הוספת גדר עץ על גדר קיימת בין מגרשים פרטיים

באשר לצורת, סוג וממדי הגדר הוסכם, כי זו תיכלול גדר בטון (ולא כל חומר אחר) בגובה של כ- 40 ס"מ (ברוחב המינימאלי הניתן בכפוף לעובדה כי על הגדר תוצב גדר הרשת אשר, בין היתר, תימנע סחף אדמה מחצר מישפחת גספר), ומעליה גדר רשת משובחת (חוטי פלדה מצופים בקוטר 3 מ"מ, תוצרת יהודה רשתות או שווה ערך לפחות) וצמודה אליה גדר דקורטיבית (לא מחצלת) בגובה של כ- 1.4 מ' נוספים (ובסך הכל, גדר בגובה של כ- 1.80 מ' מפני הקרקע הנוכחיים בחצר מישפחת גספר).

בסעיף 11 להסכם הפשרה נקבע כי: "בכפוף לקיום האמור ... ומבלי שיש בכך כדי לגרוע מהוראות כל דין ו/או מהחלטות הרשויות (לרבות החלטת ועדת ערר מחוזית מיום 11.1.2007 בתיק ערר מס' 249+253/06) – הצדדים מאשרים כי אין להם כל טענות ו/או תביעות ו/או דרישות הדדיות בכל הקשור לגבול שבין המגרשים ו/או הגדרות ו/או הקירות שניבנו על ידי הנתבעים ו/או הבניין (והבינוי) בחלקה 63". לטענת התובעים, בחודש יוני 2014 התובעים הפרו את פסק הדין והסכם הפשרה וכן את החלטת וועדת הערר, וזאת בשניים: הראשון – הקמת מחיצת קרשים מכוערת, שאינה מקושטת ואינה מפוארת.

מכאן, הסכימו הנתבעים להשכיר לתובעים חלק משטח מגרשם ולתיחומו בגדר, דבר שיאפשר לנתבעים להשתמש ביתרת שטחם ללא כל הגבלה באותו הקשר (שימור העצים והמנעות מבינוי), תוך שמירה על פרטיותם ותוך שמירה על העצים הותיקים בסמוך לחלקת התובעים והימנעותם מכל פעולת בינוי באותו שטח מוסכם (שטח B), הגם שהנו בבעלותם של הנתבעים.

על כן, על הנתבעים להשלים את הגדר הקיימת, על ידי הוספת יחידות עץ מעובד ומאותו סוג, וזאת בין סף גדר הבטון עד למחצית גובה הרשת שמעליה.

משהוסכם על הקמת גדר, בכך בוצעה פעולת בינוי מוסכמת, ואין זה עניינם של התובעים מה יעשו הנתבעים בחצרם הפרטית מצידה האחר של הגדר ובפרט, משלא הוכיחו התובעים כי הבריכה והגדר הוקמו במרחק הנופל מחמישה מטרים מגבול החלקה.

...

טענת התובעים, כי הנתבעים הפרו את החלטת ועדת הערר שהורתה להקפיד על אי ביצוע בינוי כלשהו בתחום 5 המטרים מגבול המגרש, דינה להידחות.

לסיכום התביעה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 22 לעיל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אין כל מקום להיעתר לבקשת התובעים למתן היתר לפיצול סעדים.

בהודעתם הוסיפו ועדכנו המשיבים כי בפני ממשלת ישראל עתידה להיות מוצגת הצעה לתיקון תואי הגדר באיזור, לפיה יכללו בתחום הגדר הישובים הישראלים נילי ונעלה וקטע הכביש המחבר בין צומת נילי-נעלה לאיזור מודיעין עלית.

חלופת הביניים הרחיקה את הגדר מהכפר וצמצמה במידה רבה את הקף הקרקעות בבעלות פלסטינאית שיימצאו מדרום לגדר ואת מספר עצי הזית שתדרש העתקתם.

עמדת העותרים כי יש להקים את הגדר בסמוך לחשמונאים על גדר הבטחון הקיימת של הישוב נדחתה על ידי משיב 3, אשר סבור כי הדבר לא יספק ביטחון לתושבי חשמונאים וכי יש צורך לשמור על מרחב בטחוני בין הגדר לבין בתי היישובים הישראלים.

משיב 4 מדגיש את הסכנה שבקירוב הגדר לחשמונאים נוכח העובדה כי בגבולו הצפוני של הישוב מצוי מיגרש משחקים לילדים, גן ילדים ומרכז קניות.

משיבה 5 מדגישה כי לא הייתה לה כל השפעה על גורמי הבטחון, חרף חובתו של המפקד הצבאי לשקול גם את הפגיעה בה. לטענת משיבה 5, על המפקד הצבאי לבחון, במסגרת השיקולים ההומניטאריים, גם את הפגיעה בבעלי מקרקעין פרטיים כדוגמתה.

...

אין מנוס איפוא מבחינה מחודשת של תוואי הגדר בין חשמונאים לנעלין.

התוצאה היא שאנו עושים את הצו למוחלט.

אנו קובעים כי צו 59/04/ת' בטל.

