הוצאות אחזקת רכב עבור מורים

בתצהירו הוסיף התובע דרישה שלפיה עד למתן צו כאמור, יינתן צו המורה לעירייה לשלם לו החזרים עבור הוצאות נסיעה ואחזקת רכב: 1,440 ₪ לחודש בעבור אחזקת רכב, ו-1,200 ₪ לחודש בעד הוצאות נסיעה.

...

יתר הסעדים להם עתר (כמפורט בסעיף 56 לכתב התביעה) מכוונים לביטול החלטות הנתבעות בעניינו, ולכך כאמור לא נוכל להיעתר.

אחרית דבר התביעה נדחית ברובה המכריע.

אנו מורים לעיריית צפת לשקול ניוד התובע למשרת מנהל אגף משאבי אנוש, בהתאם להנחיות בנושא ניוד עובדים ברשויות המקומיות, שהוצאו על ידי משרד הפנים.

            לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנידון, אני מורה לנתבע למסור בתצהיר, עד ליום 21.8.16, את מספר הטלפון הנייד ששייך למר ארגוב ואשר לטענת הנתבע היה ברשותו ואליו נעשו מרבית השיחות, וכן את מספר הטלפון בביתו של הנתבע אליו נעשו שיחות, כמו גם את מספר הטלפון של המכשיר הנייד שבבעלות הנתבע אליו נעשו שיחות על פי הנטען בתשובה שנמסרה לשאלה זו. גילוי מסמכים ספציפיים 11.

        אשר למסמכים הקשורים בכלי רכב של המשיב וכלי רכב של בני משפחתו מדרגה ראשונה, לרבות רישיונו רכב, חשבונות עבור הוצאות הקשורות באחזקת רכבים אלה, וכיוצא בזה.

...

אינני נעתר למבוקש, מהנימוקים שפורטו לעיל ביחס לשאלות שהופנו לנתבע בעניינה של חברה זו. יודגש כי החברה האחרת אינה בעלת דין במקרה דנן, וומהות ואופי הטענות שנטענו כלפי הנתבע בהקשר לחברה האחרת, כלל אינם מצדיקים מתן צו לגילוי ספציפי של מסמכי חשבונאיים ופיננסיים הקשורים לחברה האחרת.

  סבורני כי דרישות התובעת בנדון הן כוללניות וחורגות מגדר הסביר, אשר במהותן מהוות ניסיון למצוא ראיות ע"י בקשת מסמכים הנוגעים לכלי רכב פרטיים השייכים לנתבע או לבני משפחתו.

הארכת מועד הגשת תצהירי עדות ראשית נוכח האמור לעיל, החלטתי להשהות בשלב זה את ההוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

לשיטתה הממונה קבע כי התובע זכאי לרמת ניידות ד', כלומר עד 833 ק"מ לחודש, בכפוף להצגת דיווח מפורט עבור נסיעות מעל 500 ק"מ. אין לקבל טענה זו, שכן לא נאמר בהחלטה כי יש להעמיד את החזר ההוצאות על 500 ק"מ בלבד נוכח העידר פירוט עבור נסיעות מעל 500 ק"מ, אלא כי "לפנים משורת הדין, [התובע] זכאי להחזר הוצאות אחזקת רכב על פי רמת ניידות ד', בהתאם לתעריפים הקבועים בסעיף 4.4.6-8 לאוגדן תנאי השרות עבור כל תקופה בה הועסק". הקביעה כי התובע זכאי לאחזקת רכב לפי רמת ניידות ד' כשלעצמה איננה "לפנים משורת הדין", שכן לעמדת הממונה רמת ניידות ד' תואמת את תפקידו.

כך למשל, קבע הממונה כי "תשלום שכרו של מר פרחאת לפי דרגה הגבוהה מדרגה 42+... מהוה חריגת שכר" וכן "הריני מורה למועצה לתבוע מהעובד כל פער ששולם בשכרו כתוצאה מקביעת הותק השגוי". גם בסיום ההחלטה נקבע כי על המועצה לתבוע השבת כל סכום ששולם לתובע מעבר לשכר שאושר.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ועל המועצה לערוך חישוב של הפרשי הפנסיה, החל מסיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל, לפי ההוראות בהסכם האישי ובהתאם למשכורת הקובעת ביחס לכל אחת מהתקופות.

כמו כן, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, ואנו קובעים כי הסכומים הבאים היוו חריגות בשכר: הפרשי שכר משולב בסך 115,134 ₪ תוספת ממלא מקום בסך 147,030 ₪ החזר הוצאות רכב בסך 4,788 ₪ החזר דמי כלכלה בסך 23,555 ₪ שעות כוננות בסך 39,167 ₪.

במצב דברים זה, ישלם התובע הוצאות שכ"ט עו"ד לנתבע בסך 7,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד למועצה בסך 7,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר וזכויות סוציאליות אחרות ביחס לתקופה שמיום 9.5.2017 ועד ליום 30.4.2018 בסכום של 266,260 ₪, השלמת פצויי פיטורים בסכום של 6,843 ₪, דמי מחלה עבור חודשים דצמבר 2018 עד ינואר 2019 בסכום של 22,664 ₪, פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 50,000 ₪ ופצוי בגין אובדן הזכאות לדמי אבטלה בסכום של 46,703 ₪.

] אמנם, בעיניין עו"ד זרח רוזנבלום לא דובר במקרה של יחסי עבודה (באותו מקרה המבקש שהיה עו"ד במקצועו העניק שירותי עריכת דין למועצה מבלי שנערכו הסכמי שכר טירחה בכתב; ועתר למתן צו קיום המורה לרשות לשלם את התמורה בגין השרות שניתן לה ולתשלום פצויי הסתמכות).

לאחר שבוטל המינוי (שנעשה, כאמור, שלא כדין), הלין התובע על ביטול משרתו כמנהל כח אדם ועתר להורות לרשות להציבו בתפקיד הולם וכן לשלם לו הוצאות אחזקת רכב.

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.

לו סבר התובע כי על הנתבעת לשבץ אותו לעבודה בימי שישי, הרי שהיה על התובע לעתור לכך בזמן אמת; ולא להמתין במשך שנים עד למועד פרישתו ואז לעתור לתשלום רטרואקטיבי עבור שעות עבודה שלא ביצע במשך מספר שנים.

מכל מקום, מקובלת עלינו טענת הנתבעת שלפיה אין בטענת התובע לעניין שחיקת הרכב כדי להקים לתובע זכאות לתשלום סכום נוסף שווה ערך לסכום שממילא שולם לו בגין הוצאות אחזקת רכב.

לאור כל האמור לעיל, הננו מורים על דחיית התביעה לתשלום פיצוי בגין שימוש ברכב הפרטי של התובע לצרכי העבודה (שימוש שביחס אליו קיבל התובע תשלום ברכיב "אחזקת הרכב").

...

לאור כל האמור לעיל, הננו מורים על דחיית התביעה לתשלום פיצוי בגין שימוש ברכב הפרטי של התובע לצרכי העבודה (שימוש שביחס אליו קיבל התובע תשלום ברכיב "אחזקת הרכב").

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות המקרה המיוחדות, בהתחשב בתאונת העבודה הקשה שעבר התובע וכן בעובדה שהעירייה נמנעה מלהביא מראש בצורה ברורה וגלויה את כל הנתונים הרלוונטיים להליך ובכך שבפועל התובע אכן לא קיבל אפשרות להשתמש ברכב תפעולי, אפשרות שניתנה לעובדים אחרים (גם אם מטעמים ענייניים), לא מצאנו מקום לחייב את התובע בהוצאות.