הוצאות טיפול פסיכולוגי לנפגעי תאונות דרכים

באשר להוצאות רפואיות בעתיד מבקש התובע לפסוק לו סך של - 150,000 ₪ תוך שהוא מפנה לפסיקה ישנה בטרם נחקק חוק ההסדרים במשק ונקבע כי נפגעי תאונות דרכים זכאים לטיפולים ותרופות הכלולים בסל הבריאות, ללא עלות.

באשר לצורך בפצוי בגין הוצאות בעתיד, התובע אכן זכאי לקבל טיפולים פסיכולוגיים גם במסגרת הרפואה הציבורית.

...

עוד אני סבורה כי התובע יידרש לנסיעות מוגברות שכן הפגיעה גם אם לא הותירה נכות משמעותית בגפיים התחתונות, הרי שהיא הותירה חולשה מסוימת כפי שקבע המומחה בתחום האורתופדי.

לאחר שעברתי על תעודת עובד הציבור של גב' ענבל עמר מיום 13.7.17 ועל תעודת עובד ציבור מיום 28.11.17 אני סבורה כדלקמן: התובע קיבל סכום של 137,558 ₪ מהמל"ל ,כאשר בסופו של יום הסתבר שסכום זה גבוה ב – 50,934 ₪ ממה שהיה זכאי לו. התובע לא השיב את הסכומים ששולמו לו ביתר כפי שעולה מתעודת עובד הציבור.

סוף דבר ראיתי לחייב את הנתבעת לשאת בנזקו של התובע, בגין פגיעתו בתאונה מיום 10.5.10 בסך - 3,325,027 ₪.

על יסוד הממצאים דלעיל, מבקש התובע לפסוק לו פיצויים על פי ראשי הנזק הבאים: הפסדי שכר לעבר – 757,787 ₪; הפסדי שכר לעתיד – 1,022,443 ₪ (לפי מקדם הוון 2%) ולחילופין 969,853 ₪ (לפי 3%); הפסדי פנסיה – 222,529 ₪ או 215,955 ₪ (כנגזרת של הפסדי השכר לפי מקדמי ההוון); עזרת צד שלישי – 200,000 ₪; הוצאות נסיעה – 150,000 ₪; הוצאות רפואיות וטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים – 189,113 ₪; כאב וסבל – 300,000 ₪.

ועוד נפסק בעיניין בשאראת: "מיצוי הזכויות במל"ל צריך להעשות על ידי הנפגע בכנות, בסבירות ובתום לב, ואלו כוללים פניה בתביעה להחמרה (ראו תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956). זאת, מקום בו קיימת עילה לתביעה להחמרה, למשל, כאשר מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית העריך את הנכות בשיעור גבוה משמעותית מהנכות שנקבעה במל"ל (לתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה וסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ראו רע"א 863/93 התעשייה האוירית בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4), 815, 822 (1993)). בנוסף, על הנפגע להעלות את העובדות והטענות ולהציג את המסמכים הרלוואנטיים כדי לשכנע את המל"ל לקבל את התביעה, כגון, הצגת חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית (ראו תא (מחוזי י-ם) 624/94 מסילתי נ' דוד אבו (17.12.2001)). אי התייצבות לבדיקה או המנעות מהגשת מסמכים עלולה להחשב כחוסר תום לב מצד הנפגע (ראו ע"א 1411/11 שירותי בריאות כללית נ' אברמוביץ, פס' 2 (6.15.2013)), ולהביא לתוצאה של ניכוי רעיוני של הגימלאות מהפיצויים." בעניינינו העלה התובע את טענותיו בדבר קיומה של נכות נפשית בפני ועדה של המל"ל, והוועדה דחתה את תלונותיו בנימוק: "הוועדה מנועה מלדון בתלונותיו על כאבי ראש ובתחום הפסיכיאטרי היות ולא הוגשה החמרה בסוגיות אלו". (דו"ח ועדה רפואית מס' 605883, מיום 4/12/2013, נספח ג'2 לתעודות עובד ציבור מטעם צד ג').

...

הנה כי כן, משלא הגיש התובע תביעה להחמרה בתחום הנפשי, לא קודם להחלטה הוועדה ולא לאחריה, ומשלא הוצגו בפני וועדה מטעם המל"ל חוות הדעת של ד"ר ג'ברין, איני רואה מנוס מן המסקנה שלפיה התובע לא פעל למיצוי זכויותיו במל"ל, ועל כן זכאיות הנתבעת והפניקס, לנכות מסכום הפיצויים את הניכוי הרעיוני בגין תגמולים שהיה התובע עשוי לזכות בהם לא מיצה את זכויותיו.

סוף דבר התובע נפגע בתאונה עבודה מחמת התרשלות הנתבעת שלא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה.

כמו כן, תשפה הפניקס את הנתבעת בגין כל תשלום שתשלם הנתבעת לתובע על פי פסק דין זה. בנוסף, תשלם הפניקס לנתבעת את התשלומים הבאים: (1) אגרות משפט ושכר עדים כפי ששילמה הנתבעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומן; (2) הוצאות המומחים ששילמה הנתבעת לרבות חלקה של הנתבעת בהוצאות המומחים מטעם בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומן (כנגד קבלות); (3) שכ"ט עו"ד בסך 23,400 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד התובעת עותרת לפצוי בגין ההוצאות הרפואיות והוצאות נילוות נוספות שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה ובין היתר הוצאות עבור טיפולים רפואיים לרבות טיפולים פסיכולוגיים, מעקבים ורכישת תרופות והוציאה הוצאות רבות עבור נסיעות ממקום לגוריה למרכזים רפואיים.

נזק לא ממוני בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976, שיעור הנכות הרפואית ו-43 ימי אישפוז, הפצוי בראש נזק זה הוא הסך של –63,900 ₪.

...

בתצהירה ובתצהיר בני משפחתה, בעלה, אחותה ואביה היה ניסיון להציג את התובעת כמי שאינה מסוגלת לכל עבודה פיזית ולכן, נדרשת לעזרת הזולת בהיקף ניכר בביצוע כל עבודות משק הבית (ראו למשל תצהיר התובעת: "איני יכולה לבצע שום עבודה שמצריכה כוח פיזי.. ולכן אני מקבלת עזרה מהמשפחה ובמיוחד מאחותי אלאא, שמגיעה אליי מספר פעמים בשבוע..והיא דואגת לכביסה, מנקה את הבית ומסדרת...לפעמים אנחנו מצטרכים לשכור שירותי של מנקה...איני יכולה לבשל...". (סעיף 36 לתצהירה והעדויות המפורטות בסעיף 12 לעיל).

בהתחשב במכלול הנתונים שלעיל, ובשים לב לגילה של התובעת ולשנות ההשתכרות הרבות שלפניה אני סבורה, כי העמדת שכרה של התובעת לעתיד על שכר מינימום במשך בסך של 5,300 ₪ הינה סבירה ביותר ומתיישבת עם נתוניה של התובעת, עברה התעסוקתי וההנחה שיתכן ובעתיד תחזור לעבוד בהיקף כלשהו.

סוף דבר סה"כ נזקי התובעת הם כדקלמן: הפסדי שכר בעבר ופנסיה 50,000 ש"ח הפסדי השתכרות בעתיד ופנסיה 250,000 ש"ח עזרת הזולת בעבר ובעתיד 50,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 10,000 ש"ח נזק לא ממוני 63,900 ש"ח סה"כ פיצוי 423,900 ש"ח בניכוי תגמולי המל"ל 4,150 ש"ח יתרה 419,750 ש"ח לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסכום של 419,750 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% והחזר אגרת פתיחת ההליך כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

לטענת הנתבעת, התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וכל ההוצאות להן נידרש ויידרש התובע מכוסות ע"י המל"ל. עוד טוענת הנתבעת, כי עפ"י הקבלות שצירף התובע, הוא הפסיק את הטיפול הפסיכולוג כשנה לפני חתימת התצהיר.

פיצוי בגין נזק לא ממוני · בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, בהיתחשב בנכות הרפואית שנותרה לתובע כתוצאה מהתאונה, עומד הפצוי בגין כאב וסבל על סך של 19,500 ₪.

...

הנתבעת מפנה, בין היתר, למסמכי טיפול אצל ד"ר לוי ליטן ורדה (מוצג 1 למוצגי הנתבעת) אליה הופנה התובע בשנת 2019 לפי דרישת ביה"ס בעקבות בעיות התנהגות, שם נכתב: "מתחילת השנה קוראים לאם לעיתים קרובות, טוענים שטורק דלתות, מתחצף...". אינני מקבלת את הטענה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין מקום לחרוג מהכלל שנקבע לגבי קטינים, ויש לקבוע כי נכותו התפקודית של התובע והפגיעה בכושר ההשתכרות שלו היא בשיעור נכותו הרפואית, קרי 10%.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 356,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד כדין והחזר אגרה, וכן תישא בתשלום המחצית השנייה של האגרה.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 3244-07-19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים לפני כבוד השופט חננאל שרעבי התובעים 1. פלוני ת"ז 206885170 2. פלוני ת"ז 27666718 3. פלונית ת"ז 28300716 ע"י ב"כ עוה"ד רון פסקא הנתבעת קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד א. אמסלם הצדדים השלישיים 1.חטיב מחמוד יוסף, ת"ז 301647194 2. חטיב עבד אל באסט, ת"ז 58969882 (ההודעה נדחתה) פסק דין

הוצאות רפואיות, ציוד עזר ואביזרי שקום (בהתאם לחוות דעתו של המומחה השיקומי) התאונה דנן הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. ככזאת זכאי התובע לקבלת טפול רפואי מלא והחזר הוצאות רפואיות על ידי קופת חולים, כספק של המל"ל (ראו בנידון תעודות עובד ציבור מטעם קופת חולים לאומית בה חבר התובע, שסומנו במ/6, במ/7, במ/8).

המומחית טל מטעם התובע בחוות דעתה לא מתייחסת לשאלת זכאות התובע לקבלת כל הטיפולים המשמרים הנ"ל על ידי קופת החולים ללא עלות בהיות התאונה דנן בגדר "תאונת עבודה". במצב דברים זה לכאורה אין מקום לאשר לתובע פיצוי כלשהוא בגין טיפולים שקומיים ופסיכולוגיים, שכן בהיות התאונה תאונת עבודה, זכאי הוא לטיפולים כאמור במסגרת הקופה ובמימון המל"ל. יחד עם זאת, וכשמומחי הצדדים (הגב' טל מחד גיסא ומר גדעון האס מאידך גיסא) לא נחקרו בפני, ולא הפריכו לחלוטין את הסיכון שקופת החולים לא יאשר את מלוא כמות הטיפולים הפסיכולוגיים והפסיכולוגיים המומלצים, ו/או כי התובע לא יידרש לתוספת כלשהי בעבורם מכיסו, אפסוק לו סכום גלובאלי בנידון של 30,000 ₪ לעתיד.

...

שוכנעתי כי התובע זכאי החזר הוצאות אלה מהנתבעת, שכן התובע הוציאן להוכיח את פרטי נזקיו, בצירוף שערוך מתאים (הפרשי הצמדה וריבית כדין) לכל הוצאה שהוצאה בפועל.

סוף דבר בתביעה העיקרית לכל האמור לעיל, אני פוסק לתובע (ובכללו לתובעים 2-3) בתובענה זאת סכום של 76,350 ₪ (לאחר ניכוי תשלומי מל"ל ותשלומים תכופים, כמפורט בהרחבה לעיל) – (להלן: "הסכום שנפסק").

משכך אני מורה כי כל סכום בו חוייבה הנתבעת במסגרת פסק הדין בתביעה העיקרית, על צד ג' 1 לשפותה באופן מלא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי הנתבעת, ועד ליום תשלומו על ידי צד ג' 1; בצירוף הוצאות משפט שנשאה בהן הנתבעת כמפורט בנספח 12 לתיק מוצגיה (סכום של 135,559 ₪ נכון ליום 3.8.2022) בערכו המשוערך (הפרשי הצמדה וריבית) ליום התשלום, לרבות יתרות אגרה בתביעה העיקרית ובהודעה לצד ג', ככל שתישא בהן הנתבעת, ובכל הוצאת משפט נוספת שנוצרה לאחר יום 3.8.2022 ושלא נכללה בנספח 12 לתיק מוצגי הנתבעת.