הוספת באי כוח נוספים בתובענה ייצוגית בדבר ניהול חשבון עו"ש

בנק הפועלים הוסיף וציין בתגובתו כי בסיכום עמו נקבע כי הדיווח יהיה על כל סכום שמעל 2,500 ₪ וכי הוא אף מדווח ל"הר הכסף" על כלל החשבונות הללו, וכן כי ממילא אין באי דיווח לאפוטרופוס הכללי משום "חסכון" עבורו.

עקרי הסדרי הפשרה אלו הם עיקריהם של שני הסדרי הפשרה: קבוצת התובעים הוגדרה ככל אדם )לרבות תאגיד) שהיה ו/או שהוא בעלים בנכס עזוב, בסכום שאינו עולה על 920 ש"ח ביחס לבנק מזרחי, או שאינו עולה על 2,500 ש"ח ביחס לבנק הפועלים, החל מיום 13 במאי 2013 ועד למועד אישור הסדרי הפשרה, כאשר "נכס עזוב" הוגדר כנכס מכל סוג המנוהל על ידי הבנק, או נמצא בחזקתו או בשליטתו (לרבות חשבונות עובר ושב, פקדונות כספיים במטבע ישראלי או מטבע חוץ וניירות ערך, אשר עברו עשר שנים מהמועד בו נרשמו כפיקדונות ללא תנועה, בהתאם להגדרה בסעיף 2 לפקודת הבנקאות, 1941).

הצדדים ביקשו שלא למנות בודק בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות"), בנימוק לפיו מינוי שכזה יגרום לסירבול, הכבדה ויטיל על הצדדים עלויות נוספות שלא לצורך.

סכומים אלה קבעתי בשים לב לאמור לעיל, וכן בשים לב לסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זאת הטירחה שטרחה התובעת המייצגת והסכון שנטלה על עצמה בהגשת התובענה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; מורכבות ההליך, הטירחה שטרחו באי הכוח המייצגים והסכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, ההוצאות שהוציאו לשם כך וכן האופן שבו ניהלו באי הכוח המייצגים את ההליך.

בתוך 14 ימים ממתן פסק דין זה, יפרסמו הצדדים, על חשבון המשיבים, הודעה בדבר אישור הסדרי הפשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.

...

על פי טענת המשיבים, דיווחיהם לאפוטרופוס הכללי נעשים בהתאם לסיכום עמם, כך שלא יכולה להיות כל מחלוקת כי הדיווח נעשה בהתאם להנחיות האפוטרופוס ובידיעתו המלאה.

עוד טענו המשיבים כי יש לדחות את בקשת האישור משום שלא הונחה כל תשתית ראייתית, ולו לכאורית, בדבר הנזק לו טענה המבקשת בשם הקבוצה, וכן כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק ייצוגיות, תשס"ו-2006.

לפיכך, הפטור שקיבלה המבקשת מתשלום האגרה, חל לכאורה גם על חלקה השני, שהרי אילו הצדדים לא היו מגיעים להסדרי הפשרה ואילו בקשת האישור הייתה נדחית, ואלמלא הפטור שניתן למבקשת בתחילת ההליך, הייתה המבקשת נדרשת לשאת גם בחלק שני זה של האגרה.

כך או כך, סבורני כי במקרה מהסוג האמור ובנסיבות העניין דנן, מתקיימים ממילא טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור, ובהם מאמצי הצדדים להגיע לפשרה שתייתר את ניהול ההליך לגופו ותגשים את האינטרסים של הקבוצה באופן יעיל והוגן, וכן, ובעיקר, בהתחשב בשלב שבו הגיעו הצדדים להסדרי פשרה.

 סוף דבר - מכל הנימוקים דלעיל, סבורני כי יש מקום לאשר את הסדרי הפשרה ולמנות את רו"ח מיקי בולמנטל לפיקוח על ביצועם, כפי שהוסכם על ידי הצדדים.

עוד נטען כי הנתבעת 1 איננה עוסקת עוד באספקת שירותי נקיון וכי כל עיסוקה הוא בניהול הליכים בבתי משפט / בתי הדין לעבודה, נטען כי הנתנים המבוקשים אינם מצויים בידי המשיבה 1 אלה בידי מנהלת חשבונות שנתנה לה שירותים בשעתו (התגובה לא נתמכה בתצהיר).

נזכיר כי סעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 קובע רשימה של תנאים שבהתקיימם יהיה בית הדין מוסמך לאשר תובענה ייצוגית והם: (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. תכליתו של סעיף 4(ב) לתקנות ובו הדרישה לקיום "תשתית ראייתית ראשונית" התומכת בבקשה לאישור, כתנאי למתן צו גילוי מסמכים, הייתה בין היתר - להבטיח כי תובע שמבקש להיות תובע מייצג יבצע בדיקות מקדימות ויאסוף ראיות לתמיכה בטענותיו, על מנת להבטיח שבידיו עתירה ראויה לדיון כתובענה ייצוגית, ולמנוע "מסעות דייג" שראשיתם בכתב תביעה אמורפי ומרושל, מתוך ציפיה כי העובדות הרלוואנטיות ועילות התביעה יתבררו ויתגבשו "תוך כדי תנועה" בעת שההליך תלוי ועומד.

על רקע האמור מן הראוי להזכיר כי חוק תובענות ייצוגיות מונה תנאים מקדמיים נוספים המהוים תנאי סף בדרך לאישור תביעה ייצוגית ובכלל זה כי לתובע יש עילת תביעה אישית (סעיף 4 (א)(1) לחוק, כי עילת התביעה מפורטת בתוספת השניה לחוק, כי אין מניעה אחרת שנקבעה בדין (לדוגמא לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (תביעת השבה נגד רשות); או לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה (תביעה נגד מעביד שחל עיו הסכם קבוצי)) – פשיטא ששאלת העמידה בתנאי הסף צריכה אף היא להישקל בעת שנדונה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים.

בעיניינו המבקש הועסק על ידי המשיבה 1 והוצב לעבודה בנקיון רחובות בשטח השיפוט של עריית אשון לציון, עובר להגשת התביעה המבקש או בא כוחו לא בדקו את תנאי ההעסקה של עובדי הנתבעת שהוצבו ברשויות מקומיות אחרות או אצל מזמיני שירות אחרים, ובבחינת ידיעה שיפוטית היא כי עובדי המשיבה 1 הועסקו במספר גופים ורשויות מקומיות, אשר הפעילו מידה שונה של פקוח על תנאי ההעסקה של עובדי המשיבה, כך שעל פני הדברים אין יסוד להניח כי יש זהות בין תנאי ההעסקה של המבקש לבין תנאי ההעסקה של עובדי המשיבה שהוצבו ברשויות אחרות דהיינו לא הונחה תשתית לכאורית בנוגע לעובדים שהועסקו אצל מזמיני שירות אחרים.

זאת ועוד, משעה שהוברר כי מעבר לשאלות הנוגעות לעילות התביעה, המשך בירור הבקשה מצריך בדיקה של מנגנוני הפיקוח שהפעילה המשיבה 2 על המשיבה 1 אך ברור שאין כל הצדקה דיונית להוסיף משתמשים אחרים להליך דנן אשר הוא מורכב כשלעצמו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי היא כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: התובע אזרח אריתריאה הועסק על ידי המשיבה 1 והוצב כעובד נקיון בעיר ראשון לציון בתקופה שמיום 1.6.16 עד יום 25.5.21.

על רקע האמור מן הראוי להזכיר כי חוק תובענות ייצוגיות מונה תנאים מקדמיים נוספים המהווים תנאי סף בדרך לאישור תביעה ייצוגית ובכלל זה כי לתובע יש עילת תביעה אישית (סעיף 4 (א)(1) לחוק, כי עילת התביעה מפורטת בתוספת השניה לחוק, כי אין מניעה אחרת שנקבעה בדין (לדוגמא לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (תביעת השבה נגד רשות); או לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה (תביעה נגד מעביד שחל עיו הסכם קיבוצי)) – פשיטא ששאלת העמידה בתנאי הסף צריכה אף היא להשקל בעת שנדונה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים.

אשר על כן הבקשה המכוונת כנגד המשיבה 1 ועניינה בעובדים שהועסקו אצל משתמשים אחרים נדחית.

בנק הפועלים ישלם 5,000,000 ₪, בנק לאומי 4,000,000 ₪ והבנק הבנלאומי ישלם סך של 1,000,000 ש"ח. בבקשה צוין כי סכום הפצוי חושב על דרך האומדנה, ומבוסס על על מספר פרמטרים, כמפורט להלן: (א) מספר השיקים שהוצגו לפרעון אצל הנתבעים בשנים 2020-2010; (ב) מידגם שאמד את יחס השיקים שהופקדו טרם זמנם; (ג) מידגם שאמד את תקופת ההפקדה המוקדמת; (ד) חישוב מספר הימים הממוצע בהם חשבונות העו"ש של הלקוחות עמדו ביתרת חובה כתוצאה מן ההפקדה המוקדמת; כן הובאו בחשבון שיקולים נוספים וטענות הצדדים.

