הוכחת הונאה בתביעת תאונת דרכים

מעדותו של התובע לא מצאנו כל נימוק שבעטיו עשוי היה התובע לבקש להקפיא את תביעתו: "ש. הגשת את התביעה בשנת 1994 והזמינו אותך במרץ 1995, אני אומרת לך כי רק במרץ 1995 נגמרה התביעה בבית הדין כדי להכיר את התביעה כתאונת דרכים ואתה באותו זמן לא רצית להגיע לועדה ?

לא זו אף זו, באותה תקופה לא היה צריך להנתן קוד סודי על-ידי המבוטח בטרם ביקש לבצע פעולות טלפוניות בתיקו ולכן כיצד בכלל ניתן לדעת שהתובע אל-נכון הוא זה שבקש להקפיא את תביעתו: "ש. יש בביטוח הלאומי יחידה למניעת הונאות ?

ש. התובע טוען שהתביעה בשנת 2006 הוגשה בהתאם להצעת פקידה שעמה נפגש בביטוח הלאומי , תראי לי בפלט של המחשב פנייה שכזו? ת. אם הוא טוען שקיים אולי הוא צריך להוכיח ולא ההיפך.

...

ש. תסכימי איתי שזה לא כתוב במסמך אלא מסקנה שלך לפי הנוהל ? ת. נכון.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, ברי שהנתבע לא הצליחה להוכיח כי התובע ביקש להקפיא תביעתו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

עניינן של התביעות קמא בתאונת דרכים מיום 11/10/13 בין רכב מרצדס, שהיה מבוטח על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל") ובין רכב מסוג אאודי, המבוטח על ידי הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס").

לא הוכחה "מירמה" או "הונאה" לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, ומרגע שהתקבלה על ידי בית משפט קמא גרסת נהג המרצדס ולפיה היתה התאונה, אזי ברור כי היה ארוע תאונתי ויש להחיל את הביטוח, שהיה תקף.

...

ג) דין הערעור להידחות לגופו: בית משפט קמא בפסק דינו נדרש לטענות הצדדים, לרבות הטענות שהועלו על ידי ב"כ המערערים ובכלל זה טענת המערערים להעדר מניע למסירת דיווח לא אמיתי לחברת הביטוח בנוגע לקרות התאונה, כאשר קיים ביטוח מקיף שאמור לכסות אירוע תאונתי גם כאשר המבוטח אשם בקרות התאונה .השערה בפסק הדין בנוגע לשאלה - אם התאונה ארעה בשבת או לפניה לא היא זו שחרצה את גורל ההליך.

הממצאים תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

לפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.04.13 ברחוב הרצל בלוד.

במקרה זה לא הוכח מקרה הביטוח, ואף מדובר בניסיון להונות את חברת הביטוח.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, ועיינתי בכל אשר הובא לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו וכי דין התביעה וההודעה לצד השלישי להדחות.

...

המסקנה נסמכת אך ורק על טענותיו של הנתבע, מבלי שאלו יגובו בכל ראיה, ומבלי שתינתן כל הוכחה להיתכנות הפגיעה כפי טענת הנתבע.

זאת מאחר שלנתבע הוצא מכתב דחייה אשר צורף כנספח לכתב ההגנה מטעם ביטוח חקלאי בתאריך 13.8.13 (ראו גם בסעיף 2(ג) לכתב ההגנה מטעם ביטוח חקלאי), בו נדחית תביעת הנתבע - המבוטח את מבטחתו – ביטוח חקלאי בטענה כי ממצא חקירה עולה כי הארוע לא ארע כמדווח.

סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה ועל דחיית ההודעה לצד שלישי ומחייבת התובע והנתבע 1 לשלם לביטוח חקלאי, בחלקים שווים, שכר העדים כפי שנפסק במהלך הדיון, וכן שכ"ט עוד בסך של 5,500 ₪, וזאת בתוך שלושים יום.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 51065-11-16 בפני כבוד השופט אייל דורון התובע מ' א' ע"י ב"כ עוה"ד אמיר ח'טיב ואח' הנתבעת/המודיעה לצד ג' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד יורם גורי ואח' צד ג' הרייש מעאוייה ע"י ב"כ עוה"ד חוסאם יאסין ואח' החלטה

אביא מדברים שכתב השופט א' ספדי בת.א. 42879-06-19 מנורה מבטחים לביטוח בע"מ נ' מזאריב (5.10.2020), בפיסקה 24, אשר יפים גם לענייננו, בשינויים המחוייבים: "אין לשכוח כי התובעת במקרה זה נימצאת בעמדת נחיתות דיונית מובהקת באשר לא היו מטעמה עדים לתאונה הנטענת בזמן התרחשותה, ומשום כך ומטבע הדברים איתור ראיות מטעמה להוכחת ההונאה הנטענת כלל אינה משימה פשוטה. על כן, חשיפת חומרי החקירה בשלב זה ומתן שהות לנתבעים לבחון ולנתח את חומרי החקירה שהתובעת הצליחה לאסוף ולהכין גרסה והסבר לאותם חומרים מחשידים, עלולה לפגוע בסכוייה של התובעת להוכיח טענותיה משום שעל ידי חשיפת חומרי החקירה בשלב זה ניטל העוקץ מאותן ראיות מחשידות ובמקרה זה היא תיוותר בלא כלים ממשיים להוכחת התביעה. עלינו להיות זהירים מפני פגיעה בכוחן של הראיות שנאספו על ידי התובעת ושאותן היא חיפשה בנרות, זאת משום שהיא לא יכולה להביא ראיות נוספות מטעמה וכאמור מעלה אין לה עדי ראיה לסתירת עדות הנתבעים". קרנית היא גוף סטאטוטורי הפועל על פי דין.

...

לאחר שעיינתי באתי לכלל מסקנה כי, הגם שאין חולק כי מדובר בבקשה חריגה ביותר, הרי שבנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.

בסופו של דבר, בענין ברנשטיין דחיית מועד העיון בראיה התבקשה ע"י תובע, הבקשה אושרה ע"י בית המשפט המחוזי (כמובן לאור הנסיבות הספציפיות שם), והחלטה זו נותרה למעשה על כנה לאחר הדיון בבית המשפט העליון.

שלישית, לאחר עיון בחומר החקירה, ומטבע הדברים מבלי להרחיב יתר על המידה, אומר כי לאחר שעיינתי בתמלילים שצורפו סבורני כי היעתרות לבקשה ודחיית מועד הגשת הראיה ע"י המודיעה - למרות פגיעה מסוימת בזכויות דיוניות של הצד השלישי - תשרת טוב יותר את ערך ההגעה לחקר האמת, ובמידה המצדיקה פגיעה מסוימת כאמור.

בסופו של דבר, העקרון המנחה הוא זה הנזכר בהלכת סוויסה, בעמ' 526: "קיצורו של דבר, שיקול דעתו של בית-המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראיה למועד אחר אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות העניין, במחלוקת בין בעלי הדין, כפי שהיא נתגבשה בכתבי הטענות ובצפי של בית-המשפט - לפי החומר שלפניו - לגבי הסתברות קיומן של נסיבות שבהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על-ידי בעל דין לא ישרת את מטרות הצדק". לאור כל האמור לעיל, בקשתה של קרנית מתקבלת, ואני מורה כי תצהיר החוקר מטעם קרנית והתמלילים המופיעים בו, יימסרו לצד השלישי לאחר שמיעת עדותו.

רקע וטענות הצדדים: לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין ניזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 21/6/21 (להלן: "התאונה").

אין די בצרוף המקרים שבין פניית הנתבע 2 לנתבעת 1 להוזיל עלויות הישתתפות עצמית יום קודם לתאונה כדי להוכיח הונאה ו/או מירמה, ועדותו של הנתבע 2, הייתה מהימנה, אמינה וקוהרנטית בעיני בית המשפט, עד כי לא נותר כל ספק כי הנתבע 2 לא ניסה להונות את הנתבעת 1.

...

דיון והכרעה: על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבע 2, עוד אני מוצאת לדחות את טענת הנתבעת 1, להיעדר כיסוי ביטוחי, בשל טענת מרמה.

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת במלואה.

התביעה כנגד נתבע 2 נדחית.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט, של כל תביעות התובעת נגד הנתבעת 1, תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 10,437 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בצירוף אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם, שכר העד בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.