הוצאות משפט בהליכים בפני רשם האגודות השיתופיות

בתום הדיון האמור, הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, לידי הסדר דיוני, לפיו נמחקה בקשה לסעד זמני, תוך הותרת שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט וכן ניתנה שהות נוספת בת 21 יום בידי המבקש לקיום זכות הטיעון והשימוע בפני ועד האגודה, באשר להליך גריעתו מפנקס החברים באגודה וזאת מבלי לפגוע בטענות מי מהצדדים בשאלת עצם סמכות ועד האגודה לנקוט בהליך האמור, שכן לטעמו של המבקש, סמכות זו נתונה אך בידי רשם האגודות השיתופיות.

...

בהתאם לכך ניתנה הסכמתם לעיכוב ההליך בכללותו והעברתו לבוררות בידי בורר על פי קביעת רשם האגודות השיתופיות בהתאם לחוק הבוררות וככל ויעשה כן, ללא דיון נוסף, כאמור, מוחלים הם על הוצאותיהם בגין הדיונים אשר נערכו עד כה. לאור האמור התוצאה היא אפוא, כי מצאתי לקבל את טענת המשיבים באופן חלקי במובן זה כי אין לקבל בשלב זה את טענת המבקש כי הינו חבר באגודה, אלא כי קיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים בסוגיה זו, עת בפועל פני הדברים הוא כי ועד האגודה נקט בפועל בהליך לגריעתו מפנקס החברים.

תקנון האגודה ואף הדין ברורים בעניין זה. התוצאה אפוא, כי הנני מורה על עיכוב ההליך שבפני, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח 1968, לצורך הבאתו ע"י ב"כ הצדדים בפני רשם האגודות השיתופיות, לצורך הכרעה במחלוקות שבין הצדדים.

בקשה לפסילת הבורר עו"ד חוראני בשולי הדברים ייאמר כי ביום 31/07/19 הוגשה בקשה לפסילת הבורר, עו"ד חוראני, בשל כך שהיה בעבר עוזר רשם האגודות השיתופיות היוצא עו"ד אורי זליגמן, ולאחר ההליך בפני הבורר עו"ד ללום שכרה מכורה את משרדו לייצגהּ בעירעור.

בית־המשפט עיין בפקודת האגודות השיתופיות ובחקיקת־המשנה שהותקנה מכוחה, אך לא מצא בה הגדרה ל"נציג" של רשם האגודות השיתופיות.

בית המשפט שקל את היתנהלותו הדיונית של שפירא כאמור מעלה, את העובדה שבסופו של הליך חסך מזמן וטרחת הדיון באולם ואת תוצאות ביטול פסק הבורר השני , באיזון בין השיקולים מצא בית המשפט כי על שפירא לשלם הוצאות למכורה בגין כל ההליכים בבית המשפט בסך כולל של 17,550 ש"ח. ההוצאות תשולמנה בתוך 90 יום ולאחר מכן תשאנה הפרישי ריבית והצמדה כחוק.

...

בית המשפט מצא לנכון להבהיר כי לא דן בטענות אלה ולא הכריע בהן בין מחוסר רלוונטיות ובין בהעדר תשתית ראייתית ומשפטית לתמוך אותן.

משכך, כאשר בוטל פסק הבורר השני, נדחית הבקשה לביטול פסק הבורר הראשון והוא מאושר החל ממועד מתן פסק־דין זה. פקדונות אשר הופקדו בתיק יושבו בתום 90 יום.

בית המשפט שקל את התנהלותו הדיונית של שפירא כאמור מעלה, את העובדה שבסופו של הליך חסך מזמן וטרחת הדיון באולם ואת תוצאות ביטול פסק הבורר השני , באיזון בין השיקולים מצא בית המשפט כי על שפירא לשלם הוצאות למכורה בגין כל ההליכים בבית המשפט בסך כולל של 17,550 ש"ח. ההוצאות תשולמנה בתוך 90 יום ולאחר מכן תשאנה הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

בשלב זה נחתם בין הצדדים הסכם בוררות אשר נוסח על-ידי הבורר (להלן- הסכם הבוררות), בגדריו נקבע בסעיף 5.1, שמפאת חשיבותו, יובא כלשונו: "הצדדים מסכימים כי פסק הבוררות לא יהיה ניתן לערעור בפני בורר לפי סעיף 21א' לחוק הבוררות וממנים כבורר לצורך ערעור את רשם האגודות השיתופיות ו/או נציגו". ביום 20.6.2019, ניתן פסק הבורר הראשון, בתום הליך מורכב, במסגרתו נטענו טענות הצדדים, הוגשו ראיות ונשמעו עדים.

יוטעם, כי טרם סיום הפסק, הציע הבורר לצדדים מנגנון להמשך ההיתקשרות ביניהם, כך שתוקפו של הסכם השכירות יוארך לתקופה מסויימת לאחר חיבור המושכר לתשתית מים בכפוף לויתור על תשלום הוצאות המשפט בהליך זה. בסיפא לפסק הבורר, נקבעה זכות ערעור על הפסק, בהתאם להסכם הבוררות, תוך 45 יום.

