הוצאות משפט בתביעה להריסת בנייה לא חוקית

התביעה שכנגד: כפי שציינתי לעיל, חברת נעמאן, הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה היא מבקשת חיוב התובעים בתשלום פיצויים בסך 450,000 ₪ בגין נזקיה שנגרמו ע"י התובעים, בעקבות הפרת צו שפוטי ו/או צו הריסה, שימוש בבניה לא חוקית וללא היתר וחסימת הגישה של חברת נעמאן לשטחים שבבעלותה ומניעת שימושיהם וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וכן להורות על הריסת תוספת הבניה שבנו התובעים בתביעה השנייה.

...

משכך, לאחר ששמעתי את העדים, בחנתי את הראיות וכל המסמכים שצירפו הצדדים וכן שמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי רשות הפיתוח באמצעות עמידר בעלה מכוח הסמכות שהוענקה לה מכוח התנאים הכלליים של הסכמי המכר והן מכוח יפויי הכוח הבלתי חוזר שחותמים עליו כל הרוכשים דירות מעמידר, ובמיוחד שהוכח כי משפחת אמסלם חתמה על ייפויי כוח כזה המאפשר לשנות את ההצמדות ואף במהלך הליך משפטי זה נרכש ע"י סטיב אמסלם נכס נוסף בבניין.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה הראשונה והן את תביעה השנייה.

התביעה שכנגד שהגישה חברת נעמאן נגד התובעים נדחית, ללא צו להוצאות.

לפני בקשת נתבעות 3 ו-4 לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר יריבות והעדר עילה; עסקינן בתביעה על סך של 833,123 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים לחיוב הנתבעים בתשלום הוצאות ייצוג משפטי בהן נשא בהליכים משפטיים שנאלץ לנהל נגד הנתבעים ולצורך היתגוננות מפני תביעות סרק שהגישו הנתבעים נגדו ביודעין; וכן בגין פירסום לשון הרע שהתובע טוען שהנתבעים ביצעו בתלונה שהוגשה נגדו לרשויות הרשוי והתכנון של הערייה ובתביעות שהנתבעים הגישו לבית המשפט ולמפקחת על המקרקעין; עוד עתר התובע למתן צו עשה להסמכתו להריסת בנייה לא חוקית שביצעו הנתבעים ולתיקון נזקים שהנתבעים גרמו לרכוש המשותף; על פי כתב התביעה, התובע הוא הבעלים של 51.64% מהזכויות בבניין בן שלוש (3) קומות בעיר תל אביב, שבהתאם להיתר הבנייה ניתן לעשות בו שימוש לתעשייה ומשרדים.

...

אשר לפנייה לרשות הרישוי והתכנון בה נטען כי התובע ביצע בנייה לא חוקית (הפרסום השלישי הנטען); דין התביעה נגד המבקשות גם בגין פרסום נטען זה להיות מסולקת על הסף.

התובע אינו מתייחס לכך בתגובתו ואינו מפחית מתביעתו הוצאות ההליך זה. מכל האמור דין התביעה לתשלום הוצאות ייצוגו המשפטי של התובע להידחות על הסף.

לאור החלטתי ובשים לב למועד הדיון, עד ליום 28.8.22 יודיע התובע מדוע לא תסולק התביעה נגד יתר הנתבעים, למעט התביעה בגין פרסום לשון הרע בקשר למכתב התלונה שנשלח לעירייה ולעניין זה בלבד.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעים בהוצאות הריאליות שנגרמו להם על מנת שלא ייצאו בחיסרון כיס בשים לב לכך שרק הגשת התביעה היא שהביאה להריסת הבנייה הלא חוקית באופן המצביע לדבריהם על נחיצות התביעה וצדקתה.

כעולה מהפסיקה שהוצגה לעיל ומההלכות המנחות לעניין זה, בית המשפט נידרש לבחון מהן ההוצאות שהוצאו בפועל אולם בבדיקה זו לא די. נידרשת גם בחינה לגופו של עניין תוך הפעלת שיקול דעת בדבר מידתיות ההוצאות וסבירותן אל מול סוג ההליך, אופי ההליך, אופי נהולו ותוצאתו כאשר כללי לישכת עורכי הדין במרבית המקרים מעמידים רף של סבירות ממנו רשאי בית המשפט לסטות לכאן או לכאן.

מן הכלל אל הפרט התביעה דנן הוגשה בדצמבר 2016 ובמסגרתה טענו התובעים כי הנתבעים ביצעו/מבצעים פעולות בנייה לא חוקיות ועתרו להורות על הריסת הבנייה הלא חוקית.

...

הגם שזו התוצאה האופרטיבית הרי שנסיבות העניין מצדיקות חיוב הנתבעים בהוצאות התובעים אשר טענתם לפיה בהעדר הגשת כתב התביעה לא היו הנתבעים פועלים להריסת הבנייה הלא חוקית מקובלת עליי.

סוף דבר התביעה נמחקת.

מהנימוקים שפורטו לעיל, בשים לב להלכות שצוינו ולשלב והאופן בו הסתיים ההליך, אני מורה כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות התובעים ביחד ולחוד ובשכר טרחת עורך דינם בשיעור כולל, מופחת, בסך 4,000 ₪.

הוא למשל הצהיר שנתבע 1 סיפר לו שקיים סיכסוך משפחתי במשך מספר שנים בינו לבין התובעים בענין "בניה בלתי חוקית והריסת בית כנסת" (סעיף 1 לתצהירו), בעוד שבעדותו טען שלא ידע שקיים צו הריסה, וכי הסיכסוך עם השכנה נסוב על כך "שהיא מפעילה מוסיקה בשבתות. באופן טבעי אמרתי שאבוא לעשות שלום בית..." (פרו' עמ' 70 ש' 7, 8 וגם בש' 14).

ההליכים הפליליים בבית המשפט המקומיים הנוגעים לבניה לא חוקית אורכים זמן רב, זו ידיעה שיפוטית ואף "נחלת הכלל" של מי שהבניה הלא חוקית נוגעת לו, לרבות עורכי הדין המייצגים.

לו הייתה שוכרת דירה אחרת לתקופה שבה הייתה מוכיחה שלא ניתן לקיים בביתה אורח חיים סביר, בשל היתנהלות הנתבעים, כי אז יתכן והעלות הייתה מושתת עליהם, אך לא את עלות הנופש בחו"ל. הוצאות שהוציאה התובעת בגין חוות הדעת של ד"ר ליאגוטה 4,000 ₪ הן חלק מהוצאות המשפט ההכרחיות בתביעה לניזקי גוף, ואף שחוות דעתו היתה מוגזמת (50% נכות נפשית), שכר טירחתו סביר ואף נמוך.

...

סיכום ביניים קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.

נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.

סוף דבר אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 19554-06-19 אריה ואח' נ' לוי ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין תובעים 1. יצחק אריה 2. דינה אריה ע"י ב"כ עוה"ד אהרון ריבלין נתבעים 1. משה לוי ע"י ב"כ עוה"ד מרים אברמוביץ אזולאי 4. מנהל מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עוה"ד עמיחי גימאני מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 5. הסוכנות היהודית לארץ ישראל ע"י ב"כ עוה"ד יצחק אבידני 6. הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה מטה יהודה ע"י ב"כ עוה"ד גל אוהב ציון 7. אשתאול- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יורם אקוע פסק דין

צוי הריסה, בניה בלתי חוקית והשמוש במבנים בשטח הנחלות טענות התובעים בנוגע לצוי הריסה שהוצאו ולמבנים ובניה לא חוקית, אינם מעניינו של הליך זה. ככל וקיימת סוגיה של בניה ללא היתר או בנגוד למצוי בו, הרי שיש גורמים האמונים על הטיפול בכך, והליך זה אינו אחד מהם.

מחייב התובעים לשלם לנתבע 1 הוצאות משפט ובנוסף שכר טירחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ד, 20 ספטמבר 2023, בהיעדר הצדדים.

...

נוכח העובדה שלא הובאו ראיות ולא נשמעו עדויות שיש בהם לתמוך בטענות התובעים, על אף שהן מנוגדות למצב התכנוני והחוקי, המאושר והמוכר בשטח ואצל הנתבעות 3-6, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שיש לדחות את דרישת התובעים לקבוע כי קו הגבול בין נחלות 17-16 יסומן וייקבע בהתאם לתכנית ולמפה שנקבע לגביהן שהן לא בתוקף ואינן רלוונטיות.

מכאן שדין התביעה להידחות.

סוף דבר לנוכח האמור, דין התביעה לקבוע כי תכנית 590 ומפת 1974 הן הקובעות את קו הגבול בין נחלות התובעים והנתבע 1 - להידחות.