הונאת בנקים והאחריות למניעתה

התובעת מבהירה , כי מיד לאחר מכן פנתה באמצעות עו"ד ויקטור עטייה לנתבעים 2 – 3 ולעו"ד סולטאן לצורך קבלת יתרת התמורה, ביום 18.2.09 מסר לה עו"ד סולטאן שיק משוך על חשבונו בבנק לאומי ע"ס 1,060,000 ₪ זמ"פ 24.2.04 – שיק אשר חולל באי פרעון (ר' נספח ו' לכתב התביעה) ( בגינו ניפתח ההליך בלישכת ההוצל"פ - ת"ט 2851/09 ) באשר לעו"ד סולטאן ז"ל ונתבעים 2 – 3, נטען כי אלה חבים ביחד ולחוד בתשלום יתרת תמורת מכירת הדירה, כי פעולותיהם בצוותא וניסיונם להעלים את זכה"ד החתום, תוך שינוי פרטי התמורה, מעידים על מזימתם להונות אותה ולרמותה ולהעלים ממנה הסך (הנוסף) של 1,100,800 ₪ המגיע לה (ר' בהרחבה סע' 5 לכתב התביעה).

לא מצאתי כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל השיכנוע המוטל עליה אף בהוכחת טענותיה כנגד הבנק בעיניין זה. המפורט בתצהיר מנהל הבנק ובסע' 53 – 51 (פרק ד.9) לסיכומים מטעמו, מקובל עלי בהקשר זה. לא למותר לציין כי דיני הרשלנות בארץ אינם מטילים אחריות מוחלטת, לא על יוצריהם של סיכונים ולא בכלל, ורק בהתקיים : קיומה של חובה, הפרתה וגרימת נזק תוך קיומו ש/ל קשר סיבתי יחוב אדם בעילת רשלנות (ר' ע"א 3124/90 סבג נ' אמסלם פד' מט (1) 102).

...

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 (בן חמו) נדחית.

התביעה כנגד הנתבע 4 (בנק לאומי) נדחית.

במערכת היחסים תובעת – נתבעים 2-3, הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעים הנ"ל, סך כולל של 50,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. במערכת היחסים תובעת – נתבע 4, הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הנ"ל, סך כולל של 30,000 בגין שכ"ט עו"ד. התשלומים שעל הצדדים לשלם האחד למשנהו כמפורט לעיל, ישולמו עד ליום 1.10.15 וממועד זה ואילך יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הבנק טוען כי יש לדחות אף את הטענה לאחריות מכוח דיני הרמת מסך הן משום שהמבקש לא הבהיר כיצד ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט 3 לתוספת השנייה בעילה של הרמת מסך, הן משום שלא הראה כיצד עשה הבנק שימוש באישיותה המשפטית של כ.א.ל "כדי להונות אדם" כאמור בסעיף 6(א)(1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות).

...

טענה נוספת של המבקש היא כי ניתן לאשר את התובענה כייצוגית נגד הבנק מכוח דיני הרמת מסך, אלא שגם דינה של טענה זו להידחות, שכן אף אם נניח שהבנק נושא באחריות משפטית למעשיה של כ.א.ל מכוח הרמת מסך, עדיין אין בכך כדי להפוך את התובענה נגדו לתובענה "נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח..." כנדרש בפרט 3 לתוספת השנייה, וזאת כפי שהוסבר בהרחבה לעיל.

נוכח כל המקובץ לעיל אני מורה על סילוקה על הסף של בקשת האישור ככל שהיא מופנית כנגד הבנק.

המבקש ישלם לבנק את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 23,400 ש"ח. תזכורת פנימית – 15/11/14.

לטענת הנתבע, התובעת לא פרטה בכל שלב שהוא כל תאריכים שהם, ואף לא הציגה מסמך המאשר את טענתה, לפיו כביכול מסרה שיקים ו/או כספים להפקדה ולא כובדו ע"י הבנק, בעקבות הונאתה של מנהלת העו"ש, שהוזכרה על ידה ואשר אינה עובדת אצל הנתבע עוד מתאריך 25/01/01.

מבחן שעל-פיו בנק אחראי כלפי לקוחו רק מקום שבו עצם את עיניו מראות או נכשל בזדון או בפזיזות מלבצע חקירה שבנקאי היה עורך, יפה הוא לקביעת היסוד הנפשי (הסובייקטיבי) בעבירות או בעוולות אזרחיות אשר היסוד הנפשי הנדרש על-ידיהן הוא קיום מחשבה (פלילית או אזרחית).

...

אין מנוס מהמסקנה כי התובעת ידעה ו/או צריכה הייתה לדעת אודות מצב חשבונה, ועקבה אחר הפעולות שבוצעו בחשבון.

סוף דבר 13.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים.

בנסיבות העניין ובהיעדר גירסה עובדתית של הנתבע באשר למהות התקלה וכיצד נערך למניעתה, הריני לקבוע כי הבנק כשל מלהוכיח כי לא התרשל בעיניין זה. האם לבנק פטור מאחריות לאור הוראת סעיף 12 למסמך "תנאים כלליים לשימוש בשרותי בנקאות בתקשורת" (חלק ממוצג א' לתיק המוצגים מטעם התובע) ? סעיף 12 הנ"ל קובע כדלקמן: "מבלי לפגוע מכל האמור בכתב זה, הבנק יהא פטור מאחריות לנזק, הפסד או הוצאה כלשהם, העלולים להיגרם ללקוחות במישרין או בעקיפין כתוצאה משיבוש בנתונים או בהוראות, בקשות לקבלת שירותים מהמערכות או אי ביצוע או ביצוע באיחור של הוראה/בקשה כתוצאה מתקלות או שבושם כלשהם בקווי תיקשורת ו/או תיפקוד אלקטרוני או מכאני לקוי, בין אצל הלקוחות, בין בבנק ובין אצל צד שלישי כלשהוא באמצעותו עוברים ההוראות והמידע". ראשית אומר כי פירוש הגיוני של האמור בסעיף זה יכול לתת פטור לבנק מקום בו לא היה פגם בהתנהגותו.

...

ב. הנתבע ישלם לתובע סך של 20,733 $ אמריקאי בתוספת ריבית דולרית על פי חוק, שתחושב מיום 20.4.09 ועד מועד התשלום בפועל.

ג. הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מיום הגשת התביעה עד מועד התשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסכום כולל של 50,000 ₪.

בעיניין זה עשויות לעלות שאלות הנוגעות לקיומה של אחריות שילוחית נוכח העובדה שהפקיד עשה אמנם את הפעולות המהוות הונאה, גזל ותרמית במהלך עבודתו בבנק ואולם – למטרותיו האישיות ולא לצרכי מקום עבודתו.

...

לסיכום הדברים אני קובעת כי הוכח לפניי כי יזיד, בעצמו ובסיוע בני משפחתו ומקורביו, מעל בחשבונו של התובע, תוך פגיעה באמון שרכש לו התובע, וכי גזל מחשבונו של התובע כספים סך כולל של 459,705 ₪, וגרם לתובע נזקים (שאינם קשורים בהוצאות ההליך כאן) בסך כולל של 224 ₪.

עוד אני קובעת כי הבנק הפר את חובותיו כלפי התובע לשמור על כספו ולעקוב אחר הנעשה בחשבונו תוך פיקוח אחר פעולות עובדיו, וכן אני קובעת כי התובע התרשל אף הוא בשמירה על כספו בהתאם לחובתו לעקוב אחר הנעשה בחשבונו, על אף משלוח דפי חשבון למענו הנכון באופן שראוי לייחס לו אשם תורם.

בהתאמה אני מורה להעביר את מלוא הכספים שבחשבון המעבר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתם שם (ועד ליום התשלום בפועל – לידי התובע.