעבר לפנקס התובענות הייצוגיות (ופירסום פסק הדין במאגרים משפטיים).

...

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשה המוסכמת להסתלקות, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות ולהורות על דחיית תביעתה האישית של התובעת.

סוף דבר: אני מאשרת למבקשת ולבאת-כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה גמול ושכר טרחה כמפורט לעיל.

בנוסף, תביעתה האישית של המבקשת נדחית ללא צו להוצאות.

לפני בקשה מוסכמת לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 לאשר למבקשת ולבא- כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לאשר את הגמול ושכר הטירחה המבוקשים, לאשר שיפוי בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה, לפטור את המבקשת ממחצית שנייה של האגרה ולהורות על דחיית תביעתה האישית של המבקשת נגד המשיבה ללא צו להוצאות.

עוד הוסכם כי המבקשת תסתלק מבקשת האישור, תביעתה האישית תדחה והמשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 3,000 ₪, תשיב לה את האגרה בסך של 3,000 ₪ ששולמה ואילו בא-כוחה יקבל שכר טירחה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לכסוי ההוצאות המשפטיות.

...

נוכח האמור, שוכנעתי כי במקרה דנן נתקיימו טעמים מיוחדים לפטור את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר: אני מאשרת למבקשת ולבא-כוחה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה גמול, שכר טרחה ושיפוי בגין האגרה ששולמה, כמפורט לעיל.

בנוסף, תביעתה האישית של המבקשת נדחית ללא צו להוצאות.

בעיניין סילורה נדונה בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שעסקה בחיוב חשבונות לקוחות של בנק לאומי לישראל בע"מ, שנגד בעליהם ניפתחו הליכי גבייה, בהוצאות משפטיות ובריבית שלא כדין – בדומה לעילת התביעה שבתובענת חגיגי.

...

אישור הסדר הפשרה לאחר עיון בהסדר הפשרה, בהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ובתשובות הצדדים, כמו גם לאחר שנשמעו עמדות כולם בשנית במהלך הדיון, החלטתי לאשר את ההסדר שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". לכאורה עומדות התובענות בתנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיפים 3, 4 ו-8(א) בחוק תובענות ייצוגיות בהתאם לסעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף נטען כי המשיב לא התייחס לשיעורי הגמול ושכר הטרחה לגופם ואין לאפשר לו להגיש טיעון נוסף בנושא.

בשים לב להנחיות פס"ד רייכרט, החלטתי להעמיד את הגמול ושכ"ט גם יחד על 20% על חלק הפיצוי שעד 5 מיליון.

סיכום אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

לאחר שלקחתי בחשבון את הפרמטרים הבאים; לאחר שהנתבעת עצמה הציעה לתובע תשלום של 250,000$ עבור הליך ה – SEC כסכום "ראוי והוגן"; מאחר והליך התביעה הייצוגית בניו יורק שולם במלואו על ידי ביזלי ואילו ההליכים האחרים מבוססים בעקרם על מעשים קודמים (ובתאמה סכום הפשרה שנקבע); מאחר וסבורה אני כי סכום ההוצאות המשפטיות אמור לשקף "הוצאות סבירות" ואין מקום לתת ביטוי לצרכים המיוחדים של התובע (בגינם רשאי הוא כמובן ליטול ייעוץ משפטי עצמאי), מחייבת אני את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500,000$ עבור חלקה בהליכים כולם, וזאת מעבר לסכומים ששולמו על ידי ביזלי.

...

מסקנה זו למעשה מייתרת את הצורך לבחון כל סכום וסכום שהוציא התובע ולהכריע בשאלה האם ההוצאה הנטענת הוכחה כדבעי.

בכל מקרה, וגם אם הניסוח היה חסר, אין בכך כדי להקים חבות מקום שזו לא נכללת בפוליסה, ראו בשינויים המחויבים בסעיף 57 לפס"ד פלונית : "כך בענייננו, עת משמעות חסימת דרכה של המבטחת מהעלאת טענות המרמה בתביעה לתגמולים, משמעה הרחבת הסיכון הביטוחי על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על פי פוליסת הביטוח (מרפאתו הפרטית של הנתבע)". התוצאה בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי חלקן הארי של העילות הנכללות בתביעות שהוגשו כנגד התובע אינן זוכות לכיסוי ביטוחי.

סכום זה שולם עבור ה"מעשים הרעים" המיוחסים לתובע בתפקידיו הקודמים, והגעתי כאמור לכלל מסקנה שמעשים אלו מהווים את הרוב המוחלט של הטענות.

אמנם ככלל אין לחייב ב"כ לשאת בהוצאות הליך משפטי, אולם משמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשלב זה אין מבקשת ייצוגית חלופית בגין העילה השלישית, נראה כי אין מנוס משכך שב"כ המייצגים יישאו בהוצאות הפירסום.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, משהוגשה ביום 23.3.2023 בקשה לאישור מבקשת מייצגת חלופית (בצירוף תצהיר של אותה מבקשת - גב' בת דברת), וזאת לאחר שאושר זה מכבר בהחלטת בית הדין מיום 23.2.2023 לאתר מבקשת ייצוגית חלופית, ונוכח הוראת סעיף 16(ד)(1) לחוק, לפיה, יש להגיש "בקשה למינוי תובע מייצג..", אין צורך בהגשת "בקשה לתיקון בקשת האישור". עם זאת, כן נדרש להגיש בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית שתכלול את פרטי המבקשת הייצוגית החדשה ביחס לעילות התביעה הראשונה והשנייה - גב' בת דברת (ולא די בהגשת הבקשה מיום 23.3.2023).

סוף דבר ב"כ המייצגים יגישו לתיק הודעת פרסום לאישור בית הדין, וזאת תוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו. ככל שתוך 30 יום ממועד הפרסום של ההודעה, תאותר מבקשת ייצוגית חלופית ביחס לעילה התביעה השלישית, תוגש בקשת מינוי מפורטת בעניין בליווי תצהיר לתמיכה בה, וזאת תוך 7 ימים ממועד איתור המבקשת הייצוגית החלופית.

הבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים וגילוי ועיון במסמכים – נדחית.