הוצאות בגין אי-העדת עדים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט

כן דורשת הנתבעת פסיקת הוצאות בגין אי מילוי החלטות בית המשפט בדבר תגובה לבקשה חוסר שתוף פעולה בקיום דיון מקדמי וכן אי הגשת רשימת עדים.

לצורך הבטחת העידר ניגוד עניינים, ולפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ימלא המומחה את טופס 6 (מצ"ב להחלטה זו) : "89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.

...

משעיינתי בטענות הצדדים ובהשתלשלות הבקשות וההחלטות בתיק נראה שאכן קיימים מחדלים דיוניים מצד התביעה כגון אי מילוי אחר הוראות החלטותיי מיום 08.01.22, ומיום 20.05.22, אך צעד כגון מחיקת כתבי טענות נראה לי קיצוני בנסיבות העניין בשלב זה. לעניין ההוצאות אדרש בסיום ההליך ולענין התיק המלא מהמלל, יש להגיש בקשה לקבלת תעודת עובד ציבור מהמלל.

לעניין השלמת ההליכים המקדמיים ומילוי החלטתי מיום 8/1/022, הנני נותן ארכה של 30 יום למילוי ההוראות כדבעי.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויה של ד"ר תמר פינקלשטיין, כמומחית מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתה נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

כמו כן, בהחלטה מיום 1.6.2020, הוריתי על מינוי מומחה-מהנדס מטעם בית המשפט, ובנוסף, ובשים לב לעמדות שהביעו הצדדים, הוריתי כי הסעד הכספי שבסעיף 74(ז) המפורט לעיל יימחק, וההליך יוסיף להידון כהמרצת פתיחה בקשר עם סוגיית הרטיבות בדירה (תוך שנקבע כי טענות הצדדים לעניין הסעד הכספי שמורות להם, וכי בכך יש לייתר את הבקשה לפיצול סעדים).

אציין כי הצדדים לא עמדו על חקירת המומחים מטעם בית המשפט, וכי בדיון ההוכחות נחקרו על תצהיריהם המבקשת, והעדים מטם המשיבה: מר נתנאל זדה, מנהל עבודה ראשי בפרוייקט מאוגוסט 2020, ומר אלכס רודנקו, מהנדס בדק אצל המשיבה.

עוד יצוין כי עדותו של העד מטעם המשיבה, רודנקו, היתה בלתי עקבית בסוגיה זו כאשר בדיון קדם המשפט העיד כי "יותר מחצי מרפסת פתחו ועשו שם הצפה" (עמוד 1 שורה לפרוטוקול), ואילו בדיון ההוכחות העיד תחילה כי נעשתה בדיקת המטרה ולא הצפה (ואף ציין "הצפה לא צריך לעשות, מדובר על המטרה"), ולאחר שהופנה לאמור בתצהירו ציין כי נעשתה הצפה על חצי מרפסת, "עשו גם המטרה וגם הצפה", אך הודה כי הדבר נאמר לו על ידי מינהלי העבודה והוא לא היה נוכח (עמודים 25-26 לפרוטוקול).

מסקנתי מכל האמור לעיל היא כי ביום 28.1.2020 הדירה לא היתה ראויה למגורים, והמבקשת היתה זכאית שלא ליטול בה חזקה עד לתיקון ליקוי הרטיבות ועריכת בדיקת הצפה תקינה, ועל כן אין מקום לקבל את עמדת המשיבה כי היה על המבקשת ליטול חזקה בדירה במועד המוקדם ממועד המסירה בפועל (8.11.2020).

עוד מחוייבת המשיבה בהוצאות המבקשת אשר נדרשו לשם ניהול ההליך, הכוללות בין היתר את עלות המומחה מטעמה ומחצית עלות שכר טירחת המומחה מטעם בית המשפט ובדיקת חברת מרום בהן נשאה המבקשת.

...

נוכח התוצאה אליה הגעתי אכן יש לחייב את המשיבה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של המבקשת, אולם איני מוצאת להיעתר בעניין זה למלוא מבוקשה של המבקשת.