סעיף 19 לחוק מוסיף וקובע, כי על ההסדר להיות "ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, בהודעות ההבהרה שהוגשו בהמשך ההליך בהתאם להערות בית המשפט, בעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובהתנגדות שהוגשה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי הסדר הפשרה המונח להכרעה עומד בתנאים שפורטו לעיל ביחס לנתבעים 1 ו- 2; מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לאחר ששמעתי את עמדות כל הנוגעים בדבר, ובשים לב לדברים שהוחלפו בדיון מיום 28/1/2021, אני קובע כי בקבוצה יכללו "כל לקוחות הנתבעים 1 ו- 2, אשר משכו בתקופה שמיום 16/8/2009 ועד למועד הקובע, כהגדרתו בהסדר הפשרה (120 יום מיום הפיכת פסק הדין לחלוט), שיק בסכום הנמוך מסף הבדיקה שנהג אצל נתבעים אלו". יוער, כי הגדרה זו מספקת מענה לטענות המתנגדים להסדר הפשרה, בכך שהיא מצמצמת את הגדרת הקבוצה ואינה מכלילה בה לקוחות שעילת התביעה שלהם לא נדונה בבקשת האישור, כאמור בסעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

גמול ושכר טירחה סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". השיקולים השונים שעל בית המשפט להיתחשב בהם בבואו לפסוק גמול ושכר טירחה מפורטים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ונכללים בהם הטירחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציאו לשם כך; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; מורכבות ההליך; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

עוד הבאתי בחשבון את העובדה שהתיק נוהל על ידי באי כוח הקבוצה במשך כשש שנים, במהלכן שולם להם שכר בסך של 15,000 ₪ בלבד.

...

לנוכח הדברים הללו, יש לדחות את הבקשה לאשר את הסדר הפשרה ביחס לנתבע 3.

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ביחס לנתבעים 1 ו- 2 ונותן לו תוקף של פסק דין, בהתאם ובכפוף לכל האמור לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח המפורט בנספח 2 לבקשה לאישור הסדר הפשרה וכפוף לכל התיקונים שפורטו לעיל בדבר הגדרת הקבוצה, תחולת ההסדר על הנתבעים 1 ו- 2 בלבד וסכומי שכר הטרחה והגמול.

וכלשון ב"כ המבקשת במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 8.4.19 (שורות 14-17): "המחלוקת היא לא על זה שיש עמלה שונה כשמדובר בסכום שהוא מעל 10 אש"ח או סכומים גדולים... הבנק מוסמך לעשות את זה, אך אני כלקוח שיודע את זה ויש לו 30 אש"ח, אני טוען שמותר לי לפצל את ההפקדה ולעשות שלוש הפקדות של 10 אש"ח". עקרי העובדות הצריכות להכרעה: ביום 7.5.18 הגישה המבקשת, ליאת שטיינברג, בקשה לאישור תובענה ייצוגית ולצידה תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור" ו"התובענה" בהתאמה), נגד המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק").

במרכז בקשת האישור והתובענה עומדת הטענה שלפיה הבנק אינו מציע או אינו מאפשר ללקוחותיו אפשרות לבחור בין תשלום לפי עמלת פקיד לבין עמלת טפול במזומנים בגין פעולה במזומנים מעל 10,000 ₪, ותחת זאת, גובה באופן גורף עמלת טפול במזומנים, אף שהלקוח מבקש לקבל שירות "לשיעורין" ובדרך זו לחסוך בעמלות הנגבות ואשר מעוגנות שתיהן בהוראותיו של התעריפון המלא בנוסח הקבוע בתוספת הראשונה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות), תשס"ח-2008 (להלן: "התעריפון המלא") ותעריפון הבנק, המכונה "תעריפון מצומצם עובר ושב" (להלן: "התעריפון המצומצם" או "תעריפון הבנק").

ביום 18.10.17 משכה המבקשת מחשבון 501024 (חשבונה האישי) סך מיצטבר של 30,000 ₪ (בכפולות של 10,000 ₪), ועבורו שילמה עמלת פקיד בלבד (הבנק מוסיף בעיניין זה כי בסופו של דבר אף נהנתה המבקשת מהטבה בעמלות, באופן שחשבונה חויב לבסוף בעמלה מיצטברת בסך 4.05 ₪ בלבד).