בהודעתם הוסיפו ועדכנו המשיבים כי בפני ממשלת ישראל עתידה להיות מוצגת הצעה לתיקון תואי הגדר באיזור, לפיה יכללו בתחום הגדר הישובים הישראלים נילי ונעלה וקטע הכביש המחבר בין צומת נילי-נעלה לאיזור מודיעין עלית.

חלופת הביניים הרחיקה את הגדר מהכפר וצמצמה במידה רבה את הקף הקרקעות בבעלות פלסטינאית שיימצאו מדרום לגדר ואת מספר עצי הזית שתדרש העתקתם.

עמדת העותרים כי יש להקים את הגדר בסמוך לחשמונאים על גדר הבטחון הקיימת של הישוב נדחתה על ידי משיב 3, אשר סבור כי הדבר לא יספק ביטחון לתושבי חשמונאים וכי יש צורך לשמור על מרחב בטחוני בין הגדר לבין בתי היישובים הישראלים.

משיב 4 מדגיש את הסכנה שבקירוב הגדר לחשמונאים נוכח העובדה כי בגבולו הצפוני של הישוב מצוי מיגרש משחקים לילדים, גן ילדים ומרכז קניות.

משיבה 5 מדגישה כי לא הייתה לה כל השפעה על גורמי הבטחון, חרף חובתו של המפקד הצבאי לשקול גם את הפגיעה בה. לטענת משיבה 5, על המפקד הצבאי לבחון, במסגרת השיקולים ההומניטאריים, גם את הפגיעה בבעלי מקרקעין פרטיים כדוגמתה.

...

אין מנוס איפוא מבחינה מחודשת של תוואי הגדר בין חשמונאים לנעלין.

התוצאה היא שאנו עושים את הצו למוחלט.

אנו קובעים כי צו 59/04/ת' בטל.

לנתבעת אין כל נגיעה ואחריות לעצים המצויים בשטח פרטי, בגבול המיגרש שבין התובע ושכנו.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כפי שאף השיבה לתובע במכתב מיום 11.2.2021, כי מלבד עקירת העצים המוגנים קיימות דרכים נוספת למניעת נשירת פירות מעצי השכן, כדוגמת הקמת מיסתור או גזימת הענפים הסמוכים לחצר התובע, כפי שאף הציעו גנן המועצה ומנכ"ל המועצה לשכן התובע.

הסיבה שצוינה בבקשה הייתה "לצרכי בנייה/ פיתוח בשטח שעליו צומחים האילנות". שבתאי העיד כי כשהגיעו לשטח התברר כי הסיבה שצוינה אינה מבוססת, שכן לא היה היתר בניה לשטח בו צמחו העצים ולא היתה בנמצא בקשה חריגה לבניית גדרות או חומות (שם בש' 12 – 14).

...

מכל האמור עולה כי דין התביעה להידחות באשר היא משוללת עילה.

לסיכום: לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

גם בהתנהלותו במסגרת ההליך, לא טרח התובע לקיים את דרישות התקנות ואת הוראות בית המשפט (וראו החלטתי מיום 23.5.2022).

בשל האמור, סילוק ידם מהחלקה יפגע ביציבות המבנה הקיים, ויחייב הריסה והקמה מחדש של הגדר והמחוברים שהוקמו בשטח הפלישה בעלות של 146,000 ₪.

המדובר לפי המומחה בשטח באורך 25 מטר ורוחב של 4 מטר כאשר בתוך אותו שטח בוצעו עבודות בנייה של הכשרת קרקע, יסודות לקיר כובד, בניית קיר כובד, מחסן ביתי, ריצפת בטון, פרגולה, ועצים הנטועים ברחבי השטח.

הרשות צרפה לראיותיה את ההודעה על הזכייה במיכרז, אשר נשלחה לנתבע 1, מיום 9.5.95 ובמסגרתה ציינה הרשות כי ביום 2.5.95 אישר המינהל את בקשתו להקצאת המקרקעין, בשטח 750 מ"ר. במסגרת אותו מיסמך צויין כי "פרטי עיסקת ההקצאה ותנאיה ייקבעו בהסכם הפיתוח [...] וכל עוד לא ייחתם ההסכם ע"י כל הצדדים, ייחשבו כל מגעיך עם המינהל בגין הקרקע כמשא ומן בלבד לקראת חתימת ההסכם" (ראו: נספח ג לראיות התובעת).

הרשות המקומית הסבירה אף היא כי קיימים הפרישי גובה ממשיים בין מיגרש 12 ומגרש 15 ובשל כך, אין הרשות המקומית עומדת על פינוי שטח הפלישה אשר בשלב זה, לאחר סיום הבניה, אין בו בכדי להוסיף תועלת לציבור.

...

מעדות העדים מטעם שני הצדדים, בית המשפט לא קיבל כל הסבר המניח את הדעת לעניין הימצאותם של שני מסמכים מאושרים על ידי הרשות הכוללים פרטים ונתונים שונים (הן בעניין שטח המגרש והן בעניין שטח הבנייה המבוקש) בהתאם, אין בידי לקבוע מסמרות באשר לתוכן הבקשה אשר הוגשה בפועל לעיון הוועדה.

בהתאם ולאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת וניתנות ההוראות הבאות: הנתבעים ו/או מי מטעמם יסלקו את ידם משטח הפלישה עד ליום 30.11.2025.