נגד משיבים 6-1, ויחד איתם 30 חברות נאשמות נוספות, הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לבצוע עבירות שונות, בקשר למכירת חשבוניות מס כוזבות בהקף של מאות מליוני שקלים, תמורת תשלומי עמלה שונים - עבירות על חוק מס ערך מוסף, על פקודת מס הכנסה ועל חוק איסור הלבנת הון.
לחובתו של המשיב שלוש הרשעות קודמות מהשנים 2002 – 2005 בגין עבירות זיוף, איומים וכניסה לישראל שלא כחוק.
צויין כי במשך ארבע שנים נשוא כתב האישום, פעלה הקבוצה העבריינית בצורה שיטתית, סדורה, בהקף ענק, כשהם משתמשים באמצעים מיוחדים, כשהם מקליטים ומסריטים במצלמות נסתרות את האנשים שלהם הם מוכרים את החשבוניות הפיקטיביות ומלבינים באמצעותן את ההון.
מדובר בקבוצה שפעלה תוך חלוקת תפקידים מסודרת, באופן מתוחכם, תוך הקמת עשרות חברות קש, זיוף מסמכים, פתיחת חשבונות בנקים תוך שימוש במסמכים כוזבים ומזוייפים, הוצאת פנקסי שיקים, פנקסי חשבוניות ופנקסי קבלות והתקשרות עם לקוחות אשר רכשו מהקבוצה חשבוניות מס פיקטיביות, כדי להיתחמק מתשלום מיסים.
בעבירות סמים, בעבירות תרמית והונאה, עבירות "עוקץ" ועבירות מס קשות כמו הפצת חשבוניות פיקטיביות, קיים חשש ממשי כי הנאשם ימשיך במעלליו גם בעת שהותו בחלופת מעצר, תוך חזרה לאותה זירת פעולה".
...
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בבש"פ 6393/13, אילן שפק נ' מדינת ישראל (20.10.2013):
"על אף שהעבירות המיוחסות לעורר הן בעיקרן עבירות כלכליות, סבורני, כי אופן ביצוען, התחכום, התכנון והמערך שלווה לביצוען מלמדים על מסוכנותו של העורר. במשך תקופה ארוכה העורר היה שותף, לכאורה, להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מסועפת ומורכבת שהתפרשה על פני אזורים שונים, אשר דרשה שיתוף פעולה מלא ומתמיד של כלל המעורבים בפרשה וגלגלה סכומי כסף בהיקפים עצומים של מאות מי ליוני שקלים, תוך מגמה ברורה להונות את שלטונות המס ובניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. כך שאין מדובר במעשה חד פעמי של העורר, במעידה נקודתית, אלא הוא היה לכאורה שותף למסכת פעולות מורכבת ומתמשכת אשר יש בה ללמד ולהעיד על מסוכנותו".
וראה גם בש"פ 4658/15, רונאל פישר נ' מדינת ישראל (9.7.2015):
"ואכן, המאשימה אישרה בחצי פה כי החשש שהעורר יחזור ויפעל במתווה של האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אינו גדול. אלא שלטענת המאשימה, התחכום, הנועזות, והשיטתיות בה פעל העורר, מקימים את החשש שמא ימצא העורר דרכים חדשות ויצירתיות לפעול שוב, בדרכים ובזירות אחרות. זאת, בהיקש להלכה לגבי "עבירות רכוש המבוצעות באופן שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים" (בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (1998) (להלן: עניין רוסלן)).
השאלה בענייננו הינה האם, על אף כל האמור לעיל, ניתן למצוא במקרה זה חלופות שתבטחנה את מטרות המעצר תוך פגיעה פחותה במשיבים.
לאור האמור לעיל, ומאחר שאינני רואה בחלופות המעצר המוצעות חלופות ראויות למעצר, אני מורה על מעצרם של משיבים 3, 4, 5 ו- 6 עד תום ההליכים.