כן קובע החוק שורה של תנאים נוספים לאישורה של התובענה כייצוגית, הנזכרים בסעיף 8(א) לחוק: התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח שעניין כלל חברי הקבוצה ינוהל בדרך הולמת; קיים יסוד סביר להניח כי עניין כלל חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. משמעות הדברים היא כי על מנת שבית המשפט יתיר ניהול הליך במסגרת של תביעה ייצוגית, עליו להשתכנע, בראש ובראשונה כי קיימת למבקש עילת תביעה אישית בתביעה, כי התובענה מעוררת שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה תוכרענה לטובת הקבוצה (זאת מבלי לגרוע מיתר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק).

עילת תביעה אישית: שלוש עיסקאות שונות עומדות בבסיס בקשת האישור שהגישה המבקשת: עסקה מיום 31.8.17 שבוצעה בחשבון האם (בו מעמד המבקשת הוא מיופת כוח בלבד והיא אינה רשומה כבעלים) ואשר חויבה בעמלת טפול במזומנים; עסקה מיום 7.9.17 שבוצעה אף היא בחשבון האם ואשר בגינה חויבה המבקשת, לאור עמידתה הנחרצת ולפי שיקול דעת מנהל הבנק, בעמלת הפקיד בלבד (בגין שתי פעולות נפרדות); עסקה מיום 18.10.17 (בחשבון המבקשת) שאף בגינה שילמה המבקשת עמלת פקיד בגין שלוש פעולות נפרדות, ולא עמלת טפול במזומנים בגין מלוא העסקה.

...

מהשיקולים שפורטו לעיל, שוכנעתי כי עמדת המאסדר מתיישבת עם לשונו של התעריפון המלא ותעריפון הבנק וכן תכליתם המסחרית–כלכלית.

לפיכך אני סבור שיש לאמץ את עמדת הגורם המאסדר (הפיקוח על הבנקים), התואמת אף את פרשנות בית המשפט, מהנימוקים המפורטים לעיל.

סיכום: על יסוד כל האמור לעיל, ומהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי לדחות את בקשת האישור.

כך הוגדרה הקבוצה ביחס לעילה זו בבקשת האישור שהוגשה בחודש נובמבר 2019 (עמ' 2 לבקשה): "כל תושב שבשנתיים האחרונות שלפני מועד בקשת האישור המשיבה השיבה לו (לרבות על דרך קזוז מחוב קיים) יתרת זכות שנוצרה לו למעלה מ-30 יום מיום פנייתו, אך לא הוסיפה לה ריבית". בבקשה לאישור התובענה הייצוגית הראשונה נטען, כי לאחר שעודכן פטור מארנונה בגין נכס ריק, הובהר לגולן ע"י הערייה כי נוצרה יתרת זכות בחשבון.

לטובת גולן נפסק גמול ולטובת בא כוחה נפסק שכ"ט עו"ד. (ביחס לעילה הנוספת בתובענה הייצוגית הראשונה אושרה הסתלקות ונדחתה התביעה האישית).

עוד נטען כי במסגרת בירור נוסף מול אגף ההכנסות של הערייה אישרה מנהלת חשבונות בשם שר גאולה כי הזיכוי נעשה בתוספת הצמדה בלבד (נספח י"א לבקשת האישור).

ברי כי גם אם היה בסיס משפטי לטענת "היפוך הנטלים" בכל הנוגע להוכחת קיומה של קבוצה, וככלל לא כך הם פני הדברים, הרי שבהעדר ראשית ראיה לכך שקיימים נישומים נוספים בעלי עילת תביעה נגד עריית ראשל"צ, אין לצפות מן הערייה להוכיח את "העדר המדיניות" שלה טוענת המערערת".

...

בסיכומו של דבר, לא עלה בידי המבקשות להוכיח שעניינן אינו עניין פרטי, אלא התנהלות מעוולת של העירייה תוך הפרת הסיפא של סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות והודעת החדילה שניתנה על ידה בתובענה הייצוגית הראשונה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית להידחות, הגם שעילת התביעה האישית התבררה כמוצדקת.

באשר לפסיקת הוצאות: לאור התוצאה ולפיה הבקשה לאישור נדחית ובכל זאת התברר כי תביעה האישית מוצדקת.