הוכחת קיום ביטוח אחריות כלפי צד ג

לכן, יש להניח שהצדדים סברו שהתקנת מערכת כיבוי תימנע או תקטין התפשטות אש. נוסף לכך, הנתבע לא הוכיח כי רשות הכבאות פטרה אותו מהתקנת מערכת מתזים אוטומאטית, ויש אפשרות סבירה, בנסיבות אלה, שמערכת כיבוי אש עם מתזים הייתה חלק מדרישות רשות הכבאות, ויכולה הייתה למנוע או להפחית התפשטות אש. בטענותיה בעיניין מערכת כיבוי אש, מבני תעשייה הסתמכה על ת"א 4726-07 ג'יאן נ' שטירון דיזיין בע"מ ואח' (14.1.2012).

בתוספת מס' 1 להסכם השכירות שכותרתה "אחריות וביטוח", נקבע בסעיף 3: "3.1 מבלי לגרוע מאחריותו של השוכר על פי הסכם זה ועל פי כל דין, מתחייב השוכר לערוך ולקיים, במשך כל תקופת ההסכם העקרי, בחברת ביטוח מו[רש]ה כדין ובעלת מוניטין, את הביטוחים להלן:

" בהתאם לתנאי הסכם השכירות, איפוא, היה על הנתבע, לערוך ביטוח אחריות כלפי צד ג' (במקרה דנן בית הדפוס), לרבות לגבי ניזקי רכוש ולרבות בגין אש. בהתאם להסכם השכירות, על הנתבע חלה החובה להרחיב את הביטוח לשיפוי מבני תעשייה בגין אחריותה כבעלת המושכר וכן בגין אחריותה למעשי או מחדלי השוכר ולכלול בהם תנאי מפורש, לפיו הביטוח שבאחריות הנתבע קודם לכל ביטוח שנערך על ידי מבני תעשייה.

...

ההודעה לצדדים רביעיים נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת כדלקמן: 914,926 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ש"ח. הנתבע ישלם לצדדים השלישיים הוצאות משפט כדלקמן: הוצאות המשפט ובכלל זה אגרת בית המשפט, שכר מומחים ועדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.

עוד טוענת הנתבעת 2, כי הנתבעת 3 ביטחה את הנתבעת 1 ואותה בין היתר בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' והנפיקה אישור קיום ביטוחים בהתאם, שיהיה תנאי מקדים להתחלת העבודה של הנתבעת 1 בחצרות הנתבעת 2.

אם לא תבוא הסכמה ייקבע התיק להוכחות.

...

לעניין החלוקה בין הנתבעות/צדדי ג' ובשים לב לעדותה של התובעת עצמה אני סבור שיש להשית 65% על הנתבעת 2 ו – 35% על הנתבעת 1 שהינה חב' ההשמה, חב' כוח האדם.

הגנה להודעה כנגד צד רביעי המודיעה כנגד צד רביעי – הנתבעת 2 – היא היתה חייבת על פי החוזה לבטח את הפרוייקט כולו, כולל בביטוח אחריות כלפי צד ג' הכולל את הנתבעת 1 כמבוטחת נוספת.

מאחר שהנתבעת 1 כרשות מקומית לה החובה המושגית במקרו לתקינות המדרכות ולקיום תאורה מתאימה בשעות החשיכה, הרי היא חייבת בנקודה זו. אני סבור כי עמוד תאורה זה הנו חצוני למערכת היחסים שבין הנתבעות ולו סברה הנתבעת 1 כי האחריות לעמוד תאורה זה מוטל גם הוא על כתפי הנתבעת 2 היה עליה להוכיח זאת בראיות דבר שלא נעשה.

...

מכאן אני קובע כי טענת התובעת בדבר קיומו של מפגע אשר גרם לה למעוד ולהיפגע הוכחה כדבעי.

בהיעדר כל בסיס למסקנה אחרת, אני קובע כי חוו"ד מטעמם הן הקובעות.

הפסד שכר לעבר: התובעת היתה באי כושר למשך 5 שבועות ומקובלת עלי דרישתה לסך של 6,537 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

מכוח פוליסות ביטוח נוספות, זאת מאחר שבכולן הכסוי כלל אחריות כלפי צד ג' "בשל ארוע תאונתי שהתרחש בשטח מדינת ישראל". הכשרה טענה מנגד, כי יש כסוי בטוחי רק ע"פ הפוליסה שהוצאה לדירה ואילו ליתר הפוליסות שהונפקו , אין כל זיקה לארוע.

לאור האמור, לאחר ששקלתי את כל העובדות והנתונים כמפורט לעיל שוכנעתי, כי בשיקלול הדברים במקרה דנן יש לחלק האחריות בין יחיא לנדב כדלקמן: יחיא - נתבע 7- 75% נדב - נתבע 5 - 25% הכסוי הבטוחי - הכשרה לא כפרה בכיסוי הבטוחי המכסה את אחריות נדב בגין נזק לצד ג' עד לסכום של 500,000 ₪ וזאת בהתאם לפוליסה לביטוח הדירה מס' 14388205/16, המתייחסת לדירה שבנדון (בכתובת רח' ביאליק 28/1 טירת הכרמל), אלא שלטענת נדב אחריותה של הכשרה חלה גם ע"פ 3 פוליסות נוספת, במסגרתן קיים ביטוח לניזקי צד ג' ובמצטבר עד לסכום של 2.6 מיליון ₪.

לטענת הכשרה הסעיף המכיל כסוי בכל שטח המדינה קיים בפרק ח' לפוליסת "דירה פלוס" על פיה, בוטחה הדירה ואולם נדב לא הוכיח קיומו של סעיף כנ"ל בשלושת פוליסות המשכנתא הנוספות והמתייחסות לדירות אחרות ואשר מפנות בכלל לפרק ב'.

...

אני מורה על דחיית התביעה נגד נתבעים 1,2,4 ונגד נתבעת 10.

לאחר עיון בטענות נתבעת 10 לעניין ההצדקה לחייב בהוצאותיה שוכנעתי כי אכן יש לחייב את התובעים בהוצאות ואולם בנסיבות, החיוב יהיה על הצד הנמוך.

אני מורה על דחיית הודעת צד ג' כנגד צד ג'-הכשרה חברה לביטוח בע"מ ומחייבת את שולח ההודעה-נתבע 5 ,בהוצאותיה בסכום כולל של 7,000 ₪.

אחריות הנתבעת 2/המעסיקה נשאלת השאלה, האם ניתן לחייב את הנתבעת 2 לשפות את התובע, מחמת שלא ביטחה את הרכב בביטוח המכסה אחריותו כלפי צד ג', או מחמת שלא עלה בידי התובע או הנתבעת 2, ובפרט הנתבעת 2, להוכיח התקיימות התנאים לתחולת הפוליסה? ויודגש, התובע לא העלה טענה מעין זו בתביעתו, אף לא לחלופין.

ועוד, ראוי להפנות לדברים שנאמרו בעיניין מוזס לעיל, נפסק כי: "הטלת אחריות על המעסיק אין משמעותה כי העובד פטור מכל אשם. חלק מחובותיו של המשתמש ברכב לוודא בפרקי זמן סבירים לפי נסיבות העניין כי הרכב בו הוא נוהג מקיים את דרישות הדין הרלוואנטיות. בין היתר, חובתו לוודא כי הרכב עבר רשוי שנתי וכי הוא מבוטח בביטוח "חובה". בדיקה זו לא הייתה זרה לתורג'מן אשר ציין כי לפני התאונה ראה "ניירת" של הביטוח.

...

טענות הנתבעת 1 בתמצית דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

על-כן, דין התביעה לפיצויי בגין לשון הרע להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר, התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.

הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של -.