מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוכחת קיומה של יריבות משפטית בעסקת הבסיס

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

היריבות המשפטית בין הצדדים החלה עם כניסתם של בני מישפחת דוויק, שלא ברשות ההקדש (אלא על בסיס עסקה שנעשתה בתום לב עם צד שלישי שאינו תם לב – ג'לאג'ל), למקרקעי ההקדש, ונמשכה עם ישיבתם בו במשך שנים רבות.
על המחזיק מוטל הנטל להוכיח שהחזקתו איננה באה מכוח זכות הבעלות של היריב (ע"א 2510/98 למד שין בע"מ נ' חסיד, פ"ד נג(5) 721, 728 (1999) (להלן: עניין למד שין)).
כפי שהוסבר בספרות המשפטית, בבסיס הסעיף ניצבת הכרה בקיומו של קושי לבצע פקוח מספק ב"מקרקעי ציבור" בהשוואה למקרקעין הנמצאים בבעלות פרטית.
...
מסקנה זו נובעת מלשון החוק המפורשת והיא מגשימה היטב את התכלית העומדת בבסיסו.
ככל שייקבע כי המקרקעין אינם רשומים על שם בעליהם, הרי שסעיף 113(ב) לחוק חל – ויש למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד שבו שוחררו המקרקעין לידי המשיבים, והתוצאה היא כי תביעת המשיבים לא התיישנה, כפי שנקבע מלכתחילה בבית משפט השלום ואושר בבית המשפט המחוזי.
סוף דבר, שדין הערעור להתקבל באופן חלקי, במובן זה שהדיון יושב לבית משפט השלום לצורך דיון בשאלות הטעונות הכרעה, כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נשאלת השאלה האם התובעת הוכיחה קיומה של יתרת חובה כאמור וככל שקיימת מה גובהה? על מנת לבחון קיומה של יתרת החוב וגובהה, יש תחילה לקבוע מהו הסכום הכולל ששולם עבור רכישת המקרקעין בעסקת הבסיס ובעסקאות ההמשך.
התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנתבעים לא המציאו ולו בדל של ראיה, לכך שהתובעת הייתה מעורבת בניהול של חוות כינרת, דבר המוכיח, לשיטתה, כי בסופו של יום לא היה שותפה במיזם זה. מנגד, הנתבעים טוענים להעדר יריבות ביניהם לבין התובעת בכל הנוגע לחוב של חוות כינרת כלפי התובעת, שעה שלשיטתם ככל שקיים חוב כאמור, הרי שזהו חוב של חוות כינרת ולא חובם שלהם.
לא מצאתי כל בסיס עובדתי או משפטי להקמת חבות אישית זו. אורגן או נושא משרה בחברה יהיה חייב באופן אישי לפי המסלול הנזיקי, מקום בו מעשה או מחדל שביצע מקים כנגדו עילה ספציפית, וכאשר קיימת תשתית ראייתית המקיימת אחר יסודות העוולה הנזיקית [ראו: ע''א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע''מ נ' אורן, פ''ד לה(4) 253, 256 (1981)וכן ע"א 8133/03 יצחק נגד לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 77-75 (2004)].
...
. על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה, סבורני כי יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה.
סוף דבר אני מחייבת את וידל יועצים וטנדנר (הנתבעות 2 ו- 5), כל אחת, לשלם לתובעת הסך של 844,522 ש''ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות החוב על פי חוק פסיקת ריבית, כאמור בפסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1 ו- 3.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

נקבע בפסק כי האם אינה זקוקה לאפוטרופוס לרכושה וכי לא הונח בסיס משפטי ועובדתי לצורך בכל פיתרון "מרוכך" אחר אשר לנוכח מצבה הקוגניטיבי של האם אז מהוה פגיעה בזכויותיה, שלא לצורך.
התביעה הינה כנגד פעולות שבוצעו והושלמו על ידי האם עוד בחייה ולמעשה לביטול העברות נכסים שביצעה האם נוכח קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבע כדי לנשל את התובעת בחוסר תום לב מזכויותיה כיורשת שנייה אחר האם; לתובעת עומדת הזכות לבירור השפעה בלתי הוגנת שנהג הנתבע באם; האם ראתה בעצמה ברת פלוגתא בהליך דנא ולפיכך עתרה לצירופה להליך ומשכך יש להמשיך ולברר את התביעה לגופה; לנתבע כמקבל הזכויות מעמד בהליך, הוא המביא והמוציא של פעולות האם להעברת נכסיה אליו.
התובעת הינה בבחינת צד ג' לפעולה משפטית שהתבצעה בין האם לנתבע ומתוך כך נעדרת כל זכות עמידה לעתור לסעדים בתביעה ואין בינה לבין האם כל יריבות משפטית בעיניין ביצוע האם פעולות ברכושה; התובעת אינה "יורשת שנייה" מכח צוואה הדדית שערכה האם עם בעלה המנוח ביום 22.2.98.
טענות התובעת כי הנתבע השפיע על האם באופן בלתי הוגן להעביר לו מרכושה במתנה, חוזרות על טענות שהעלתה התובעת בהליך קודם נוסף לביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה האם בחודש 3/2019 (כשנה וחצי לאחר ביצוע אותם פעולות), טענות אשר נדחו בפסק דין מנומק לאחר קיום הוכחות בכל הנוגע לחתימה על ייפוי כח מתמשך.
בת"א (מחוזי י-ם) 48446-06-13 עו"ד רפאל מכתבי נ' דינה שרוני (26.11.14) – סולקה על הסף תביעה של יורש פוטנציאלי על פי צוואת המורישה, נגד בתה של המורישה והמורישה עצמה, להצהיר על כי עסקת מכר ללא תמורה שבוצעה בין המורישה לבת – בטלה, ונקבע: "לתובע דנן – שלכל היותר יוכל להיות מוגדר לאחר פטירת הנתבעת 2 כ"יורש" – אין כל אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, המקנה לו זכות לתבוע את שהוא תובע עתה.
...
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ כל אחד (סה"כ 6,000 ₪).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך וראשית, נטען, כי המבקש שוגה עת הוא טוען כי כל אחת מעילות התביעה הנטענות בבקשת האישור "מהוה עילה נפרדת לבצוע המצאה בהתאם לתקנה 500 לתקנות". זאת בהנתן שעל מבקש היתר המצאה להוכיח הן קיומה של עילת תביעה ראויה והן קיומה של עילת המצאה ואין זהות בין השתיים.
שלישית, והעיקר לעניין העדר היריבות, נטען כי כלל העילות הנטענות בבקשת האישור נובעות מאותה מסכת עובדתית, שביסודה ההנחה (השגויה) כי בין המשיבה לבין המבקש וחברי הקבוצה הנטענת קיימת מערכת יחסים של נותנת שירות ומקבל שירות, שמקורה בהתקשרות חוזית נטענת בין הצדדים כך: · העילות הנטענות מכוח חוק הגנת הצרכן, מבוססות, מטבע הדברים, על ההנחה כי קיימים בין הצדדים יחסים של נותן שירות (עוסק) ומקבל שירות (צרכן) אשר מבוססת על קיומה של מערכת יחסים חוזית; · העילה הנטענת מכוח עוולת הרשלנות גם היא מבוססת על ההנחה כי הצדדים התקשרו בעיסקה.
זאת במיוחד שעה שהמבקש טוען במפורש (בסעיף 57(א) לבקשת האישור) כי למשיבה חובת זהירות הנובעת, כביכול, מקיומם של יחסי עוסק-לקוח ואף טוען לקיומה של חובת זהירות מוגברת "מטבע מערכת היחסים החוזית המיוחדת", כלשונו, של המשיבה עם לקוחותיה; · העילה הנטענת בעשיית עושר גם היא אינה אלא "וריאציה משפטית של העילה החוזית הבסיסית" (ע"א 3552/01 Banco Exterior (Suiza) SA נ' Zegluga Polska Spolka Akcyjna (28/2/05)).
...
עוד אין בידי לקבל את הצעת המבקש ולפיה הוא יסכים כי Airbnb Ireland תצורף כמשיבה נוספת לתביעה, ואולם זאת בתנאי שמאחר ומדובר בחברת בשליטתה של המשיבה, תחשב ההמצאה למשיבה כהמצאה ל- Airbnb Ireland "וזאת לפי הכללים הנוגעים לעסק הנמצא בשליטת הגורם שלו בוצעה ההמצאה". אשר לטענה זו – אינני מוצאת להכביר במילים - המבקש אינו מפרט את טענתו ואינו מבהיר לאיזה כללים הוא מתייחס ואולם, על פניו מתוכנם של דברים, ככל הנראה כוונתו לתקנה 482 לתקנות הישנות המאפשרת המצאה של כתב טענות כנגד עסק שאינו בתחום השיפוט של בית המשפט, למנהל או למורשה , אשר נמצא באותו תחום שיפוט ועוסק בו מטעם אותו עסק.
סוף דבר; הבקשה לביטול היתר המצאה מתקבלת.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה כבר בפתח הדברים יצוין, כי יש לדחות את התביעה, מהטעם שלא הוכח קיומם של יחסים משפטיים המקימים חיוב של הנתבעים להשיב לתובע את הסכום הנתבע.
גם פסיקת בית המשפט המחוזי בהליך הקודם לא קבעה בדבר קיומו של מקור חיוב כזה של הנתבעים כלפי התובע, ולמעשה אף כימעט ולא עסקה בעיניינו של התובע.
הדברים האמורים לעיל בדבר העדר היריבות והקשרים המשפטיים בין התובע לנתבעים מתחזקים עוד יותר אף מדיון ההוכחות שהתקיים בהליך כאן.
הוא סיפר על מערכת היחסים עם ניר בגינה הופקדו הכספים ובבסיסה הסכם זכיינות (עמוד 19 שורות 12-22 לפרוטוקול) וסתר את הטענה כי היה מדובר בהלוואה.
...
משכך גם חומר הראיות בתיק זה מוביל למסקנה כי לא נוצרו יחסים משפטיים היוצרים חיוב אצל הנתבעים להשבת כספים לתובע.
סוף דבר.
משכך התביעה נגדם נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו