הוצאות משפט גבוהות בגין תביעה מוגזמת

הנתבעת ניצלה מצוקתו של התובע נוכח מצב שוק העבודה קשה, תוך ציפיה שיסכים להצעותיה הלא הוגנות ויאפשר לה להתעשר על חשבונו.

הפסיקה אליה מפנה התובע בסיכומיו בדבר פיצויים שנפסקו לעובד בגין הפרת חוזה עמו , אינה רלוואנטית לענייננו שכן באותם מקרים המעסיק החליט לבטל את ההסכם עם העובד בנסיבות שכלל אינן קשורות בעובד או בהתנהלותו – בעיניין איסרוניקס (דב"ע נג/40-3 פד"ע כה' 456) – נמצא כי התובעת לא הסתירה מידע לאורך קבלתה לעבודה ועמדה בחובת הגילוי המרחיבה שבמשפט העבודה, מכל מקום על אף שנקבע שהתובעת לא מצאה עבודה במשך 4 חודשים, פסק לה בית הדין פיצוי של חצי משכורת.

בהערת אגב נציין כי הסכומים הנתבעים על ידי התובע הנם גבוהים לאין שיעור מן הסכומים שנפסקו במסגרת אותם מקרים אליהם מפנה התובע, כך שגם אם היינו מוצאים פגם בהתנהלות הנתבעת, הפצוי לו היה זכאי התובע היה נמוך משמעותית מסכום התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

...

טענה זו היא טענה עובדתית חדשה אשר לא הועלתה קודם לכן ומשכך מדובר בהרחבת חזית ודינה להידחות.

במקרה שבפנינו שוכנענו כי החוזה אכן נחתם בידי הנתבעת אך הותנה בהסדרת עיסוקיו הנוספים של התובע ובפרט הסדרת סוגיית הבקשה לרישום פטנט של התובע ושותפיו וזאת לאחר שהתובע לא עמד בחובת הגילוי המוגברת המוטלת עליו ונושא זה עלה, באופן אגבי, רק בשלב מאוחר של הליכי הקבלה ובסמוך לחתימת החוזה.

סיכום נוכח האמור לעיל- התביעה נדחית.

אני דוחה טענה זו. אף אם מומחה בית המשפט בגין ליקוי מסוים העריך עלות תיקון גבוהה יותר מזו של מומחה התביעה, אין מניעה לאשר פיצוי בגובה הסכום שקבע המומחה מטעם בית המשפט ובילבד שהסכום הכללי אינו חורג מסכום התביעה.

התביעה בגין רכיב זה הועמדה על סך של 37,600 ₪ והיא חושבה על בסיס דמי שכירות חודשיים שנקבעו בהסכם בסך של 6,000 ₪ (יש לציין כי אין המדובר בתקופה של כ-6 חודשים כפי שנתבע , אלא של כ- 5 חודשים).

אשר להוצאות המשפט - אין להיתעלם מכך שסכום התביעה היה מוגזם כימעט בכל רכיב שנתבע ביחס לסכום בו זכו התובעים בסופו של דבר ויש להיתחשב בכך בפסיקת ההוצאות.

...

אשר להוצאות המשפט - אין להתעלם מכך שסכום התביעה היה מוגזם כמעט בכל רכיב שנתבע ביחס לסכום בו זכו התובעים בסופו של דבר ויש להתחשב בכך בפסיקת ההוצאות.

לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובעים את אגרת בית המשפט בשיעור 2.5% מהסכום בו זכו ושכר טרחת עורכי דין בסך של 12,000 ₪.

בנוסף מאחר שחוות דעת המומחה הייתה בהיקף כספי ניכר ביחס לנטען בכתב ההגנה ומאחר שאף חקירתו הנגדית של המומחה הניבה תוצאה חיובית לתובעים, תשלם הנתבעת לתובעים את עלות שכרו עבור חוות הדעת והוצאות עדותו.

במקרה זה, כאשר התביעה היתה נטולת עילה בבסיסה, מאחר ודחיתי את הטענות העובדתיות של התובעים, וקבעתי כי הסתירו בכתב התביעה מסמכים, לפי נוחותם, אני מוצאת מקום לחייב את התובעים בהוצאות משפט גבוהות יחסית למקובל בבית משפט זה. העובדה כי התביעה הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, אינה מצדיקה תמיד קביעת הוצאות נמוכות.

התובעים הביאו לבזבוז זמן שפוטי יקר בתביעה לסכומים מופרזים, חסרי פרופורציה אפילו לסכום הנזק, שלכאורה נגרם להם, ועל כך נקבע בת.ק. (ירושלים) 1640/08 מ. יעל נ' מלון סיאסטה ואח', 12.6.2008, מופיע בנבו: "בהעדר דרישות פורמאליות ובהעדר הקפדה על סדרי הדין ודיני הראיות המקובלים בבתי משפט אחרים, קיים חשש ממשי כי בתי המשפט לתביעות קטנות ישמשו במה לצדדים המתדיינים לעשיית רווחים שלא כדין. על בתי המשפט בכלל, ועל בתי המשפט לתביעות קטנות בפרט, להזהיר עצמם מפני התופעה ולפעול למיגורה. הבא בשערי בית המשפט, תוך ניצול הליך התביעה הקטנה ומאפייניה, במטרה לעשות עושר, פוגע אנושות במוסד התביעה הקטנה ובמטרות לשמן הוקם. משכך, אין מנוס מלדחות תביעות מנופחות, מוגזמות ומופרכות, המעידות על ניסיון לנצל את ההליך לקבלת כספים שאין בסיס ממשי בתביעתם". הסיכום הנו כי התביעה נדחית, והתובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 400 ₪.

...

הסיכום הינו כי תביעת התובעים נדחית, מאחר והעובדות, עליהם הסתמכו התבדו.

התביעה נדחית.

התובעים הביאו לבזבוז זמן שיפוטי יקר בתביעה לסכומים מופרזים, חסרי פרופורציה אפילו לסכום הנזק, שלכאורה נגרם להם, ועל כך נקבע בת.ק. (ירושלים) 1640/08 מ. יעל נ' מלון סיאסטה ואח', 12.6.2008, מופיע בנבו: "בהיעדר דרישות פורמליות ובהיעדר הקפדה על סדרי הדין ודיני הראיות המקובלים בבתי משפט אחרים, קיים חשש ממשי כי בתי המשפט לתביעות קטנות ישמשו במה לצדדים המתדיינים לעשיית רווחים שלא כדין. על בתי המשפט בכלל, ועל בתי המשפט לתביעות קטנות בפרט, להזהיר עצמם מפני התופעה ולפעול למיגורה. הבא בשערי בית המשפט, תוך ניצול הליך התביעה הקטנה ומאפייניה, במטרה לעשות עושר, פוגע אנושות במוסד התביעה הקטנה ובמטרות לשמן הוקם. משכך, אין מנוס מלדחות תביעות מנופחות, מוגזמות ומופרכות, המעידות על ניסיון לנצל את ההליך לקבלת כספים שאין בסיס ממשי בתביעתם". הסיכום הינו כי התביעה נדחית, והתובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 400 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 2930-01-21 בוקרן ואח' נ' ש. שלמה רכב בע"מ לפני כבוד השופט נצר סמארה תובע מוחמד בוקרן, ת"ז 203583653 ע"י ב"כ עוה"ד אביתר רייבי נתבעת ש. שלמה רכב בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דורין מנלוביץ פסק דין

אשר לגובה שכ"ט של השמאי מטעם התובע, שעמד על סך של 3,500 ₪, הרי שבעניין זה אני מקבל את טענת הנתבעת, לפיה מדובר בגובה שכ"ט מוגזם, ביחס לאופי הבדיקה וכמות הבדיקות שנעשו לרכב התובע.

לפיכך, לאחר הפחתה של 4,000 ₪ (בגין הסכום שהתובע קיבל כתוצאה ממכירת הרכב הגבוה בסך של 4,000 ₪ מסכום המכירה שנירשם בחוות דעת שמאי התובע), ולאחר הפחתה נוספת של 1,500 ₪ מסכום התביעה (בגין גובה שכ"ט שמאי מופרז), סכום התביעה המוכח הוא בסך 237,820 ₪.

הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 26,000 ₪.

...

אטעים כי עובדת היותו של רכב התובע רכב יקר ערך אינה צריכה להשליך על גובה שכ"ט. משכך, על יסוד מנעד שכ"ט שמאי שנגבים מלקוחות פרטיים שמותב זה מכיר לאור עיסוקו השוטף בתיקים מסוג זה, ולאור היקף העבודה שנעשתה כפי שמשתקפת בחוות דעת עצמה, אני מאשר תשלום בסך 2,000 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

לסיכום אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 6.1.

הנתבעת תשלם את שכר העד ואת שכר המומחה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

כן טענה הנתבעת כי סכום התביעה מוגזם, בלתי מידתי ובלתי מוצדק.

בתאריך 23/9/20 ולאחר מכן בתאריך 24/9/20 הודיע התובע כי הוא מסכים להצעת בית המשפט לפיה בנוסף ניתן יהיה לפנות אל המומחה בשאלות הבהרה על חוות דעתו וכי הצדדים יהיו רשאים לסכם טענותיהם בכתב, לאחר קבלת חוות הדעת ובטרם יינתן פסק הדין בתביעה.

לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים כאמור ושקילת טענות התובע ולרבות פסקי הדין אליהם הפנה, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בשיעור השווה לכ- 40% מגובה הסכום אשר נקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט ובסה"כ סך של 6,000 ₪.

כן מצאתי לנכון לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות משפט התובע בסך של 800 ₪.

...

בתאריך 6/9/20 הודיע התובע כי הצדדים לא הצליחו לגשר על המחלוקות ביניהם וכי אין מנוס משמיעת התביעה.

בנוסף אני סבור, לאור מסקנות המומחה, כי התובע זכאי להחזר תשלום חלקו בשכ"ט המומחה, סך של 2,925 ₪ (כולל מע"מ).

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע כל הסכומים המפורטים לעיל (15,150+6,000+2,925+800) ובסה"כ סך של 24,875 ₪.