"
בנושא פגיעה בבירכיים כמיקרוטראומה, אמר בית הדין הארצי בעב"ל 421/09 המוסד- יעקב בן סימון כי:
"על מנת שליקוי מסוים יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה, על המבוטח להוכיח כי במהלך עבודתו היומיומית נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן גרמה לו נזק זעיר בלתי הדיר והנזקים הללו במצטבר זה על גבי זה גרמו לו לנזק שפגע בכושר עבודתו.
משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מקרוטראומה.
אלא שתנאי ליישומו של סעיף זה הוא "תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת". נוכח המסקנה בדבר העידר תשתית עובדתית לגבי תהליכי עבודה אשר גרמו לחיכוך הברך (הגם שעבד תקופה ממושכת) לא הוכח היסוד העובדתי לצורך הפעלת התקנה, כאשר כאמור – פעולות התובע, הגם שנעשו משך שנים ארוכות, היו מגוונות ושונות בהתאם לצורך, ולא הוכחו תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.
...
לפיכך בכל הקשור למיקרוטראומה – התביעה נדחית.
אלא שתנאי ליישומו של סעיף זה הוא "תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת". נוכח המסקנה בדבר העדר תשתית עובדתית לגבי תהליכי עבודה אשר גרמו לחיכוך הברך (הגם שעבד תקופה ממושכת) לא הוכח היסוד העובדתי לצורך הפעלת התקנה, כאשר כאמור – פעולות התובע, הגם שנעשו משך שנים ארוכות, היו מגוונות ושונות בהתאם לצורך, ולא הוכחו תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך.
סוף דבר:
על יסוד כל האמור לעיל, התביעה להכרה בליקוי הרפואי של התובע בברכיו הן כפגיעה בעבודה ע"פ תורת המקרוטראומה והן כמחלת מקצוע - נדחית.