זה גם המקום לציין שמדובר בצדדים (כולל העדים) המכירים היטב האחד את השני, זה מטופל אצל ההוא, ההוא מייצג את זה, כאן התארגנו יחדיו לעניין אחד ושם הסתכסכו בעיניין אחר, לא פעם תיקים העוסקים בבעלי דירות ועסקים/שכנים בבתים משותפים מקבלים אופי סובייקטיבי (דומה במקצת ל"תיקי מישפחה") ומערכת זו של יחסים יחד עם מידע רב שיש לאחד על השני ובתוספת אינטרסים שונים המתערבבים להם, מולידה טענות רבות מיספור, כאמור רובן לא (או לא לגמרי) רלוואנטיות.
סוף דבר
הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 44,000 ₪ בצרוף שכ"ט בסך 6,000 ₪+מע"מ ובתוספת הוצאות משפט (יחסיות בלבד-שכן מרבית הסעד לא נפסק) בסך 1,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
...
אמנם הנתבע 1 איננו, באופן אישי, מי שיוצר את מטרד הרעש (ואין על כך חולק) אך הוא ולמעשה רק הוא, כאדם פרטי, היה זה שהתנהל מול התובעים ויצר מצג על פיו הוא ידאג לכך שלא יהיה מטרד ושהוא מי ששולט על התנהלות ופעילות הנתבע 4 (ראה עמ' 78 לתמליל מול שורה 19):
"ואז הוא בא אליי בטענה, גבור בא אליי בטענה של חדר כושר, אמרתי לו 'תשמע אדוני, אם יש מטרד מחדר הכושר אני מוכן להסיר אותו איך שלא יהיה, יש לי שליטה על הבחור, אני מוכן להסיר אותו".
מתוך החומר, ההתנהלות, המצגים, ההתבטאויות והאינטרס הכלכלי הממשי שיש לנתבע 1 בפעילות הנתבע 4, ניתן להגיע למסקנה כי הנתבע 1 התחייב ולקח על עצמו אחריות לטיפול במטרד הנטען.
סוף דבר
הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 44,000 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 6,000 ₪+מע"מ ובתוספת הוצאות משפט (יחסיות בלבד-שכן מרבית הסעד לא נפסק) בסך 1,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
נוכח פסיקת הסעד עד יום סיום השמיעה, ספק אם יש עוד טעם במתן פיצול סעדים ברם הנני נעתר לבקשה ומאפשר פיצול סעדים ביחס ל"סעדים עתידיים" (זה מה שהתבקש בסעיף 6 לתביעה) אם כי תקוותי שבכך תמה הפרשה לעבר ולעתיד ישכילו הצדדים הרלוונטיים להתנהל כך שלא יהיה צורך בהליכים נוספים.