בית-משפט קמא קבע, בהסתמך, בעיקר, על בג"צ 8638/03 סימה אמיר נ' בית-הדין הרבני בגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006), כי רשם האגודות השיתופיות בהיותו ערכאה שיפוטית מוסמכת על-פי חוק בישראל אינו יכול ליטול סמכויות שאינן מוקנות לו על פי דין ומכאן, בהעדר מקור בדין, הרשם איננו יכול לידון כבורר בסכסוך חוזי מחוף לגדרי סמכויותיו בפקודה.

...

אשר על כן, הבקשה נדחית בהיעדר עילה בדין, לאחר שמצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו לבטל את פסק הבורר השני, על יסוד הנמקתו להיעדר זכות קנויה בהסכם הבוררות, לערעור, המצדיק מתן רשות ערעור.

לאור האמור, בנסיבות אלו, מטעמים של יעילות וסופיות הדיון, ללא שיהא בכך כדי לגרום עיוות דין, כשבית-משפט זה יושב "בגלגול רביעי" בסכסוך, לא שוכנעתי כי יש הצדקה ליתן למכורה הזדמנות נוספת לשטוח טענות אחרות, שכן דומה, כי ניתן למכורה יומה בבית-המשפט בגדרה של הבקשה לביטול פסק הבורר הראשון.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

המבקשת הגישה תשובה לבקשה ובה טענה, כי יש לסלק את הבקשה על הסף ולחלופין, לעכב ההליכים בה עקב הליכי בוררות תלויים ועומדים, או לעכב ההליכים עקב תניית בוררות בתקנון המשיבה, שהנה אגודה שיתופית, שהמבקש עדיין חבר בה. המבקש, הגיש לבקשתו, שאושרה על ידי, תגובה לתשובת האגודה, ובה טען, כי אין כל עילה לסילוק בקשתו על הסף, או לעיכוב הליכים בה. כעולה מהכותרת ואציין זאת כבר עתה, סבורני כי, צודקת המשיבה בטענותיה ואכן דין הבקשה לסילוק על הסף, ולהלן כמובן אנמק מסקנתי זו. עוד יצוין, כי עוד קודם להגשת לתשובתו של המבקש, ביקש המבקש בבקשה דחופה, כך כלשונו, להורות על החלפת המותב הדן בעיניינו וזאת בנימוק שהוא פתח בשלושה הליכים בבית המשפט המחוזי שכולם נותבו בפניי.

בשולי הפתיח לתובענה, מדגיש המבקש, ואני מצטט "אין באף פסק דין המתיר את ההשלמה נימוק מדוע היא מותרת..." עוד מציין המבקש, כי תובענתו זו מתייחסת למועד שמ-1.1.16, שכן ושוב כלשונו, "שאלת חוקיות פעולות המשיבה לחיוב המבקש לממן פעולות אלה עד 31.12.05 מתבררת במסגרת תביעה כספית של האגודה נגד המבקש בהליך בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות..." במסגרת טיעוניו בתובענה, סוקר המבקש, את התפתחות החקיקה והפסיקה משנות ה-80 ועד ימינו אנו, תוך שמנסה הוא לאבחן פסיקה שאינה תואמת לדעתו, למסגרת הנורמאטיבית הנכונה.

מן הראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות נכבדות לטובת המשיבה, אשר נגררת פעם אחר פעם, ובעל כורחה להליכים בפניי ערכאות שונות.

...

המבקשת הגישה תשובה לבקשה ובה טענה, כי יש לסלק את הבקשה על הסף ולחלופין, לעכב ההליכים בה עקב הליכי בוררות תלויים ועומדים, או לעכב ההליכים עקב תניית בוררות בתקנון המשיבה, שהינה אגודה שיתופית, שהמבקש עדיין חבר בה. המבקש, הגיש לבקשתו, שאושרה על ידי, תגובה לתשובת האגודה, ובה טען, כי אין כל עילה לסילוק בקשתו על הסף, או לעיכוב הליכים בה. כעולה מהכותרת ואציין זאת כבר עתה, סבורני כי, צודקת המשיבה בטענותיה ואכן דין הבקשה לסילוק על הסף, ולהלן כמובן אנמק מסקנתי זו. עוד יצוין, כי עוד קודם להגשת לתשובתו של המבקש, ביקש המבקש בבקשה דחופה, כך כלשונו, להורות על החלפת המותב הדן בעניינו וזאת בנימוק שהוא פתח בשלושה הליכים בבית המשפט המחוזי שכולם נותבו בפניי.

בעיקר מלין המבקש על כך שבע"א 2833/16, עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד ואח' (19.2.13) (להלן- "עניין שריד"), קבע בית המשפט העליון כך: "אין ולא יכול להיות חולק על כך שאגודה קהילתית אינה רשאית להשיג את גבולות של הוועד המקומי בכל הנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים ולגביית מס מוניציפלי, ואולם, אין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים המהווים תוספת ... לשירותים המוניציפאליים שעליהם אמון הוועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס' (ראו ע"א .....6499/12 גבאי נ' ניר יפה – מושב עובדים להתיישבות חקלאית, בפסקה 4 (19.2.2013)" מוסיף המבקש וטוען כנגד פסק דין זה ואני שב ומצטט "בית המשפט העליון הנכבד לא נימק מדוע ההשלמה מותרת למרות שתיקון 2000 ביטל את הסמכות שהייתה עד אז למשיבה ושכמותה לפעול בתחומים שהם תחום הרשות המקומית, ומהו יש להתיר השלמה למרות התיקון והכרה בו בפסיקתו בעניין פרלמן" המבקש מסכם, כי סופו של דבר ההלכה היא כפי שצוטטה בעניין שריד לעיל, אלא שלטענתו פעילות האגודה אינה בגדר פעילות משלימה, אלא למעשה, הישוב מנוהל על ידי האגודה הקהילתית ועניין זה אסור לכל הדעות.

שעה שמדובר בתובענה לגביית חוב, ברור שהיא מתייחסת לתקופה קצובה, משכך אין פלא שהאגודה שבה ותבעה חובותיה הנוספים גם לאחר הכרעת עוזר הרשם עוה"ד רמזי חוראני (ההחלטה כאמור מיום 14.1.11), אלא שבמהלך שתי הבוררויות עלתה, מטבע הדברים ולטענת המבקש, טענתו להעדר חוקיות בפעילות האגודה ולכן דנו בכך שני הבוררים ושניהם הגיעו למסקנה זהה שלא נפל פגם חוקי בפעולות המשיבה (ראה לעניין זה גם נספח ג' לתשובת המשיבה, החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות וכמפורט לעיל).

בנסיבות העניין ועל מנת שלא למנוע לחלוטין מהמבקש את יומו בפני ערכאה זו (והגם שכאמור תרופתו בהמתנה להחלטת הרשם ואז תקיפתה בדרך של עתירה לבית המשפט העליון) אני מורה רק על מחיקתה של העתירה שלפניי.

עם זאת ומתוך שסבור אני שהגיע העת לסיים את המחלוקות שבין הצדדים ולפנים משורת הדין בלבד, אחייב את המבקש בהוצאות מתונות בגין שכר הטרחה של ב"כ המשיבה בסך של 8,000 ₪ בלבד, הכוללים בחובם מע"מ כחוק.

(2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שיערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין; (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השמוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;.

מנגד נקבע שם כי משלא נמצאה שלילת סמכות בית המשפט, אין לומר כי עסקינן במצב של העידר סמכות עניינית כשלעצמה: "יחד עם זאת, אין להיתעלם מכך שקביעת חברותו של אדם באגודה או שלילתה הנה נושא בעל ייחודיות מקצועית, אשר לא בכדי הובאה לפתחו של זה אשר לו הידע והמומחיות לחקור, לידון ולהכריע בעיניין, כמו גם בעניינים נוספים הנוגעים למנגנונים השונים המתקיימים באגודות השיתופיות. בהתקיים אם כן טרבונל מקצועי המוסמך להכריע בעיניין, ואשר נתונים בידיו כלים שונים ויעילים לשם הכרעה, חלה על דורש ההכרעה חובת מיצוי הליכים בפני אותו טרבונל, במיוחד שעה שדלתות בית המשפט אינן נסגרות בפניו כפועל יוצא מכך, זאת לאור קיומה של זכות העירעור על החלטת הרשם בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, המבטיחה פקוח שפוטי." ראו גם: ת.א. (מחוזי מרכז) 8251-01-16 דהן ואח' נ' משמר אילון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 13.3.2016)).

...

טיעוני הצדדים בבקשה לסילוק התביעה על הסף לטענת הנתבעת, בכתב הגנתה, דין התובענה להידחות על הסף, היות ואין זה מסמכותו של בית משפט זה ליתן צו עשה בעניינים הקשורים לאגודה זו. לטענת המבקשת, התובע לא פנה אל רשם האגודות השיתופיות, ולא מיצה ההליכים מולו בטרם הגיש תביעתו זו. עוד לטענת הנתבעת התובע שגה כי חשב שעסקינן בוועד מקומי, ולמעשה מדובר באגודה שיתופית על כלל החוקים והתקנות החלים לגביה.

ויודגש- היה ויגיע הרשם לכלל מסקנה, כי ההליך לא היה תקין, ממילא הוא יהיה רשאי לחייב את האגודה לתקן פגם זה, לרבות מתן אפשרות למשיב להגיש אולי ערעור נוסף בפני האסיפה הכללית.

סוף דבר.

לאור מכלול האמור לעיל, הבקשה מתקבלת והתובענה נמחקת מחוסר סמכות עניינית.