חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוכחת נהיגה בשכרות בבדיקת מאפיינים בלבד

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

"קביעה זו", צוין בדברי ההסבר, "מבוססת על החזקה, כמפורט לעיל שמצב של שיכרות, פוגע ביכולתו המנטאלית, ביכולת השיפוט ובשיקול הדעת של הנוהג ויוצרת סיכון לכך שיגרום בנהיגתו לתאונת דרכים." מן הראוי לציין כי מטרת החזקה הייתה לסייע בהרשעת נהגים אשר נוהגים תחת השפעת סמים, גם כשהיה קושי להוכיח זאת.
ת/3 - דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות – בבדיקת המאפיינים צוין כי זו לא בוצעה, לבקשת הנאשם, עקב נכותו.
" עוד נקבע שם: "בתנאים מסוימים ומוגבלים תחול ההגנה אף כאשר הנאשם היה מודע לקיומו של הדין הפלילי הרלוואנטי, אך פעל רק לאחר שבחן מראש את תחולת הדין על היתנהגותו והסתמך על מידע או ייעוץ מקצועי רציני בנסיבות העניין, באשר לפרשנות הדין; ובילבד שהנאשם ביצע את העבירה לאחר שלא עלה בידו באורח סביר למנוע את הטעות המשפטית." במקרה דומה לענייננו שבו הואשם נהג שבידו היתר לשימוש רפואי בקאנביס בנהיגה בשיכרות, הגיע בית המשפט למסקנה דומה.
...
באשר לדרך קביעתה של דרישה זו נפסק: "השאלה האם טעותו של הנאשם בדין הפלילי הייתה בלתי נמנעת באורח סביר, תוכרע בהתאם לאמצעים שעמדו לרשותו לבירור הדין במקרה מסוים, לסוג העבירה שלגביה מתעוררת טענת הטעות בדין, ולמידת המאמץ שהקדיש הנאשם לבירור הדין תוך שימוש באמצעים הסבירים שעמדו לרשותו; כמו גם לנתוני הרקע של הנאשם וגיבוש המודעות שלו ליסודות העבירה בהתאם לכישוריו האינדיבידואליים. בחירתו של הנאשם באמצעי מסוים לבירור הדין, כמו גם היקף האמצעים שבהם עליו לנקוט, כפופים למבחן של סבירות. בהקשר זה מקובלת עלינו טענת המשיבים כי אין בלשונו של סעיף 34יט לחוק העונשין או בתכליתו כדי לחייב נאשם לנקוט "בכל" האמצעים האפשריים העומדים לרשותו לבירור הדין.
כל עוד הדבר לא נעשה, אין מנוס מביטול האישום לעניין נהיגה תחת השפעת סמים.
סוף דבר על רקע האמור, ולאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטענותיהם ובפסיקה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות האמורות יש לבטל את האישום בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.
עם זאת, נוכח הודאתו של הנאשם בעבירה של שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת נהיגה, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה זו בלבד.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד נפסק כי: "אין הוכחתה של נהיגה בשיכרות מוגבלת אך לשאלת אמינותן של תוצאות הבדיקה המעבדתית. ניתן להסיקה מממצאים נוספים, ובהם אופן הנהיגה עובר לעיכוב הנהג בידי השוטרים, מצבו ההכרתי כפי שנגלה לשוטרים, ריח אלכוהול הנודף מפיו, ועוד (ע"פ 424/90 גנני נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 741, 742; רע"פ 3503/04 אהרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 673, 676). ובילבד, שממצאים אלה מעוגנים כדין בחומר הראיות" (ראה: רע"פ 10190/05 בן גורן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו , מיום 21.11.05).
כל אלה הנם מאפיינים לשכרות, גם אם אין בדיקה מדעית המוכיחה את שכרותו של הנאשם, וניתן על בסיסם להרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שהנה עבירה פחותה בחומרתה מעבירת הנהיגה בשיכרות.
...
משטען הנאשם בפניי השוטרים כי הוא סובל מבעיות רפואיות וכי הוא אינו יכול לבצע את הבדיקה אני סבור כי על השוטרים היה להפעיל שיקול דעת לבחון האפשרות לבצע לו בדיקת דם. עמדתי על כך בתת"ע 7617-03-12 מדינת ישראל נ' שכטר (פורסם בנבו, 28.01.14).
בנסיבות אלה, ומשהובאו על ידי הנאשם מסמכים רפואיים המעידים על מצב רפואי קשה הכולל, בין היתר, קשיי נשימה מהם סובל הנאשם, ונוכח העובדה כי הנאשם טען טענה זו בפני השוטרים בשטח ומשלא נבחנה האפשרות לבצע לנאשם בדיקה אחרת, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.
גרסתו זו של הנאשם תמוהה בעייני ואיני מקבל אותה.
בנסיבות אלה, אני סבור כי התקיימו התנאים המבססים מעל לכל ספק סביר את העבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה ועל כן מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה זו. ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, במעמד הצדדים 8 מתוך 8

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, על ידי כב' הש' דן סעדון מבית משפט זה, ביום 17/10/17 בעבירה של נהיגה בשיכרות - עבירה מיום 23.09.2016 - זאת בהסתמך על בדיקת מאפיינים בלבד, ולאחר שבית המשפט מצא כי לא ניתן לקבל את פלט בדיקת הנשיפה שמסר הנאשם בבדיקת "ינשוף" שנערכה לו. בתאריך 07/01/18 נשמעו טיעונים לעונש בפני כב' הש' סעדון, בסיומם הורה כב' הש' סעדון בטרם גזירת הדין, להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שרות המבחן לעונש, תוך שהוא מבהיר בהחלטתו כי בית המשפט אינו כבול בהמלצות שירות המבחן.
...
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, על ידי כב' הש' דן סעדון מבית משפט זה, ביום 17/10/17 בעבירה של נהיגה בשכרות - עבירה מיום 23.09.2016 - זאת בהסתמך על בדיקת מאפיינים בלבד, ולאחר שבית המשפט מצא כי לא ניתן לקבל את פלט בדיקת הנשיפה שמסר הנאשם בבדיקת "ינשוף" שנערכה לו. בתאריך 07/01/18 נשמעו טיעונים לעונש בפני כב' הש' סעדון, בסיומם הורה כב' הש' סעדון בטרם גזירת הדין, להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שרות המבחן לעונש, תוך שהוא מבהיר בהחלטתו כי בית המשפט אינו כבול בהמלצות שירות המבחן.
לעניין מידת "אשמו" של הנאשם, נקודת המוצא היא כי אכן זו היא הפעם השלישית בה מורשע הנאשם בנהיגה בשכרות, (לפני כן מ- 2015 ומ- 2013).
סיכומו של דבר, נוכח המתואר, התרשמתי כי במקרה זה ראוי לשקול שיקולי שיקום וחזרה למוטב של הנאשם, וכי יש מקום לגזור את עונשו של הנאשם שבפני ברף התחתון של מתחם הענישה המקובל.
לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: ניתן צו לריצוי 250 שעות עבודות של"צ, אותן יבצע הנאשם במסגרת תכנית שיכין שירות המבחן, בהתאם להמלצתו בתסקיר שהוגש לבית המשפט ויחל בביצוען בתוך 30 יום מהיום.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

אפנה לעניין זה לדוחות השוטרים, לטופס דין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות מכשיר ינשוף, פלטי ינשוף, שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, טופס תיחקור חשוד, דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות, בדיקת מאפיינים, הודעת המשיב, ומסמך משרד הרשוי שהמשיב אינו מופיע בקובץ מחזיקי רישיונות נהיגה.
טענת השהוי - הסניגור טען לשהוי בהגשת הבקשה שיש בו כדי להוכיח שהמבקשת אינה סבורה שנשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המשיב.
לא אתעלם מכך שבמקרה שלפני מיוחסות למשיב עבירות חמורות, לכאורה, אולם מדובר במי שנוהג משנת 1982, ולחובתו 2 הרשעות בלבד, ובנסיבות אלה, הגם שקיימת הרשעה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אין מדובר בעבר מכביד במיוחד.
...
סבורני שבנסיבות העניין, אכן חל שיהוי ניכר עד שנדון עניינו של המשיב, כמעט כשישה חודשים מאז הארוע, כשבכל אותו פרק זמן המשיב ממשיך לנהוג, ללא שנטען שביצע עבירה נוספת.
סיכומו של דבר, נוכח הנימוקים המפורטים, השיהוי שחל בתיק, ועברו התעבורתי של המשיב, שאינו מכביד, אני סבורה שיש לדחות את הבקשה.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאמה הואשם הנאשם, בנוסף, בעבירה של נהיגה בשיכרות (לפי בדיקת מאפיינים), נהיגה בקלות ראש וסטייה מנתיב נסיעה.
וכך קובע הסעיף: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובילבד שניתנה לנאשם היזדמנות סבירה להיתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
לגישתי איזון מתאים לכלל הקשיים שהעליתי לעיל, הנו במתן סעד חלופי לנאשם בדמות הסייג הקבוע בסיפא של סעיף 184 לחוק, קרי קביעה שאף אם יוכחו מלוא העובדות החדשות, לא יוטל על הנאשם עונש שונה או חמור מזה שניתן היה להטיל עליו לו היה מורשע בעבירה המקורית.
...
עוד טוענת המאשימה כי אין בתיקון המבוקש כדי לגרום עיוות דין לנאשם ובאיזון הנדרש בין זכויות הנאשם, השלב בו מצוי הדיון והצורך להגיע לחקר האמת ראוי להיעתר לבקשה.
אכן, התגלו מחדלים וליקויים בפעולות התביעה ובין היתר בהגשת כתב אישום מבלי לוודא שכל חומר החקירה נמצא בידם וכפועל יוצא מכך אף אי מסירת מלוא חומר החקירה לידיו של הנאשם במועד המתאים, אך סבורני כי אין בכך כדי להצדיק פגיעה כה משמעותית בחקר האמת וחסימת עיניו של בית המשפט אל מול ההתרחשות העובדתית האמיתית.
לגישתי איזון מתאים לכלל הקשיים שהעליתי לעיל, הינו במתן סעד חלופי לנאשם בדמות הסייג הקבוע בסיפא של סעיף 184 לחוק, קרי קביעה שאף אם יוכחו מלוא העובדות החדשות, לא יוטל על הנאשם עונש שונה או חמור מזה שניתן היה להטיל עליו לו היה מורשע בעבירה המקורית.
בכפוף לסייג האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על תיקון כתב האישום כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו