כאמור, החלטת הנתבע לדחות את התביעות, מבוססת על פרשה שנקראה במישטרה "כתם הפרי" – עליה יורחב בהמשך - שבמסגרתה נחקרו והורשעו מספר רב של מעורבים, בעבירות מירמה וקשירת קשר להונות את הנתבע, המוסד לביטוח לאומי ורשויות המס.
בנוסף, הצהרתה השקרית של התובעת (טרם הרשעתה) בפני הנתבע, וגם בפנינו, מלמדת על חוסר אמינותה של התובעת – לשון המעטה, ודי בהצהרה שקרית זו כדי לדחות את התביעה בנוגע לתביעתה לגבי המעסיקים האחרים.
עדותה של התובעת בפנינו הייתה חסרה מאוד, לשון המעטה; והיא לא נשאה בנטל להוכיח כי עבדה בתקופות הרלבנטיות לתביעה זו.
בנוסף, ניצבים לפנינו פסקי הדין המרשיעים, להם יש משקל רב בניתוח מאזן ההסתברות של הראיות בתיק זה. שבעה נאשמים שונים (בנוסף לתובעת) בהכרעות של בית המשפט המחוזי בנצרת, הודו בכך שתביעותיה של התובעת לדמי אבטלה הן תביעות פיקטיביות וכוזבות, פרי קשר שקשרו הם כולם על מנת להונות גורמים שונים, לרבות הנתבע.
יחד עם זאת, בית הדין הארצי הכיר, לא פעם באפשרות הטלת הוצאות בתיקי ביטוח לאומי, וראה לעניין זה למשל, עבל 59280-01-17 הרשטיק יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו, ניתן ביום 10.08.17] שם נפסקו 3600 ₪ וכן עב"ל 40280-10-17 ליב רוטנשטרייך נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו, ניתן ביום 15.04.18]) שם נפסקו 1000 ₪.
...
אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.
משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת 3 תביעות עוקבות וכוזבות לדמי אבטלה, שבגין אחת מהן הורשעה התובעת בפלילים, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.
על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.
