כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוצאה לפועל באזור יהודה ושומרון

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום מגולל כיצד חבר המפגע יחד עם שאר חברי החוליה לצורך הוצאה לפועל של פיגועי דריסה, דקירה וחטיפה נגד ישראלים, מטעם ארגון חמאס.
שיקול נוסף שעל המפקד הצבאי להביא במכלול הנתונים העומדים לפניו נוגע לחלוף הזמן שבין המעשה המיוחס לבין הפעלת הסמכות בהתאם לתקנה 119 (בג"ץ 8031/16 זין (עווד) נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 7 (1.11.2016); בג"ץ 1631/16 עליווי נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, פסקה 14 (27.9.2016); בג"ץ 6745/15 אבו חאשיה נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה כב (1.12.2015) (להלן: עניין אבו חאשיה); בג"ץ 361/82 חמרי נ' מפקד איזור יהודה ושומרון, פ"ד לו(3) 439, 444 (1982)).
...
אני סבור כי ההשתהות (שלא הוצגה לה הצדקה עניינית) בפרק הזמן הראשון, לצד בחינת התקופה בכללותה, שבה נותרו העותרים בעננת אי ודאות לגבי גורל ביתם מובילים למסקנה כי נפל פגם בהפעלת סמכות ההריסה במקרה דנן, המצדיק את ביטול צו ההחרמה וההריסה.
על רקע האמור אני סבור גם כי במישור האינטרס הציבורי, ההפעלה המאוחרת של הסמכות בהתייחס לבית משפחת עטאונה מטשטשת את הקשר בין המעשים הנפשעים המיוחסים לו לבין הסנקציה שננקטה בגינם (לעניין זה ראו גם דברי חברתי השופטת ע' ברון בפסקה 5 לחוות דעתה).
על רקע הדברים האמורים, אף אני סבור כי יש לקבל את העתירה ולהורות על ביטולו של צו ההחרמה וההריסה מיום 23.1.2020 שהוציא המשיב 1 לקומה השנייה בבניין בו התגורר עטאונה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

ב]בית המשפט העליון[][ דנג"ץ 6442/01 - א'][ בפני: [כבוד השופט א' מצא העותרים: [1. זכריה אל בכרי 2. ג'מיל אבו היכל 3. ח"כ מוסי רז 4. ד"ר אבי עופר המשיבים]: [1. המנהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון 2. המפקד הצבאי לאיזור יהודה ושומרון 3. ממשלת ישראל 4. האגודה לחידוש הישוב היהודי בחברון עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 3352/01 מיום 12.8.01 שניתן על ידי כבוד השופטים ד' דורנר, ד' ביניש וא' א' לוי ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין
טענת העותרים, כי במקרה הקונקרטי שגה בית המשפט העליון בסברו כי שקולי ביטחון עומדים ביסוד עמדת המדינה, היא טענת ערעור, ואין בה כדי להצדיק קיום דיון נוסף (ראו, למשל: ד"נ 6/82 ינאי נ' ראש ההוצאה לפועל, פ"ד לו(3) 99, 101).
...
לטענתם, בכך נקבעה הלכה חדשה, לפיה "די בהצהרה של גורם פוליטי או צבאי כי פעולה מסוימת ננקטת 'בשל המצב הבטחוני' בכדי להפוך את הדיון בחוקיותה או בסבירותה של הפעולה לבלתי שפיט", ולחלופין כי "כל עניין באיזור יו"ש הוא בטחוני ואין לבחון אותו עפ"י קריטריונים מקובלים של חוקיות וסבירות". דין העתירה להידחות.
העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

גם בפניי, בעת הדיון, עלה נושא זה, וב"כ המבקשים הסתפק בניתוח דווקני ומילולי, לשיטתו, של החוק הישראלי והצבעה על כך כי, לפי פרשנותו שלו, אין סמכות לראש ההוצאה לפועל בישראל לממש מישכון של ישראלי הנמצא ביהודה ושומרון, וזאת מבלי שהשיב על השאלה כיצד ניתן, בפועל, לממש מישכון של תושב ישראלי הגר באיזור יהודה ושומרון.
...
ראש ההוצאה לפועל הגיע למסקנה כי נתונה הסמכות ללישכת ההוצאה לפועל, ובכך דחה את טענת החייבים (המבקשים שבפניי), תוך חיובם בהוצאות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
אני סבור כי כוונת הצדדים בעת חתימת שטר המשכון הייתה לממשו כמו שטר משכון בישראל (וכזכור, אישר עו"ד ננר, ב"כ המבקשים, כי בעת מתן ההלוואה והחתימה על מסמכי המשכון, לא היו המבקשים מודעים כלל ועיקר לטענת חוסר הסמכות; ראה פיסקה 34 לעיל).
התוצאה היא כי הערעור נדחה.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בצרוף מע"מ, ובתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת דיונים בהוצל"פ, העלו המבקשים במאי 2003 טענה חדשה, לפיה, מאחר והוילה היא באיזור יהודה ושומרון, אין ראש ההוצאה לפועל הישראלי מוסמך לדון במימושה.
...
עו"ד ננר, ב"כ המבקשים, טען כי המשיב לא הוכיח שינוי לרעה במצבו, אך אינני מקבל טענה זו, שכן די בתאור של המשיב בעדותו-שלא נסתרה והיא מהימנה עלי-כדי להוכיח את טענת המשיב על הצורך הדחוף שלו בכספים המגיעים לו. מכאן, שמנקודת מבטו של המשיב-הזוכה בתיק ההוצל"פ-אין מקום לעיכוב ביצוע.
בפסיקה מצאנו כי לא אחת הותנתה ההחלטה לעיכוב ביצוע בביטחונות שכללו גם תשלום על חשבון החוב (ראה, למשל, ב"ש 839/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון פ"ד מ(4) 126, בעמ' 135; וכן ראה: זוסמן, שם, פיסקה 668, בעמוד 683).
ברם, במקרה שלפנינו יש נתון מיוחד, חריג ויוצא דופן, אשר הביאני למסקנה כי מן הראוי ליתן עיכוב ביצוע.
בנסיבות אלה, ובמיוחד כדי להגן על הקונה הפוטנציאלי, נראה לי כי יש ליתן צו עיכוב ביצוע.
ער אני לכך כי משמעות החלטתי זו היא המשך המצב בו נושה (המשיב) אינו מקבל את כספו, אך מאחר ועוסקים אנו בתקופה קצרה, והנזק לצד ג' יכול שהיה חמור, אין מנוס מהחלטתי זו. לפיכך, התוצאה הינה זו: א.ניתן בזה עיכוב ביצוע של פסק הדין מיום ח' חשון תשס"ד (3.11.03) עד ליום 1.3.04.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נקבע בהחלטת הרשמת, כי "התמורה תופקד בקופת הגזברות בלישכת ההוצאה לפועל. חלוקת התמורה תבוצע רק לאחר קבלת אישור רשם ההוצאה לפועל לאחר ניכוי הוצאות, לרבות מיסים, ולאחר העברת הזכויות ע"ש הרוכש". בהמשך להחלטת הרשמת, ביום 25.1.2017, הגיש עו"ד קליין למשרד ההוצאה לפועל אישור על רישום הערה במירשם המקרקעין בעיניין הליך ההוצאה לפועל; הערכה שמאית ביחס למקרקעין; וכן 'תצהיר מוסר' בדבר המצאת המסמכים ל'חייב'.
כך למשל, תקנת השוק המעוגנת בסעיף 5 לצוו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967, אינה כוללת בין תנאיה את רישום הקרקע במירשם, מטעמים הייחודיים להיקפו המוגבל ואופיו החסוי של מירשם המקרקעין באיזור יהודה ושומרון (ראו: חגי ויניצקי "תקנת השוק בעיסקאות עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון" משפטים נ 359, 388-385 (2020); עניין סאלחה, פסקות 44-39 לפסק דיני).
...
נוכח מסקנתי כי המערערים לא שכללו את קניינם, ועל כן לא זקפו לטובתם את תקנת השוק ולא התגברו על קניינו המקורי של אייסוי, אין צורך שאדרש לטענה זו. אשר על כן, דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברַי לעשות.
משכך, גם לדידי דין הערעור שבכותרת להידחות.
לאור האמור, ועל אף שדומה שהמחוקק בחר שלא להיעתר לקריאתו של השופט מלצר בעניין מינץ ביחס לתקנת השוק הכללית הקבועה בסעיף 10 לחוק המקרקעין; סבורני כי טוב יעשה המחוקק אם יתן דעתו לסוגיה שפורטה לעיל, וזאת על מנת לייתר את הצורך בהכרעה על דרך של חקיקה שיפוטית בנדון (ראו והשוו: ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 16, 23 (2004)).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו