הונאת מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות

בהקשר זה נקבע בע"פ 2636/12 עיזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל (5.3.13): "אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השויון בנשיאה בנטל המיסים... הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שהשימוש בהן הפך זה מכבר למכת מדינה". על כן, לאור קלות הבצוע של עבירות אלו והקושי בגילוין, ולאור שקולי הרתעת הרבים והיחיד, נקבע לא אחת בפסיקה, כי בעבירות מס חמורות יש למצות את הדין עם העבריינים, בדרך של הטלת עונשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח, וקנסות משמעותיים; וכי בעת גזירת דינם של עברייני המס, יגברו שקולי ההרתעה על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים או מצוקתם הכלכלית, להם יינתן משקל נמוך.

ברע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.09), נקבע באשר למדיניות הענישה הראויה בנוגע לעבירות מס חמורות, ובעיקר עבירות הקשורות בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, כדלקמן: "בהלכותיו של בית משפט זה הובהר פעמים רבות, כי נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שקולי הענישה... חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה". כפי שציין בית המשפט קמא בגזר דינו, על פי ההלכה הפסוקה, מדיניות הענישה האמורה יפה גם כאשר מדובר בעבירות בהן נעשה שימוש בחשבוניות זרות, כך שלקביעה כי מדובר בחשבוניות זרות, ולא בחשבוניות פיקטיביות, אין נפקות של ממש בקביעת העונש (רע"פ 1866/14 זקן נ' מדינת ישראל (13.3.14)).

...

אשר לקביעת בית המשפט קמא, כי בשל חלוף הזמן הרב "אין מנוס מלקבוע שאין מקום להורות על מאסרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח", והחלטתו להטיל עליו עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, ראוי לציין, כי על פי הפסיקה, בעבירות המס החמורות, ככלל, אין מקום להסתפק בהשתת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות (ראו למשל רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13) והפסיקה שהובאה שם), גם מקום בו ניתן משקל לחלוף הזמן.

לאור כל האמור, לא ניתן להותיר את עונש המאסר בעבודות שירות על כנו, ונראה כי ערעור המדינה, באשר לרכיב המאסר, בדין יסודו.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, לו תשמע דעתי, יתקבל הערעור, כך שעונש המאסר שהוטל על המשיב יעמוד על 10 חודשים (תחת 6 חודשי מאסר בעבודות שירות), והקנס שהוטל עליו יעמוד על 40,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

בהקשר זה נקבע בע"פ 2636/12 עיזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל (5.3.13): "אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השויון בנשיאה בנטל המיסים... הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שהשימוש בהן הפך זה מכבר למכת מדינה". על כן, לאור קלות הבצוע של עבירות אלו והקושי בגילוין, ולאור שקולי הרתעת הרבים, נקבע לא אחת בפסיקה, כי בעבירות מס חמורות יש למצות את הדין עם העבריינים, בדרך של הטלת עונשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח וקנסות משמעותיים; וכי בעת גזירת דינם של עברייני המס, יגברו שקולי ההרתעה על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים או מצוקתם הכלכלית, להם יינתן משקל נמוך.

ברע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.09), נקבע באשר למדיניות הענישה הראויה בעבירות מס חמורות, ובעיקר בעבירות הקשורות בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, כדלקמן: "בהלכותיו של בית משפט זה הובהר פעמים רבות, כי נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שקולי הענישה... חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה". כמובן שמידת העונש בעבירות אלו משתנה ותלויה בנסיבות המקרה, ובין היתר בחומרת העבירות שבוצעו, במספר העבירות ומשך ביצוען, בסכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, במידת התחכום והתכנון שהיה כרוך בבצוע העבירות, ובחלקו של הנאשם בביצוען.

...

במישור העקרוני, אנו סבורים כי גם מקום שההליכים התארכו אין משמעם של דברים כי אינטרס ההרתעה שבענישה מאבד את כל משקלו.

לאור כל האמור לעיל, וגם לאחר שקילת כל השיקולים לקולא, הרי שעונש המאסר שהוטל על המערער חורג באופן קיצוני לקולא מהעונש הראוי למעשיו.

לאור כל האמור לעיל, ערעורה של המשיבה מתקבל, ובהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, יועמד עונש המאסר שהוטל על המערער על 40 חודשים (תחת 24 חודשים), ושאר רכיבי הענישה יעמדו על כנם.

מיתחם העונש ההולם הנאשם כלל בספריו חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מעל 7.8 מיליון ש"ח (כולל מע"מ) על מנת להגדיל בכזב את הוצאותיו וניכה באמצעות החשבוניות שלא כדין תשומות מע"מ בסכום כולל שמעל 1.1 מיליון ש"ח. מדובר בהונאה שיטתית ומאורגנת של הרשויות, לאורך תקופה של כארבע שנים, תוך שימוש בכ- 120 חשבוניות פיקטיביות.

...

ר' למשל ע"פ 2407/05, מן ואח' נ' מדינת ישראל: "המייחד את המערערים שבפנינו הוא שהם הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. עובדה זו, מעבר להיותה סילוק של המחדל, גלומה בה גם חרטה, והרי מקובל עלינו מקדמת דנא, כי חרטה, כמו הטבת נזקו של הקורבן, ראוי שיזקפו לקולת העונש בבוא הנאשם לתת את הדין. אולם, גם את זאת יש להדגיש: עם כל חשיבותו שלפירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות. אכן, במקרה הנוכחי פרעו המערערים את חובן שלהחברות, אולם כאמור, מדובר במי שהיו מעורבים במישרין בביצוען של העבירות, ועל כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו שלמאסר בפועל. מסקנה זו מתחייבת גם ממעמדם של המערערים בקהילות בקרבן הם פועלים. נראה כי מדובר בדמויות מוכרות, שמאסרם כרוך ללא ספק בנזק תדמיתי לא פשוט. עם זאת, דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה, באשר הם עלולים להיות בעיני חלק מהציבור מודלים לחיקוי. יתר על כן, מדובר במערערים שלא ביצעו את העבירות בגלל חיסרון כיס, חולשת הדעת, או משובת נעורים. אדרבא, כל המערערים הם אנשים שעמדו זה מכבר על דעתם, שמצבם הכלכלי, למצער, שפיר, ושכאמור, ביצעו את העבירות בהן הורשעו לאחר מחשבה ותכנון.

מעשים מעין אלה מהוים את הגרעין הקשה של עבריינות המס: הפצת מסמכים פקטביים להם זקוקים מי שמבקשים להיתחמק מתשלום, תוך שימוש לרעה בתאגידים שאינם פעילים ובשילוב מעשי הונאה נוספים שמאפשרים לרוכשי החשבוניות להשתמש בהן ולהסוות את טיבן האמתי.

מיתחם העונש לעבירות מושא האישום הראשון (נאשמים 2 ו-3) על הפגיעה בערך המוגן כתוצאה מפעילות של מכירת חשבוניות כוזבות נכתב כדלקמן: "חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה" (עניין באשיתי הנ"ל).

...

גם דין העתירה להקלה בשל שיתוף פעולה ונטילת אחריות בידי הנאשמים להידחות.

עוד אין בידי לקבל את העתירה להקלה, בשל אי-העמדתם לדין של אחרים.

במכלול השיקולים, אני גוזר לנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 2 ירצה שישה עשר חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

החשבוניות הפיקטיביות כפי שצוין לעיל, לא היתה מחלוקת בין הצדדים על כך שבמסגרת הפרשה הנדונה רכשה חברת אוסקר אנרגיה החל מחודש ינואר 2011 דלקים מחב' יניב אנרגיה ומכרה דלקים בהיקף של מיליוני שקלים ליניב אנרגיה ולחברות אחרות שהיו בבעלות המשיב 1 או בבעלות מר דוד מורגנשטרן, וביניהן חברת דבי אנרגיה בע"מ. כמו כן לא היתה מחלוקת על כך שבמסגרת העיסקאות האמורות, הוצאו ע"י החברות האחרות לחברת אוסקר אנרגיה חשבוניות פיקטיביות בשיעור של מאות מיליוני שקלים בגין עיסקאות שבפועל לא בוצעו.

כן הודה המשיב כי בפועל החשבוניות שהוצאו מעבר לסך של 52 מיליון ₪ הינן חשבוניות שלא בוצעו בגינן כל עיסקאות והן חשבוניות פיקטיביות שנועדו להונות את רשויות המס (חקירת המשיב מיום 21.6.12 ש' 304, 308).

...

לאור האמור לעיל, אני קובע כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה ברף גבוה לביצוע העבירות המיוחסות לו. עילת מעצר בעניינינו מדובר במשיב שהנו חסר כל עבר פלילי.

בנסיבות האמורות לעיל אני קובע, כי לא יהיה מקום להורות על שחרור המשיב אך בשל חשש לאפליה, בינו ובין מר מורגנשטרן.

סוף דבר בכלל נסיבות הענין, לאחר שנמצאו ראיות לכאורה ברף גבוה למעורבותו של המשיב בעבירות כלכליות בהיקף אדיר, לאחר שמתקיימות עילות מעצר בעניינו של המשיב, ולאחר ששרות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר המשיב לחלופת מעצר, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.