בעקבות כך, כפי שיפורט, נגרעו מצידו המערבי של המיגרש ונוספו לצידו המזרחי, בהתאמה, כ- 80 מ"ר.
הסטה זו משפיעה כיום על זכויות הבניה של התובע ועל אפשרותו לבנות בית נוסף על המיגרש שבחזקתו הייחודית, שעה שעל פי התכסית הקיימת לא ניתן לנצל בצד המערבי של הגדר את מלוא זכויות הבניה.
זאת אומרת הלקוח שלך הסכים שאנחנו נפלוש, אני רואה לפי התכנית שלך שמר אהרון יכול לבנות מעל הפרגולה של הלקוח שלך, והלקוח שלא להסכים להזיז לא את הפרגולה ולא את המחסן.
חוות דעתה המקצועית של האדריכלית מקובלת עלי במלואה לעניין הצעתו של הנתבע האדריכלית החוותה דעתה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי היא "גרועה".
קשה להעלות על הדעת כיצד התובע היה מצליח לקדם תכנית בנייה של יחידת מגורים על גג ביתו של הנתבע, ולא כל שכן לבצע את הבנייה בפועל, בשים לב לתהום הפעורה בין הצדדים.
הנתבע בסעיף 84 לסיכומיו מציע לקבוע במסגרת תקנון בית משותף חדש כי לכל אחד מהצדדים יהיו 50% מזכויות הבניה הקיימות והעתידיות, אולם לא נותן כל פיתרון לבניה כאמור, לאור החלוקה החדשה המוצעת על ידו הגורעת מזכויות התובע ומייצרת הצמדת החצר כפי שהיא קיימת כיום דה פאקטו.
...
לנוכח האמור לעיל בדבר התנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע בהליך דנן, כמו גם בהליכים קודמים, שהלכה למעשה, הכשילה וטרפדה כל ניסיון של התובע להביא לידי סיום את המחלוקת, בין אם בהסכמה ובין אם בהכרעה שיפוטית, כאשר הוא כופר בסיום הליכי הגישור, ללא תוכנית חלופית על ידו, על אף עמדה נחרצת של האדריכלית המוסכמת הדוחה את הצעותיו לחלוקה, ובמשך שנים רבות ומיותרות, בהן נגרעה מהתובע אפשרות לממש את זכויות הבניה, אני סבורה כי ראוי להטיל את ההוצאות הריאליות על הנתבע בגובה אותן דרש הנתבע עצמו.
לסיכום:
אני מורה על סילוק יד הנתבע משטח המפורט בתוכנית האדריכלית ד 4 המצוי בצדו המזרחי של המגרש, בסמוך לגדר ההפרדה הקיימת, כמשורטט בתוכנית האמורה, ועיגון בסיס ההסכמה בין הצדדים – הפרדה פיזית בניהם על פי הגבולות ששורטטו על ידי האדריכלית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום כולל של 100,000 ₪ (שהוא, כאמור, הסכום שאף ציין הנתבע בסיכומיו כסכום הוצאותיו בהליך).
