לפניי תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בבדיקת גסטרוסקופיה, שעבר התובע ביום 19.7.2011 במכון הגסטרו בבית חולים "המשפחה הקדושה", כהכנה לניתוח הוצאת טחול מוגדל, שלאחריה התגלה דימום במערכת העיכול העליונה של התובע, שחייב אותו לעבור ניתוח לצורך עצירת הדימום ואשר בסיומו עבר התובע כריתה של הטחול שהיה מתוכנן עובר לבדיקה הנ"ל.
תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת
התובע, יליד 22.8.1975, כיום בן 48 שנה, אובחן בשנת 2000 כסובל ממחלה כרונית בשם מיאלופיברוזיס (Myelofibrosis) הפוגעת במח העצם והופכת לממאירות המטולוגית לעיתים קרובות, ובין יתר מאפייניה הגדלה מאסיבית של הטחול, ריבוי קצוני של טסיות הדם וקרישיות יתר, ועקב כך נטייה לפתח פקקת.
הנתבע מוסיף, כי האירועים נשוא התביעה היו בלתי צפויים ובלתי נמנעים, ומשכך לא רובצת לפתחו כל אחריות או רשלנות בגין התרחשותם.
...
זאת ועוד, לתובע בוצעו בדיקות גסטרוסקופיה קודמות, וניתן להניח כי קיבל בעבר הסבר ממצה לגבי הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בבדיקה זו.
אשר לפגיעה בזכות האוטונומיה, אין בסיכומי התובע טיעון סדור (עובדתי ומשפטי) לעניין ראש נזק זה. ולפיכך, ניתן לומר כי הוא זנח טענה זו. מכל מקום, טענה זו אף נדחית לגופה, משלא הוכיח התובע כי לא נמסר לו כאמור כל המידע הדרוש לפני הגסטרוסקופיה.
לסיכום נקודה זו - טענות התובע להעדר הסכמה מדעת ופגיעה בזכות האוטונומיה, נדחות בזה.
סוף דבר
לשיטת אחרונה - התביעה נדחית.