הוכחת תאונת עבודה באמצעות ראשית ראיה בביטוח לאומי

עוד הובהר לעניין מהותו של ה -"ארוע האובייקטיבי המוגדר בזמן ובמקום" כי די בהוכחת "'ארוע מיוחד' היוצא מגדר שגרת העבודה הרגילה וכי אין נידרשת הוכחתו של 'ארוע חריג' (ראו: עב"ל (ארצי) 407/07 אביבה בן דוד – המוסד לביטוח לאומי (30.12.08); עב"ל (ארצי) 1434/04 עדה זהבית - המוסד לביטוח לאומי (14.3.06); עב"ל (ארצי) 36321-04-11 מרגלית בנט - המוסד לביטוח לאומי (31.1.12); עב"ל (ארצי)31298-09-1 משה בר ששת - המוסד לביטוח לאומי (24.12.12) להלן- "עניין בר ששת").

עוד נפסק, ביחס לאופן ההערכה הראשוני של "חריגות הארוע", כי די להביא "'ראשית ראיה' לכך שארע בעבודה ארוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני" (עב"ל 145/03 סבאח עראדה – המוסד לביטוח לאומי (2.3.05) להלן- עניין עראדה) סווג הארוע כ- "ארוע מיוחד" בשלב הראשוני, מצריך קיומם של שני תנאים מצטברים כמותיים באופיים: האחד - בעל אופי אובייקטיבי, המחייב קיומה של חריגה (ולו במידה מסויימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה ואילו השני - בעל אופי סובייקטיבי, המחייב  קיומה של השפעה נפשית אפשרית  של הארוע על המבוטח הספציפי (אף היא לפחות במידה מסויימת).

בתצהיר העדות הראשית מטעמה מתארת התובעת, כדלקמן: " אני עושה תצהירי זה במסגרת ערעור שהוגש לבית הדין לעבודה בעקבות דחיית תביעתי לתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

...

התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 29.3.20 נדחתה תביעה זו מן הנימוק, כדלקמן: "אנו מאשרים את קבלת תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה נפשית שארע בתאריך 2016/02/24 אולם לצערנו עלינו לדחותה עפ"י הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים להלן:

אנו דוחים את טענת הנתבע לפיה לא ניתן להגדיר את האירוע המתואר על ידי התובעת כאירוע במקום העבודה, האירוע החריג התקיים בתאריך 2016/02/24 בשיחתה עם מנכ"ל החברה ולא מדובר על אירוע ההטרדה מחוץ לחברה, שלאחריו המשיכה התובעת לעבוד כרגיל ולהיות יעילה בעבודתה.

מטעמים אלה ומאחר והגענו לכלל מסקנה כי התובעת חוותה אירוע חריג בעבודתו ביום 24.2.16 - יש מקום למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הליקוי הנפשי בו לקתה, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן: 46.1 התובעת, ילידת 1977, עבדה כחוקרת מובילה בצוות האלגוריתמים כחלק ממחלקת המחקר והפיתוח של חברת פיקסקאוט בע"מ. 46.2 במהלך שנת 2015 השתתפה התובעת בחתונה של אחד מעובדי החברה, והתובעת נפגעה בחתונה מאחד מעובדי החברה, שניסה לגעת בה בצורה מינית ובלתי הולמת.

סוף דבר: על יסוד מסקנתנו האמורה בדבר קיומו של אירוע חריג, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין הליקוי הנפשי בו לקתה התובעת בסמוך ולאחר האירוע החריג.

התביעה אף הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

הרי שתהא נטיה לבחינה קפדנית יותר של החלטה הדוחה הבאת ראיות לסתור שכן יש בה לחסום דרכו של נפגע להוכחת מלוא נזקיו (רעא 796/19 - פלוני נ' הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב, (2019); ע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ (2016), ומכל מקום, אחד החריגים לכלל אי ההתערבות הוא "קבוצת המקרים בהם לא עמדו לפני ועדת המל"ל עובדות חשובות ומהותיות בדבר מצבו של הניזוק עובר לתאונה או לאחריה, העשויות היו להביא את ועדת המל"ל לשנות ממסקנתה" (ראו, לדוגמה, רע"א 7501/18 פלוני נ' כלל - חברה לביטוח בע"מ, בפיסקה 4 (2018); רע"א 8908/17 קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית, בפיסקה 11 והאסמכתאות שם (2018)).

כך נפסק בעיניין רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, (2011)- " ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתיסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוואנטיים או של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

...

דין הערעור להתקבל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 62680-12-21 16 אפריל 2023 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר אייל רחלי התובעת: אהובה צור ע"י ב"כ עו"ד מלאני קמני הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אליאור עמר החלטה

המסגרת הנורמאטיבית: בפסק הדין עבל (ארצי) 6017-07-21‏ יצחק עובדיה - המוסד לביטוח לאומי‏, 14.8.22, נפסק, בין היתר, כדלקמן: "סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה במילים הבאות: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". .

באופן כללי עולה מהפסיקה כי לצורך הוכחת "תאונת עבודה" נידרש להראות כי היתרחש ארוע תאונתי (לרבות בדרך של אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים שהוכרו כמיקרוטראומה), וכי קיים קשר סיבתי בינו לבין נזק פיזיולוגי.

היינו, כאשר מבוטח חש כאב בלא סיבה נראית לעין - דוגמאת נפילה, החלקה, תנועה שלפי ניסיון החיים עלולה לגרום כאב, וכיו"ב "תקלות" בלתי מתוכננות ובלתי צפויות שניתן להבחין בהן ומהוות את "הגורם המחולל" - אין ראשית ראיה המצדיקה להניח "כי הנזק הפיזיולוגי אכן נגרם מ"תאונה", ולא כתוצאה של תהליך תחלואי ממושך שרק בא לידי ביטוי סמפטומטי ברגע נתון" (עב"ל (ארצי) 13853-06-15 נעמה מור יוסף - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.9.18) - פסיקה שעסקה אמנם בסעיף 150 לחוק שעניינו דמי תאונה, אך בהקשר זה נסמכה על פסיקה שעסקה בסעיף 79 לחוק).

...

במסגרת מכתב הדחייה מיום 29.12.20 ציין הנתבע, כי: "על סמך חוות דעת רופא המוסד, מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 23/08/2020 (התרוממות במהירות מהכסא), גרם לך לנזק פיזיולוגי / גופני ולאי כושר לעבודה. על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. האבחנה כאב בירך ימין, איננו תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי". על רקע האמור הוגשה התביעה שלפנינו.

לא נעלמו מעינינו סתירות בגרסאות התובעת והעד מטעמה (גרסאות לגבי הפגיעה והכאבים, מיקום הגנב כאשר העד הבחין בו והסיבות מדוע התובעת לא קיבלה זריקה מהאחיות), ברם לטעמנו מדובר בסתירות זניחות ובלתי משמעותיות שאין בהן כדי לשנות את מסקנתנו לגבי קרות האירוע ונסיבותיו.

לא מצאנו אף בהיעדר צילומים ממצלמות אבטחה או באי זימון פקידה שנכחה במקום כדי לפגום בעדות התובעת והעד מטעמה, שדי בהם כדי להוכיח את טענות התובעת.

סוף דבר: בנסיבות אלו מצאנו למנות מומחה רפואי על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 23.8.20 לליקוי הנטען בירך ימין ממנו סובלת התובעת.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 11039-04-20 19 אפריל 2022 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציג ציבור (עובדים) מר שמואל קליין נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים אפל התובע אלחג' אידריס אדם איבראהים ע"י ב"כ: עו"ד תומר מור חי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת הנתבע, לדחות את תביעתו של התובע, לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה לטענתו ביום 31.5.18, מן הטעם שלא הוכח כי נגרם ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

] מן הכלל אל הפרט נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בראיות ובעדויות שעמדו בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של ארוע תאונתי כנטען על ידו ובמועד הנטען, וזאת בשל ההבדלים המהותיים והסתירות אשר עלו מגרסאותיו של התובע, מהמסמכים הרפואיים, כתבי טענותיו ועדותו.

...

] לאור האמור, שוכנענו כי התובע כלל לא התבקש להרים/להזיז משטח של קרמיקה כטענתו ומכאן שהתובע לא הוכיח מתי וכתוצאה מאיזו פעולה, אם בכלל הופיע אצלו הכאב ביום האירוע הנטען.

סיכומו של דבר, עדות התובע לא הייתה מהימנה עלינו הן לעניין עצם קרות ואופן קרות התאונה והן לעניין המשך העבודה לאחריה.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 24138-07-21 24 ינואר 2024 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציגת ציבור (עובדים): גב' הדר מאור נציג ציבור (מעסיקים): מר חיים אזלן התובע כאיד חטיב ע"י ב"כ: עו"ד חלים סרחאן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יעל יעקובי מטעם הלישכה לסיוע משפטי פסק דין

כללי לפנינו תביעתו של מר כאיד חטיב (להלן- "התובע") להכיר בפגימה בידו כתאונת עבודה, לאור החלטתו של הנתבע לדחות את תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה עקב תאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק").

כבר נקבע בפסיקה כי: "בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת הארוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד הארוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על-מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו." (ראו: עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 25.08.13)).

בנוסף, על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה ארוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה" (ראה: דב"ע מד/ 90- 0 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 93).

...

להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו. בבואנו לקבוע אם אירע לתובע ביום 27/10/2020, אירוע תאונתי הקשור בקשר סיבתי לעבודתו, יש לתת את הדעת למכלול הנסיבות ולעדויות שהובאו מטעם הצדדים בפני בית הדין.

לסיכומו של דבר, על פי הראיות שהוצגו לפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי התובע לא הוכיח כי האירוע הנטען ביום 27/10/2020, הינו בגדר אירוע שהתרחש עקב עבודתו, לא מתקיים קשר סיבתי.

לאור כל האמור לעיל במצטבר, לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השבר הנטען והריב ביום 27/10/2020 לעבודתו.

סוף דבר - התביעה נדחית.