מן הצד השני, נתתי משקל להיקפו הצר יחסית של ההליך, לכך שאין מדובר בהליך מורכב, לכך שהמשיבה נתנה הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט למן תחילת ההליך, ולהיקף בקשות הביניים שהגישה המבקשת אשר לא שוכנעתי כי כולן נדרשו, וכן סבורה אני כי אין מקום לגזור את שיעור שכר הטרחה בענייננו משווי הדירה.

בנסיבות העניין אני מורה על תשלום הוצאות בהתאם למפורט בסעיף 7 למכתב ב"כ המבקשת מיום 17.6.2021 (נספחים ד'-ה' לבקשה מיום 15.8.2021), למעט שכר טרחת מהנדס בגין רשימת ליקויים לקראת מסירת החזקה, בסך כולל של 10,913.3 ש"ח. לבסוף אציין כי איני מוצאת להיעתר לבקשת המבקשת לפסוק "הוצאות לדוגמה" או "הוצאות עונשיות" בגין התנהלות המשיבה בכלל ובקשר עם צו המניעה בפרט, ולטעמי סכום שכר-הטרחה וההוצאות שקבעתי לעיל הוא סכום ראוי ומידתי המביא לידי ביטוי את כל הנדרש בהקשר זה. הסכומים המפורטים בסעיפים 18 ו-19 לעיל ישולמו בתוך שלושים ימים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

כל בעלי הדין הסכימו למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הגרפולוגיה כדי שייתן דעתו בעיניין טענות הזיוף של הנתבעים.

על אף החלטת בית המשפט מיום 25/2/21, הנתבעים לא הגיבו להודעה זאת ואף לא להחלטה מיום 31/3/21, שכללה התראה לפני חיוב בהוצאות בגין אי קיום החלטות בית המשפט וגרימת התארכות ההליכים.

ביום 27/2/22, לאחר שעלה מברור המזכירות, כי הנתבעים לא קיימו את החלטת בית המשפט מיום 5/1/22 ולא שילמו את שכר המגשר, הוריתי להם לנמק עד ליום 7/3/22, מדוע לא ימחקו כתבי הטענות שלהם מחמת אי קיום החלטות בית המשפט וגרימת התארכות ההליכים.

...

בית המשפט נהג אתם בצורה לא צודקת, כאשר חייב אותם לשלם את שכר המגשר ובסופו של דבר, מחק את הגנתם מבלי להמתין לסיום הליך הגישור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לטענת המערערת לא ניתן היה להבין מהחלטה זו כי נתקבלה הבקשה "להורות על מחיקת הסעיפים מכתב ההגנה של הנתבעים אשר מזכירים ו/או מצטטים את תוכן ההקלטות ובכללם את סעיף 2.ב. לכתב ההגנה". זה המקום לציין כי לאחר החלטה זו ניתנו החלטות שונות בבקשות להארכות מועדים, לזימון עדים, למינוי מומחה מטעם בית המשפט כמו כן הוגשו תצהירים.

בהיתחשב בכלל האמור, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי על אף האיחור הניכר, ועל אף שהיה על המבקשים להגיש בקשה להבהרה בסמוך להחלטה, במסגרת המועדים להגשת בקשת רשות ערעור, כפי שגם נעשה (כחצי שנה לאחר מכן במסגרת הדיון מיום 30.5.22), יש מקום לקבל את הבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות.

לעניין זה הבאתי בחשבון כי לא נומק בהחלטה כמו גם לא פורט - ביחס לאיזו בקשה היא מתייחסת (מבין חמשת הסעיפים שם); כי ניתן מועד לבצוע ההחלטה, כך שאולי יכול היה ב"כ המבקשים לטעות, בתום לב, כי ההחלטה אינה מתייחסת לעתירה למחיקת כתבי טענות; כי מדובר בלב ליבה של הגנת המשיבים, ועל כן אין מדובר, לכאורה, במקרה שבו מוצדק (ולו בשלב של הארכת מועד) לפגוע בזכותם של המשיבים לפנות לערכאות; כי על פי השתלשלות העניינים לאחר מכן לא עולה הסתמכות של התובעת על אותה החלטה.

...

אין מדובר בבקשה לצרכי זהירות, ויש לדחות את הבקשה.

התובעת התנגדה, ובית משפט קמא דחה את הבקשה וזאת מאחר שלטעמו למעשה מדובר "בקשת רשות ערעור על החלטתי מיום 7.12.21 לאחר שחלף המועד להגשת בר"ע על ההחלטה. על כן אני דוחה את הבקשה". נוכח כלל האמור, הוגשה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 7.12.21 ובקשת רשות ערעור על ההחלטות מיום 30.5.22.

על כן, הוצע כי בית המשפט ימנה מומחה פוליגראף מטעמו.

אם הרכב נרכש בסך של 28,000 ש"ח ונמכר במצבו הניזוק בסך של 12,000 ש"ח (והסכם המכר היה מופיע בתיק בית המשפט מבעוד מועד, כשנתיים לפני מועד דיון ההוכחות, במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעם התובע שהוגשה ביום 18.3.21 והנתבע לא ביקש לזמן את רוכש הרכב כדי לחקור על המסמך ועדות התובע שהוא צד להסכם לא נסתרה) כי אז הנזק הוא 16000 ש"ח. מאחר שווי הרכב היה 32010 ₪ שנה לפני מכירתו ושנה לאחר רכישתו (שיש להניח כי מחיר המחירון היה גבוה יותר כפי שגם אישר התובע - עמ' 17, ש' 2-4) כי אז זה למעשה מגלם כבר את ירידת הערך השנתית הרגילה ולכן אין צורך להכנס לירידת ערך נוספת מכוח הגיל של הרכב.

אין מדובר בזמן סביר לכל הדיעות והנתבע ניסה להיתחמק בכל דרך מקבלת אחריות תוך שינוי גרסאות והרחקת עצמו מהארוע ועל כן אני סבורה כי זהו מסוג המקרים שיש לפצות עבור עגמת הנפש שנגרמה לתובע ואני מעמידה אותה על סך של 3000 ש"ח. על כן, הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 13,900 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3800 ₪ וכן 2336 ₪ הוצאות משפט (ובכלל זה שכ"ט שמאי, אגרת בית משפט והתייצבות התובע 5 פעמים לדיונים), עת נתתי דעתי לאופי ההליך ולהארכת ההליך מצד הנתבע אולם גם כי שילם הוצאות בשים לב לאי התייצבותו להליך בסך של 2200 ₪ לתובע כמגלם הוצאות ושכ"ט עו"ד. סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 20,036 ₪.

...

כן אני סבורה כי על הנתבע לשלם לתובע עבור עגמת נפש עת גם אם החל מחודש נובמבר 2018 לא הייתה פנייה מתועדת מצד התובע לנתבע עד הוצאת הרכב מהמוסך (אם כי בתצהירו מסר שפנה 4 פעמים) הרי שלא היה מנוע מוחלף וכן הוכחו לפניי בתכתובות הפניות הרבות של התובע לנתבע שמשך אותו עוד ועוד כשהנתבע עצמו בדיון מסר שלא אמור לקחת זמן רב להחליף מנוע ולתקן את מערכת הוונסים ולא נתן כל הסבר ענייני מדוע לא טיפל ברכב גם בשלושה חודשים שהרכב היה אצלו לאחר שסוכם על החלפת מנוע.

אין מדובר בזמן סביר לכל הדעות והנתבע ניסה להתחמק בכל דרך מקבלת אחריות תוך שינוי גרסאות והרחקת עצמו מהאירוע ועל כן אני סבורה כי זהו מסוג המקרים שיש לפצות עבור עגמת הנפש שנגרמה לתובע ואני מעמידה אותה על סך של 3000 ש"ח. על כן, הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 13,900 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3800 ₪ וכן 2336 ₪ הוצאות משפט (ובכלל זה שכ"ט שמאי, אגרת בית משפט והתייצבות התובע 5 פעמים לדיונים), עת נתתי דעתי לאופי ההליך ולהארכת ההליך מצד הנתבע אולם גם כי שילם הוצאות בשים לב לאי התייצבותו להליך בסך של 2200 ₪ לתובע כמגלם הוצאות ושכ"ט עו"ד. סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 20,036 ₪.

משהופקדו בתיק בית המשפט 4800 ₪, אלו יחולטו לאלתר לטובת התובע על פירותיהם לאלתר באמצעות בא כוחו והנתבע ישלם לתובע את ההפרש תוך 30 יום מהיום.