מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוכחת פלישה לנכס באמצעות חוות דעת מודד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יחד עם כתב התביעה הוגשו מפת מדידה המתארת את הפלישה הנטענת וכן חוות דעת של השמאי מור תרזי, אשר העריך את הפגיעה הכספית בתובעים עקב הפלישה בסכום של כ-165,000 ₪ (ירידת ערך הנכס וכן שווי הקרקע שנגרעה מהתובעים עקב הפלישה), נוסף לדמי שימוש שנתיים של 4,800 ₪.
משהוכח, באמצעות חוות דעתו של המודד, כי חצר הבניין והחומה התוחמת הוקמו תוך זליגה מגבול החלקה שעליה הוקם הבניין לתוך החלקה הסמוכה, עובר הנטל להוכיח כי שטח מגרשם הסמוך של התובעים לא נפגע כלל אל כתפיה של גדילן, שביצעה את אותה בנייה פולשת.
...
התביעה נגד הדיירים כולם נדחית, ולפיכך זכאים גם הדיירים שלא היו מיוצגים, וטרחו להתגונן מפני ההליך ו/או להתייצב לישיבת קדם המשפט, להוצאות הולמות.
סוף דבר: התביעה נגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
התביעה נגד כל יתר הנתבעים נדחית, ומשכך נדחות הודעות לצד שלישי ששלחו מי מהנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לשאלת בית המשפט שב המודד והבהיר שהגבול הדרומי של נכס התובעת סומן גם בשעתו ע"י לובש וגם בהמשך על ידו על פי קירות הבתים שהיו באותה עת בשטח וסימוני אבן נוספים כדוגמת גדרות אבן וטרסות (עמ' 68 ש16-33).
לפיכך, לאור חוות הדעת של המודד פוגל וחקירתו יש לקבל את טענת התובעת באשר לגבולות הנכס שרכשה ולשטח הפלישה של הנתבעים.
התובעת מצידה הוכיחה את זכויותיה בנכס ואת זיהויו וכן את פלישת הנתבעים לחלקתה ואילו הנתבעים לא הוכיחו כל זכות מכל סוג שהוא בחלקת התובעת.
...
סוף דבר ענייננו בתביעה למתן צו הריסה, פינוי וסילוק יד, כאשר הוכח שהנתבעים בנו ללא היתר בניה תוספות בניה וזאת הן על גג הבניין שלהם והן בצמוד לבניין תוך פלישה לחלקת התובעת.
בנסיבות אלו אני מורה לנתבעים כדלקמן: בחלקת התובעת כפי שסומנה במפות המדידה של המודד פוגל – על הנתבעים להסיר כל תוספת בניה וגדר שבנו בחלקת התובעת ולפנות את החלקה מכל אדם וחפץ וזאת תוך 45 יום מהיום.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים ובשים לב כי חוות הדעת השמאית מטעם מומחה התובעת מבוססת על היות המקרקעין בשטח שבבעלות התובעת וכי שטח הפלישה הנו 387 מ"ר ( ראה סעיף 4 לחוות הדעת- "זהוי הנכס" ) על ביהמ"ש להכריע תחילה במחלוקת בין הצדדים בסוגיות אלה.
בנסיבות אלו ובשים לב כי התביעה שלפניי הנה לתשלום דמי שימוש בגין פלישה בהקף של 387 מ"ר ובשים לב כי הנתבעים חלקו על הקף שטח המבנים, הרי שעל התובעת מוטל הנטל להוכיח כי שטח המבנים משוא התביעה הנו כ- 387 מ"ר. התובעת משיקוליה היא, ושיקולים אלו, כלל לא ברורים, בחרה שלא להגיש חוות דעת מודד בענין ואף לא להגיש את המדידה שנערכה ע"י שגיא ניר, באמצעות שגיא ניר ולבקש מבית המשפט לחשב שטחים, על פי תוכנית בנין ערים, חישוב שאינו בידיעתו של בית המשפט.
...
לאחר שעיינתי בתצהיר עד התובעת ובתצהיר הנתבעת מס' 3 אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה ברמת הוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי ביום 06.11.19 הייתה מצויה במקרקעין מושא התביעה, מכולה של הנתבע מס' 3.
אף אם מסקנתי היתה אחרת והייתי מגיעה למסקנה כי המדובר במכולה השייכת לנתבע מס' 3, סבורתני כי התובעת לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה במשפט אזרחי כי המכולה הנדונה, היתה מנוחת במקרקעין משוא התביעה מיום 1/8/11 ועד לתום תקופת השימוש וכי אין המדובר בהנחה אקראית של המכולה, בשים לב כי המדובר בשטח פתוח שכן תושבי המקום, הנחנו שם עגלות ורכבים.
