הולדה בעוולה: רשלנות רפואית במעקב היריון

השופטת א' חיות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) אשר דחה תביעה נזיקית שהגישו המערער 1 (להלן: המערער) והוריו המערערים 2 ו-3 בגין הולדה בעוולה ורשלנות רפואית.

לטענת המערערים נזקים אלו נגרמו בשל רשלנות של קופת החולים בניהול מעקב ההריון ובשל רשלנות של בית החולים בכל הקשור למעקב ההיריון וניהול הלידה.

...

דין הערעור להידחות.

בסדר? אני לא צריך את בדיקת ה-PH. (פרוטוקול הדיון מיום 10.3.2015, בעמ' 202, שורות 30-22) למסקנה דומה הגיעו פרופסור אלחלל (שם, בעמ' 266, שורות 28-26), פרופסור בליקשטיין (" ... אני אחזור בפעם המאה. תינוק נולד באפגר 10 אין לו תשניק", פרוטוקול הדיון מיום 9.6.2015, עמ' 562, שורות 10-6) וד"ר רחל פיקאר ("התינוק הזה לא סבל עד שהוא יצא, מחוסר חמצן", שם, בעמ' 409 שורות 6-5).

אנו דוחים, אפוא, את הערעור כסמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

התביעה הוגשה על-ידי התובעים כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן: "הנתבעת מס' 1"), האחראית לסניף "טיפת חלב" במקום מגוריה של התובעת (להלן: "התחנה" או "תחנת טיפת חלב"), שם על-פי הנטען בוצע מעקב היריון לתובעת וכנגד שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת מס' 3" או "קופ"ח"), האחראית על המרפאה שבה בוצעה בדיקת הדמיה לתובעת, עליה נעמוד להלן, ואשר על-פי התובעים דבקה בה התרשלות שהובילה ללידת הקטינה.

פגיעה באוטונומיה: בסיכומי התובעים נטען, שוב לראשונה, כי ככל וייקבע כי אין קשר סיבתי בין הנזק הנטען כך שהתביעה תדחה בגין העילה של הולדה בעוולה, יש לפסוק פיצויים לתובעים בגין הפגיעה באוטונומיה, לאור עצם הפגיעה בזכותם של התובעים לקבל החלטה מושכלת ומודעת על בסיס מלוא המידע הרפואי הרלוואנטי (סעיף 56 לסיכומי התובעים).

...

הטענה נדחית.

מאחר והטענה נטענה לראשונה בסיכומי התובעים, דינה להידחות רק מטעם זה. מעבר לכך, כפי שהוסבר לעיל, בנסיבות העניין לא הוכח כי הנתבעות הפרו את חובת הגילוי שהיתה מוטלת עליהם, "לגלות למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש החלטה מושכלת ('הסכמה מדעת') לגבי הטיפול המוצע" (עניין קדוש, עמ' 191).

אדרבא, הוכח בפניי, כי הונח בפני התובעת מלוא המידע הרפואי הרלוונטי, ואף הוסבר לה בדבר חשיבות ביצוע הבדיקות יותר מפעם אחת והיתה מודעת היטב למשמעות ההסברים שניתנו לה. מסקנה: לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומם של יסודות עוולת הרשלנות (התרשלות וקשר סיבתי) ולפיכך אני דוחה את התביעה.

האחת מייחסת לנתבעים 1 ו- 2 רשלנות רפואית במעקב הריונה של התובעת 2, רשלנות אשר הביאה, על פי הנטען, ללידתו של התובע 1 ביום 17.11.2009, כשהוא סובל מ'תיסמונת וקטר'.

משכך, הרי שלא ניתן לזהות את הדו"ח עם פסק הדין ו'להצמיח' מכוח ההודעה לציבור על הקמת הועדה חובה לפרסם ו/או ליידע דבר פסיקתו של בית המשפט העליון בעיניין המר, מה גם שבאתר משרד המשפטים (www.justice.gov.il) פורסם ומפורסם הדו"ח במלואו וכן תקציר/סיכום העמדות שהובעו על ידי חברי הוועדה (לרבות דעת המיעוט של פרופ' אסא כשר) והמלצותיה (תחת העילה של "הולדה בעוולה" לכונן בחקיקה הסדר סוצאלי שאינו מותנה בהתרשלות, כהסדר ייחודי לילדים שנולדו עם לקות שיש עמה מוגבלות תפקודית משמעותית.

...

למקרא פסק דין המר עולה כי דו"ח 'ועדת מצא' הונח לפני בית המשפט, אך האחרון לא ראה בו חלק מטיעוני הצדדים לפניו - "מסקנותיה של ועדת מצא הוגשו לבית המשפט ... ואולם היועץ המשפטי לממשלה לא הביע את עמדתו ביחס לשאלות העומדות להכרעה לפנינו. משכך, נמנענו מלראות במסקנות הוועדה עצמן חלק מטיעוני הצדדים, באשר הן נעדרות את המעמד שבדין הנתון לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה", ואלה אף לא שימשו בסיס לקביעותיו - "קראנו את הדו"ח ומצאנו כי במובנים מסוימים, צועדת הועדה בעקבות המסקנות אליהן הגענו" (מתוך פסק דין המר).

חוזר מנכ"ל "שימושים משניים במידע בריאות" מספר 1/2018 מבלי להידרש כלל לתוכנו של החוזר (אשר לא הוצג) ומבלי לבחון שאלת תחולתו בעניין שלפניי, די במועד פרסומו - 2018 - כדי לקבוע שאינו יכול לשמש בסיס לתביעה שלפניי, בשים לב לכל המועדים הרלבנטיים לנטען בה. סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, באתי לכלל דעה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ובניהול ההליך אין כל תוחלת.

משכך מורה אני על מחיקת התביעה על הסף ובשים לב לזהות בעלי הדין ולהשלכות פסיקתי על התובעים, אינני עושה צו להוצאות.

האחת - טענה לרשלנות רפואית במעקב ההיריון, שהביאה ללידתו של התובע 1, הסובל מתסמונת וקטר; טענה זו הופנתה כלפי הנתבעים 1 ו- 2, כמי שהעניקו טפול רפואי לתובעת 2, האם ההרה.

לדידם המדובר במסמכים ש"יש להם נגיעה וירידה לשורש העילה ונחיצות ראייתית ממדרגה ראשונה" ואשר נועדו "לחשוף את שיטת ההתנהלות הקלוקלת של הנתבעת , אשר חובשת לעצמה מספר כובעים בכל עת לפי בחירתה, הן כמי שמפקחת על בתי החולים ומוסדות רפואיים שבמסגרתם נעשו העוולות, הן כמי שמחזיקה בתי חולים בעצמה, והן כמי שחבה כלפיה אזרחיה בחובת יידוע בגין זכויותיהם שעשויות להפגע והן כמי שמשלמת בגין הרשלנות!". לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כמו גם להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דיעה כי דין הבקשה להדחות וכי אין מקום להורות על השלמת ההליכים המקדמיים בעת הזו עובר למתן תגובה סדורה מטעם התובעים לבקשה לסילוק על הסף ושני טעמים לכך.

...

לדידם המדובר במסמכים ש"יש להם נגיעה וירידה לשורש העילה ונחיצות ראייתית ממדרגה ראשונה" ואשר נועדו "לחשוף את שיטת ההתנהלות הקלוקלת של הנתבעת , אשר חובשת לעצמה מספר כובעים בכל עת לפי בחירתה, הן כמי שמפקחת על בתי החולים ומוסדות רפואיים שבמסגרתם נעשו העוולות, הן כמי שמחזיקה בתי חולים בעצמה, והן כמי שחבה כלפיה אזרחיה בחובת יידוע בגין זכויותיהם שעשויות להיפגע והן כמי שמשלמת בגין הרשלנות!". לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כמו גם להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות וכי אין מקום להורות על השלמת ההליכים המקדמיים בעת הזו עובר למתן תגובה סדורה מטעם התובעים לבקשה לסילוק על הסף ושני טעמים לכך.

בהינתן האמור ומשלא שוכנעתי כי יש לחרוג מהכלל לפיו "המועד הרגיל לקיומו של הליך הגילוי הינו לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות על ידי בעלי הדין", הרי שלא בשלה העת להורות על קיומם של ההליכים המקדמיים, כעתירת התובעים (רע"א 425/11 מעבדות ד"ר מלומד בע"מ נ' גלית סובל (31.3.2011).

הבקשה נדחית, איפוא.

תמצית העובדות וטוענות הצדדים המדובר בתביעת שעניינה הולדה בעוולה בטענת רשלנות רפואית במהלך מעקב אחר הריונה של התובעת-1 (להלן: "התובעת") בין השנים 2014-2015.

...

ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.

הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.