מקום שנרשמה עורכת דין כמייצגת את רובין, יש לזכותו בשכר טירחה כשם שעורך דין המייצג את עצמו זכאי לו. בהקשר זה קובעת תקנה 516(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי: "היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, זכאי הוא לשכר טירחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין". יש להקיש מתקנה זו לענייננו, ולא הונחה תשתית משפטית המצדיקה לקבוע אחרת.
...
לאחר שהצדדים טענו, אמר בא כוחו של רובין:
אני מקבל את המלצת ביהמ"ש לפיה יוחזר התיק לרשמת הוצל"פ, כפי שמבקש חברי, על מנת שתדון ותקבע האם תיק ההוצל"פ נפתח או לא נפתח כדין, האם נפתח בתום לב או בחוסר תום לב, וכן תדון בשאלת החיוב בשכ"ט עו"ד. הסכמנו כי הדיון בפני הרשמת יהיה על בסיס הבקשה לאיפוס החוב והתגובה שהגיש המשיב, והתשובה שהגיש המבקש וכן כל כתב טענות או מסמך אחר ונוסף אשר מי מהצדדים ימצא לנכון לצרף לדיון.
אבקש לציין כי במסגרת התגובה שהגשנו לבקשה לאיפוס החוב, התייחסנו לכל טענותיו של המבקש, לרבות לטענותיו לדבר העדר חוסר תום לב, ולרבות לעניין הייצוג והחיוב בשכ"ט.
בית המשפט (כב' השופט העמית מ' סובל) נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים וקבע:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, אין כל ספק כי רשמת ההוצל"פ הנכבדה לא הכריעה, לפחות לא באופן מפורש, בטענות המבקש בדבר נסיבות פתיחת תיק ההוצל"פ ובעניין החיוב בשכ"ט עו"ד, הכל כמפורט בדברי ב"כ המבקש ובבקשה לאיפוס החוב.
אין עילה להתערב במסקנה שלא היה מקום לייחס נפקות לכך שרובין יוצג על ידי רעייתו, שהיא עורכת דין פעילה.
בהיעדר הסכמה מפורשת מצד גרובר לשלם את החוב עובר למועד פתיחת התיק (ואף לא לאחר מכן), לרבות בדרך של שיתוף פעולה עם מימוש העיקולים הזמניים, מתבקשת המסקנה שרובין פעל כדין כשפתח את תיק ההוצאה לפועל על סכום החוב כולו.
סוף דבר
מכל המקובץ לעיל, הבקשות לרשות ערעור נדחות.