סיכום: נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי חוות הדעת מטעם התובעת מבוססת על נתוני מדידה שלא הוכחו והיות המבנים קיימים בשטח שבבעלותה המלאה של התובעת ומחוץ למגרש 146, ובשים לב להכרעותיי לעיל, דין התביעה לתשלום דמי שימוש להידחות שכן התובעת לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה במשפט אזרחי, את היקף השטחים והמבנים מושא התביעה ואף לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה כי המבנים מושא התביעה, מצויים היו כולם בשטח שבבעלות התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

טענה בדבר פלישה למקרקעין יש להוכיח באופן מסודר באמצעות חוות דעת מודד, שתראה את גודל השטח שנגזל ומיקומו המדויק (ראה בעיניין זה רע"א (מחוזי-נצרת) 4840-10-17 יורשי בת-שבע בורשטיין ז"ל נגד בר ובניו חברה לבניין ופיתוח בע"מ (18.10.2017))‏.
יתירה מזאת, השמאי מטעם התובעים ציין במפורש כי "אין בחוות דעתי כל קביעה משפטית לעניין קיום הפלישה בנכס נשוא השומה"(עמ' 13 סעיף 8.8 לחוות דעת השמאי מטעם התובעים).
...
בסופו של דבר, נחתם בין הצדדים הסכם, לפיו תבנה מסלעה בגבול שבין החלקות (נספח א' לכתב התביעה).
אין בידי לקבל טענה זו. חוות דעת שמאי מטעם התובעים כוללת שתי תמונות חלקיות מתוך מפת מדידה (עמודים 6 ו - 7 בחוות הדעת).
סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה נגד הנתבע, הן לעניין ההשתתפות בעלות בניית הקיר התומך המקורי והן לעניין הפלישה.
התובעים ישלמו לנתבע את שכ"ט עורך דינו בסך של 17,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בסיום ההחלטה נרשם: "אוסיף כי התיקון הנטען של הגבולות לכאורה משפיע על שטח המריבה נשוא תיק זה. כאמור לעיל שטח המריבה היום באולם שורטט על ידי התובע על גבי המפות – אולם מאז תחילת ההליך לא הוגשה מפה, לא הוגשה חוות דעת של מודד, לא ברור על איזה שטח פלישה מדובר, מה הגבולות שלו, מה הגודל שלו, מחדל עליו הצביע בית המשפט מאז תחילת התהליך" (ר' החלטה בפרו' עמ' 18-20).
וראה גם עדל מוחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' נג'אתי אלג'עברי (מיום 14.02.17) (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "....כבר בתחילת הדברים ייאמר, כי נראה לכאורה שהבסיס המשפטי לתביעת המבקשים הוא סעיף 19 לחוק המקרקעין, ולא סעיף 17 לאותו חוק. סעיף 19 מעניק הגנה למי שמחזיק במקרקעין, כדין או שלא כדין, מפני מי שמבקש להוציאם מידיו, ואילו עניינו של סעיף 17 הוא במי שמפריע לשימוש במקרקעין, הפרעה שאינה עולה כדי שלילת ההחזקה..... מכל מקום, הן תביעה למניעת הפרעה לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין והן תביעה להשבת המקרקעין לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין (המכונה גם "תביעה פוססורית") אינן נדחות בשל טענת נתבע כי אין למחזיק זכות טובה בנכס".
התובע מסר גרסאות שונות לגבי מועד הפלישה לכל אורך ניהול ההליך עד לדיון ההוכחות טען התובע כי הפלישה בוצעה על ידי הנתבע בחודש 02/2020 - ראו בעיניין זה סעיף 10(ב) לכתב התביעה וכן סעיף 10 לתצהיר התובע שצורף לבקשה לסעד זמני, סעיף 10 לתצהיר עדות ראשית, וראו גם תצהיר התובע בהליך הקודם אשר הוגש לבית המשפט בחודש 03/2020 ושם נכתב בסעיף 9 כי הנתבע לפלש למקרקעין לפני מספר ימים, והקים שם מבנים המשמשים כמחסן, צריף, וכן מקום לאיחסון בעלי חיים.
...
וראה גם עדל מוחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' נג'אתי אלג'עברי (מיום 14.02.17) (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "....כבר בתחילת הדברים ייאמר, כי נראה לכאורה שהבסיס המשפטי לתביעת המבקשים הוא סעיף 19 לחוק המקרקעין, ולא סעיף 17 לאותו חוק. סעיף 19 מעניק הגנה למי שמחזיק במקרקעין, כדין או שלא כדין, מפני מי שמבקש להוציאם מידיו, ואילו עניינו של סעיף 17 הוא במי שמפריע לשימוש במקרקעין, הפרעה שאינה עולה כדי שלילת ההחזקה..... מכל מקום, הן תביעה למניעת הפרעה לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין והן תביעה להשבת המקרקעין לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין (המכונה גם "תביעה פוססורית") אינן נדחות בשל טענת נתבע כי אין למחזיק זכות טובה בנכס".
לסיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו