הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מעלויות משפט

התובעת טוענת שיש לה עילת תביעה מוצקה, וראיה לכך היא מוצאת בחזרת המשיבה מכתב האישום; שקיימים מסמכים רפואיים המוכיחים כי היא סובלת מפיברומיאלגיה, והמוסד לביטוח לאומי אף קבע בשל כך נכות בשיעור 15%; ושמצבה הכלכלי אינו מאפשר לה הגשת חוות דעת נוספת, ולראיה – החלטה מ-3/5/2021 לפטור אותה מתשלום אגרה בהליך זה בשל מצבה הכלכלי.

אמנם בשלב הראשוני הרף להוכחת סכויי התביעה אינו גבוה, אך כאשר על-פניו יש ספק ניכר בחוזקה של התביעה במישור האחריות אין למהר ולהטיל על הנתבע עלות נוספת בדמות שכר טירחתו של המומחה מטעם בית המשפט (הפסיקה לעיל; וראו גם רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין נ' אייזנבך (8/5/2012); רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה (23/10/2012); רע"א 8135/18 פלוני נ' חברת החשמל (19/2/2019)).

...

הבקשה נדחית.

סוף דבר תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות הגשת חוות דעת או תעודה רפואית להוכחת דבר שברפואה.

בנסיבות אלו הבקשה נדחית.

בעת פסיקת העירבון במסגרת ההחלטה הראשונה, טרם החלה ישיבת ההוכחות ובית המשפט לא היה מודע לקשיים שיווצרו עקב מצבו הבריאותי של התובע, באופן שקביעת ימים שלמים לעדותו התבררה כמיותרת לאחר שכוחותיו של התובע פסו לאחר זמן קצר, וכתוצאה נגרם אובדן של ימי דיונים שלמים ששוריינו ביומן בית המשפט.

מורכבות ההליך כפי שנתגלתה, הנה בשל העידר היכולת לקיים דיון משפטי מהיר ויעיל, ללא עיכובים, דבר הגורם לביזבוז זמן שפוטי יקר ונגרמות לנתבעים עלויות חריגות בהליך ממין זה, בנגוד לעקרונות היסוד שבתקנות (תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

וכי תחילתו של ההליך היה בבית המשפט המחוזי, וכאשר התובע ביקש פטור מאגרה בשל מצבו הכלכלי הקשה, הומלץ לו להפחית מסכום התביעה, וכך הועבר התיק למותב זה. כלומר, מי שנהנה מכך שהתאפשר לתובע להגיש תביעה זו אינו התובע עצמו אלא קופת הכנוס.

...

התרשמתי, כי ניתן להגדיר את טענות הנתבעים בבקשה כנסיבות חדשות המצדיקות שינוי של החלטתי הראשונה, בה נעתרתי להטלת הערובה.

אולם, עיון בהחלטה הראשונה וביתר טיעוני הצדדים שבמסגרתה, מלמד כי לא נלקח בחשבון סכום ההוצאות כפי שיהיה, בסופו של דבר, לאחר שבאופן בלתי צפוי נסיבותיו של התובע הביאו לכך שההליך יתמשך.

לאחר שלקחתי בחשבון את השיקולים האמורים, אני מורה לתובע, להפקיד ערובה נוספת, בערבות בנקאית אוטונומית ו/או במזומן בקופת בית המשפט, בסך של 25,000 ₪, להבטחת הוצאות הנתבעים וזאת תוך 30 יום.

המערערות טענו כי, המכרזים בהן הישתתפו באותה עת לא התייחסו להיטל האמור והוא לא שולם על-ידי המשיבות במסגרת מחיר העלות (קוסט).

הבקשה לעיון מחדש לטענת המערערות שגתה כב' הרשמת בהחלטתה לפיה דחתה את בקשתן לעיון מחדש לדבריהן; "הגישו המבקשות בקשה לעיון מחדש בבקשה לפטור מאגרה, מגובה בתצהיר, יחד עם נספחים נוספים שלא הוגשו בבקשה המקורית לפטור מאגרה, אשר מוכיחים את מצבן הכלכלי של בעלת המניות, יאנה ברויטמן, והמבקשות יותר לעומק." (ראו עמ' 4 להודעת העירעור) סבורה אני כי, צדקה כב' הרשמת בהחלטה אשר דחתה את בקשתן זו ולשונה; " בית המשפט יידרש לבקשה לעיון חוזר ככל שחל שינוי נסיבות מהותי לאחר קבלת ההחלטה המקורית, או במקרים שבהם נפלה בהחלטה טעות טכנית מובהקת, אשר תקונה יביא לשינויה." (ראו: החלטת כב' הרשמת מיום 13.03.2022) לגופו של עניין, לאחר עיון במוצגים אשר צורפו לבקשה לעיון מחדש, בחרו המערערות בשנית שלא להציג את מלוא התשתית הראייתית ביחס למצבן הכלכלי שכן, כל שבחרו הוא הרחבה בעיניין עילת התביעה שאינה ליבת ההחלטה.

...

מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת כי, על פניו סיכויי התביעה אינם גבוהים במיוחד וזאת לנוכח נסיבות המקרה כפי שפורטו בהחלטה.

לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערות ישלמו את האגרה על-פי התקנות עד לתאריך 22.06.2022 בנוסף, המערערות ישלמו הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

נוסף על כך, טוענת המשיבה שיש לפרש על דרך הצמצום פטור או הקלה מתשלום מס. כמו כן, טוענת המשיבה שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית להדרש לבקשת האישור.

הגנת התקציב לטענת המשיבה, נוכח מצבה הכלכלי הרעוע, יהא זה נכון לסלק את בקשת האישור ולו מטעם זה בלבד.

התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; עיון בבקשת האישור ובתובענה מעלה שהן מעלות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכללי חברי הקבוצה.

מהאמור לעיל עולה שהמבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, והוכיחה שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

...

משכך, נדחית טענת המשיבה, לפיה בקשת האישור הוגשה בשיהוי.

כלומר, טענת המשיבה, לפיה הסמכות הייחודית לברר את המחלוקת מסורה לוועדת הערר נדחית.

המשיבה תשלם שכ"ט באי כוח המבקשת בשיעור של 25,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן תשיב למבקשת את עלות חווה"ד מטעמה לפי קבלה שתוצג לה. הקבוצה מטעמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: מחזיקי נכסים, כלומר, דירות, יחידות דיור למגורים המתגוררים בבניין מגורים (בית משותף) להם משויכים מחסנים המצויים בקומה נפרדת מקומת המגורים ואשר המשיבה מחייבת בגינם בארנונה עבור מלוא שטחו.

ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd) [פורסם בנבו].

תנאי הזכאות לפטור: עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". נטל ההוכחה בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, [פורסם בנבו] תקדיון עליון 89 (2) 732).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות: עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן, הנ"ל).

...

לטענת הנתבעת יש לדחות את הבקשה.

מעיון בבקשת התובע ובמסמכים שהוצגו לא שוכנעתי כי התובע נטול יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

משלא התרשמתי כי המבקש עומד בתנאי העדר יכולת כלכלית ובהעדר תשתית עובדתית מלאה ביחס למצבו הכלכלי – דין הבקשה להידחות.