הוכחת אירוע תאונתי בתביעה לביטוח לאומי

המנעות זאת מהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי אף מתחדדת לנוכח העובדה שהתובע כן הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונה מאוחרת יותר שהתרחשה בתאריך 3.10.2019 (טופס התביעה לביטוח הלאומי הוגש וסומן נ/1).

לאור כל האמור, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את ארוע התאונה מיום 4.10.2015, ולא הוכיח שהנכות ממנה הוא סובל בגבו היא תוצאה של הארוע התאונתי שטען לו. התוצאה היא שלא הוכח שהתובע זכאי לתשלום תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, ודין תביעת התובע לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, להדחות.

...

לאור כל האמור, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את אירוע התאונה מיום 4.10.2015, ולא הוכיח שהנכות ממנה הוא סובל בגבו היא תוצאה של האירוע התאונתי שטען לו. התוצאה היא שלא הוכח שהתובע זכאי לתשלום תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, ודין תביעת התובע לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת את הסכום הנ"ל תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ביום 5/8/19 נימסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכח ארוע תאונתי קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלתו, אשר התפתחה כתחלואה טבעית.

בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן: "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח". בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע: "יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הנם שניים, דהיינו הארוע – הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).

בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דיעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסויימים, לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213).

...

כב' בית הדין הארצי לעבודה ציין בפסיקתו בעב"ל 7709-01-16 מיכאל יוגר נ' המל"ל כך: "כאמור לעיל, בהתאם לפסיקה, נסיעה בדרכים עירוניות סלולות, שאינן משובשות, לא מקימה תשתית עובדתית לצורך יישום תורת המיקרוטרואמה, ולאור המפורט לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בקביעות עובדתיות אלו של בית הדין האזורי כי אין מדובר בנסיעה בדרכים שאינן סלולות כדבעי.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הרי שלא הונחה תשתית עובדתית לצורך הוכחת פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, ואין מקום למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי.

התובע לא טען ומכל מקום ולא הוצגה כל ראיה לכך שנהיגת מכלית דלק באיזור התפעולי בנתב"ג כרוכה בנהיגה בדרכים ושובשות וכיו"ב. כללו של דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ולפיכך תביעתו נדחית.

הוכחת ארוע התאונה הצדדים חלוקים בשאלה האם אכן ארע הארוע לו טוען התובע.

הנתבעת תמהה כיצד הוגשה התביעה לביטוח לאומי רק שנה ושלושה חודשים לאחר הארוע, וטוענת כי גם תביעה זו הוגשה בשיהוי רב. באשר לעד מטעמה טענה הנתבעת כי עדותו היתה עקבית, אמינה והגיונית.

נראה כי התאונה ארעה בשעות אחר הצהריים כפי שטען במסמכים לביטוח לאומי ובעדותו, אך הוא הגיע לטפול רפואי רק בבוקר, או שקבל טפול רפואי אחר באותו יום שלא דווח.

...

לפיכך, גם אם אניח כי הנכות לא השפיעה על נכותו של התובע בעבר, אני סבורה כי לאור אופי עבודתו של התובע והעדר השכלה, יש להעמיד את הנכות התפקודית קרוב לגובה הנכות הרפואית, דהיינו על 12%.

לסיכום, על הנתבעת, צד ג'1 וצד ד' לשאת ביחד ולחוד בנזקו של התובע העומד על סך של 215,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ והוצאות משפט.

התביעה נגד צד ג'2 נדחית.

גרסתו של התובע בטופס התביעה כי היתמוטט בעקבות הארוע הנטען, הוכחשה ע"י ראש המועצה, והתובע העיד, כי לא היתמוטט וכך גם אמר לחוקר המל"ל. על פי עדות בנו של התובע, התובע איבד את ההכרה בדרך לבית החולים מאיר, אך בתצהיר כתב בנו של התובע, כי כבר בביתם איבד התובע את ההכרה.

אין מקום למינוי מומחה, משלא הוכח הארוע התאונתי.

וכך גם נכתב בהודעתה של מזכירת ראש המועצה, כי השניים נהגו לצעוק ולהתווכח (עמ' 2 להודעה לחוקר של ודאד יאסין), למרות שראש המועצה כאמור הכחיש שהם בכלל רבו אי פעם: "ש. אם אני אגיד לך שחוקר של ביטוח לאומי חקר שם את העובדים והמזכירה אמרה שהיית כל הזמן רב עם ראש המועצה. היא שמעה

...

הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי הונחה תשתית עובדתית לאירוע הנטען, כפי שיוסבר להלן.

ביום 24.1.22 ניתנה החלטה לפיה הפלוגתא בתיק: " התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומו של ארוע תאונתי מיום 4.11.20 בעבודת התובע. הואיל ובהתאם לכתב ההגנה הארוע הוכר במסגרת דמי תאונה הרי שככל שיוכר הארוע כארוע במסגרת העבודה יקבע בהמשך הליך זה הצורך לידון בשאלת הקשר הסיבתי בין הארוע המדובר לבין הפציעה בירך". ביום 26.1.23 היתקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה עדות התובע וכן עדות גב' טליה רוטנברג, בת זוגו של התובע וכן של מר חיים בכר חברו של התובע שהיו עימו בארוע.

כעובד עצמאי, לא חלה על המערער חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 , לפיה "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה...", כך שעליו חובת ההוכחה שהתאונה ארעה לו "...תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו", כאמור בהגדרת "תאונת עבודה" בסעיף 79 לחוק (דב"ע שם/0-117 ישראל – המוסד לביטוח לאומי .

עיון בתצהיר התובע מעלה כי הצהיר: " 3. בתקופה הרלוואנטית לתאונה , הייתי מנהל וזכיין בבריכת השחייה בכפר הנוער בן שמן... 4. בתקופה שקדמה לתאונה, הבריכה היתה עובדת במתכונת מצומצמת נוכח תקופת הקורונה, אך עדיין היה צורך לבצע הרבה עבודה של תיחזוקה שוטפת כגון ניקיון , עבודה משרדית, מענה טלפוני, תחזוקת המתקנים והציליות, ביקורות של חברת חשמל, מים, פיקוד העורף ועוד פעולות תיחזוקה רבות...." ובהמשך הצהיר: " 17. אמנם במיתחם נכחו גם מספר בני מישפחה ושתינו קפה ואכלנו ארוחת בוקר קלה טרם שניגשנו לעבודה אך מטרת הגעתי לבריכה ועבודתי בה בוצעו לתחזוקה חיונית והכרחית של הבריכה אותה אני מפעיל וזאת נוכח נתוני מזג האוויר. 18. הביטוח לאומי טענו גם כי אני הייתי מובטל באותם ימים. הטענה הזו שגויה ומטעה לחלוטין . באותם ימים הייתי עובד בשתי עבודות והייתי מובטל מעבודתי כמורה דרך ומהבריכה האחרת בה הייתי מועסק ( בריכת עדן נופך), אך עבודתי בבריכה בכפר הנוער בן שמן כלל לא הופסקה". עיון בחקירת התובע בפני חוקר הנתבע מעלה כי תצהירו לא נסתר והתובע הבהיר את הדברים: " אני עצמאי מ5/19 כמפעיל בריכה כרגע לא מעסיק עובדים. הכל אני עושה לבד גם ככה אין הכנסות. יש לי הסכם הפעלה בכפר הנוער בן שמן ככה משנת 2006 לפני זה העסק היה בריכת עדן נופך בע"מ שבעלת המניות היתה עדנה ואני הייתי שכיר אצלה עד 5/19 ואז פתחתי לבד עסק משלי. שעות הפעילות של הבריכה בימים א-שבת 8.00 -23.00 לימודי שחיה, בריכה טיפולית לילדים, שחייה התפתחות ונותן שירות לילדי הפנימיה. .. ש. מה עבודתך בפועל? ת: הכל- מפעיל מתחזק בריכה מציל, מדריך שחיה לילדי בצרכים מיוחדים ומתחזק את כל המקום - הרכבה פירוק תליה של ציליות והרכבה גינון וניקיון..." עיון בחקירתו מעלה כי גירסתו בנידון לא נסתרה וגם בעדותו הבהיר כי אכן פוטר מעבודתו כשכיר אבל המשיך בתפקידו כבעל זיכיון בבריכה שבנידון כעצמאי: " ש. בהתאם להודעה שנתת לחוקר המוסד, החל מ- 5/2019 אתה עובד כעצמאי מפעיל בריכה? ת. נכון. ש. עוד אתה מציין בהודעה שהחל מ- 2006 יש לך הסכם הפעלה עם כפר הנוער בן שמן, כאשר לפני כן הבריכה נקראה בריכת עדן נופך בע"מ, והיית שכיר שלה? ת. כן. ש. תוכל להסביר איך הדברים מסתדרים עם מכתב הפיטורים שהגשת למל"ל, נספח ג' לכתב ההגנה, שבו מצוין שהחל מחודש מרץ 2020 הפסקת לעבוד בבריכת עדן נופך? ת. אני אעשה קצת סדר שיהיה ברור מה קרה. אנחנו מדברים על התקופה, נכון ב- 5/2019 הפכתי להיות עצמאי בבריכה בכפר הנוער בן שמן, כשלפני כן זה היה חלק מבריכת נופך בע"מ. אני הגעתי למצב שהתחילה הקורונה, אז הבריכה בנופך ניסגרה מטעמים של משרד הבריאות וכו'.... העבודה שלי כשכיר בבריכת נופך, שם קבלתי משכורת, הייתי מקבל כל חודש משכורת כשכיר. אין קשר בין זה לבין העבודה שלי כעצמאי בבריכת בן שמן. חוץ מנופך גם הגשתי במסגרת העבודה השנייה שלי כשכיר, אני גם מורה דרך. מן הסתם בחודש מרץ ובהמשך, כל 2020 בעצם וגם בהמשך הייתי מובטל. לא היה לי מה לאכול בבית. זה לא משהו שבאתי ופתאום.... אנחנו מדברים על תקופת הקורונה. בריכת עדן נופך ניסגרה ופוטרתי והפסקתי לקבל שכר. אותו דבר, העבודה בתיירות, איגוד מורי הדרך ניכנס לתמונה ופנו אלי שאגיש בקשה של אבטלה. כל העבודה שלי כמדריך תיירים הפסיקה. עקב הפציעה שלי גם אח"כ לחזור לעבודה כמורה דרך זה פגע בי. לשאלתך, אני מאשר את מכתב הפיטורים, הפסקתי לעבוד שם. ש. אתה טוען שפוטרת מנופך ב- 3/2020 והיית מובטל. ת. מהעבודה שלי כשכיר, כן. ש. בתביעה למל"ל בטופס התביעה (נספח ב') ציינת כמעסיק אחרון – שראל תיירות, שם עבדת מ- 3/2015 ועד 12.3.2020, פוטרת. בס' 9 לא הצהרת על היותך עצמאי, אבל כן ציינת כי אין לך הכנסות מהמקומות הרשומים לעיל. כלומר אתה טוען שעבדת והצהרתך לדמי אבטלה היא שקרית, כי נשאלת אם יש לך הכנסות נוספות ולמעשה שיקרת כי לא היית מובטל. ת. זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי וזה פוגע כאחד שנתן את הנשמה ואת החיים, מאז הצבא והכל. פציעה בצבא, אני נכה צה"ל. ביקשתי את מה שמגיע לי. יש פה היתנערות של ביטוח לאומי. לפני שדיברו איתי על שראל, אמרתי שגם מהעבודה שלי בתיירות הייתי מובטל. זה היה שנת קורונה. לשאלתך, ב- 5/2019 הקמתי את העסק שנקרא שמעון איל הדרכה ויזמות שזה בריכת כפר הנוער בן שמן, זה העבודה שלי כעצמאי. אני הפעלתי וניהלתי את הבריכה הזו שבה נפגעתי." ר' עמ 1-2 לעדותו.

...

משכך שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את שני היסודות הנדרשים בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי לרבות את יסוד הזמן – " תוך כדי עבודתו" וכן את יסוד הקשר הסיבתי - " עקב עבודתו", זאת בהתאם לנדרש לפי סעיף 79 לחוק.

משכך שוכנענו כי יש להכיר בתאונה כתאונת בעבודה כמשמעותה בחוק.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.