הוספת חייב לתיק עיקול

בנוסף, החייב הכחיש את אישור המסירה של האזהרה, למרות שהוא מצוי בתיק ההוצל"פ. כמו כן, הכחיש הליכי עיקול נגדו בתיק, למרות שיש להם תעוד בתיק ההוצל"פ. לטענת ב"כ הנושה, במקרה זה יש לדחות טענות החייב בשל שילוב של שהוי, היתיישנות והיזק ראייתי.

עוד הוסיף המנהל המיוחד: "אני שמעתי את החייב ולא השתכנעתי שיש בסיס לטענה או טענת אליבי או משהו כזה". ב"כ הכונ"ר הצטרפה לעמדת הנאמן וטיעוניו והדגישה את הנזק הראייתי שניגרם לנושה בחלוף הזמן.

...

אמנם נציג החברה אמר לי שהוא זוכר את החייב, שהוא היה אצלו והוא נסע להיפגש איתו והחתים אותו, אבל בסופו של דבר מדובר באירועים מלפני עשרים שנה והמשקל שניתן לתת לעדויות הוא מצומצם.

נוכח המפורט לעיל, הערעור נדחה.

בתיק היתקיים דיון הוכחות ודיון נוסף במסגרתו נשמעו סיכומים בעל פה. עיקר טענות התובע למיטב זיכרונו של התובע (שהנו עו"ד פעיל - גם כיום וגם במועדים הרלוואנטיים לתביעה), השיק נימסר לו לפני שנים רבות במסגרת הליך ביצוע הוצאת מעוקלים אצל חייב בתיק הוצל"פ כלשהוא, אלא שלנוכח חלוף השנים הרבות, הוא אינו זוכר במי מדובר ואינו זוכר את הנסיבות המדויקות של מסירתו.

סכום זה יתוסף לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבה במסגרת ההליך שם. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

...

איני מקבל את טענת הנתבעת, כי כבר בשנת 2006 התובע ידע (או שהיה עליו לדעת), כי בשיק גנוב ומזויף עסקינן וזאת בשים לב לתכתובת ביניהם (מסמכים 4-5 לרשימת המסמכים מטעם הנתבעת).

סיכום לאור כל האמור לעיל, משנחה דעתי שהתובע הינו אוחז כשורה בשטר שנמסר לה כדין ושנחתם עפ"י הרשאה, אני מורה על קבלת התביעה במלואה.

בהתאם להוראת תקנה 153 לתקנות סד"א, תשע"ט-2018, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪.

לפני בקשת החייב מיום 25.1.22 לפדות את כספי קרן הישתלמות (להלן-"קרן ההשתלמות") הצבורים במגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (להלן-" המחזיקה"), בסך של 55,719 ₪, אשר הפכו להיות נזילים ביום 31.1.22, בתשלומים חודשיים בסך של 650 ₪ לחודש, זאת לאור הירידה הצפויה בהכנסתו של החייב, עליות המחירים במשק ומצבו הכלכלי הקשה, ובשים לב לכך שהנאמן בתיק הטיל עיקול על דירה משותפת של החייב ואישתו ובכך יש כדי להבטיח את תשלומי תוכנית הפרעון.

יותר מכך, ביום 22.2.19 נתתי החלטה מפורשת שבה הוריתי לנאמן להודיע מהם הסכומים שנותרו לחייבים לשלם על פי תוכנית הפרעון, ובהודעתו מיום 27.2.19 הודיע הנאמן אך ורק כי על החייב לשלם סך של 159,800 ₪ ולא נאמר על ידו דבר על כך שנידרש להוסיף סכומים נוספים בדרך של מימוש כספים לא מוגנים ועריכת תחשיב לאחר מכן של הסכומים שיהיה על החייב להשלים על מנת להגיע לסכום שיאפשר תשלום דיבידנד מלא.

...

מכל האמור לעיל עולה כי טענות הנאמן הנוכחיות עומדות בסתירה גמורה להודעות, בקשות ותגובות קודמות שהוגשו על ידו במשך תקופה ממושכת בתיק שבהן הנאמן חזר וציין סכום סופי שעל החייב לשלם ללא כל טענה או דרישה למימוש ו/או תשלום כספים נוספים לצורך דיבידנד מלא בתוספת הוצאות הליך.

לאור כל האמור, אני קובע כי בכל מקרה קיימת הצדקה לעיון מחדש בתוכנית הפירעון שנקבעה לחייב בפסק הדין, ויש הצדקה לשינוי הסכום הסופי שנקבע בפסק הדין ו/או להוספת הוראה מתאימה שעניינה מימוש כספים לא מוגנים, ואין הצדקה לפטור את החייב מתשלום סכום מהותי רק בשל טעויות שעשה הנאמן בהודעות שהוגשו על ידו, במיוחד כאשר החייב עצמו מודה כי התחייב לשלם 100% דיבידנד בתוספת הוצאות הליך.

כמו כן אני סבור כי מכלול הנסיבות לעיל מצדיק גם היענות מסוימת לבקשת החייב לפדיון קרן ההשתלמות בתשלומים חודשיים.

התכנית קבעה שעל החייבת להוסיף לקופת הפש"ר סך של 100,000 ₪ ב 60 תשלומים חודשיים שוים ושוטפים על סך 1,000 ₪ החל מנובמבר 2020, ואת היתרה בסך 40,000 ₪ עד תום תקופת 60 החודשים וכן תשלום פיגורים בסך 1,000 .

ובכן, היש לקבל גרסת החייבת והמשיבה בדבר מתן ההלוואה? מעבר לטעמים עליהם כבר הצבעתי ומחייבים בחינה זהירה, גדר הספיקות הינו זה: החייבת אישרה (ומרגלית אישרה כי שמעה על כך בהמשך מפי החייבת, כאשר פנתה לקרן ונתקלה בעיקול מכוח תיק הפש"ר) כי לא עידכנה בעלי התפקיד בכך שכספי הקרן עד גובה המחאת הזכות הינם קניינה של מרגלית.

...

אני מקבל עמדת הנאמנת שמדובר בהמחאת זכות על דרך שעבוד.

שכן כספי הקרן היו אמורים להבטיח חוב ההלוואה, היה ולא סולקה עד אז. הנטל הראשוני שרבץ על הנאמנת בבקשה לביטול הענקה אמנם הורם מכוח התמיהות שצוינו, ודי בו כדי שיועבר הנטל המשני למשיבה מרגלית, להוכיח שאכן הלוותה לחייבת 60,000 ₪, וכי מדובר בהמחאת זכות אותנטית שניתנה נחתמה ואומתה בתאריך הנזכר בה. אך הנטל אכן הורם, ושוכנעתי בגרסה.

אני מורה למחזיקה ילין לפידות להעביר לגב' מרגלית רביבו מכספי הקרן סך של 60,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה (בלבד, היינו בלי ריבית) מיום 5.6.2018.

עם פתיחתו של התיק, הוסף חיוב בגין אגרה (1,782 ש"ח) ושכ"ט עו"ד א (14,234.75 ש"ח).

מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת בהחלטתה, כי נקיטת מספר פעולות גבייה מצומצמות, שעיקרן לחיצת כפתור במחשב ממשרד ב"כ המבקש (הזוכה) – ועיקול חשבון בנק במדיה המגנטית היא בדיוק פעולה מסוג זה, הגם שהביאו לתוצאה הרצויה של תשלום מלוא החוב הפסוק, אינן מצדיקות חיוב בשכ"ט בסכום העולה על הסכום שנקבע בהחלטה.

...

מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת בהחלטתה, כי נקיטת מספר פעולות גבייה מצומצמות, שעיקרן לחיצת כפתור במחשב ממשרד ב"כ המבקש (הזוכה) – ועיקול חשבון בנק במדיה המגנטית היא בדיוק פעולה מסוג זה, הגם שהביאו לתוצאה הרצויה של תשלום מלוא החוב הפסוק, אינן מצדיקות חיוב בשכ"ט בסכום העולה על הסכום שנקבע בהחלטה.

הפחתת ריבית 9.1 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ בדיון שהתקיים, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת בסוגית הפחתת הריבית המצדיקה התערבות, למעט ביחס לעניין נקודתי אחד.

התוצאה 10.1 אשר על כן, ועל יסוד המפורט לעיל, אני מורה לגזברות ההוצאה לפועל לבצע חישוב נוסף של חיובי הריבית וההצמדה בתיק ההוצל"פ באופן שבגין התקופה שמיום 29.8.23 ועד ליום 12.9.23 לחוב הנכון באותו מועד יש לצרף ריבית פיגורים חריגה, ולא ריבית משפטית רגילה, להגדיל את קרן החוב בתיק בהתאם, להעביר למבקש את סכום ההפרש מתוך הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ, ולהשיב את היתרה למשיב באמצעות ב"כ. 10.2 הואיל והתוצאה אליה הגעתי – ככל הניראה – לא תביא להגדלה משמעותית בחוב הפסוק, אני סבורה כי בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו בגין הליך זה. ניתן היום, כ"א אדר ב' תשפ"ד, 31 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.