הוכחת אבהות בביטוח לאומי

מתכונת ההוכחה של קשרי האבהות בין מבוטח לבין קטין שנולד מחוץ לישראל הכלל במחלוקת בין בעלי הדין בסוגית מתכונת הוכחת קשרי אבהות בין מבוטח לבין קטין שנולד מחוץ לישראל לאם שאינה אזרחית או תושבת ישראל, לצורך קבלת קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי, אנו סבורים כי יש להעדיף את עמדת המדינה לפיה הכרה באבהות מותנית ברשום במירשם האוכלוסין או בהצגת פסק דין של בית המשפט לעינייני מישפחה המצהיר על אבהות, הן מהטעמים המעשיים שבסיס עמדתו של המוסד והן מהטעמים הנורמטיביים שבבסיס עמדת היועץ המשפטי.

...

מקובלת עלינו, אפוא, עמדתו המתוקנת של המוסד, כפי שגובשה בהתאם לעמדת היועץ המשפטי, באשר לאופן היישום של דרכי הוכחת האבהות בתביעות לקצבת שאירים, ככל שהיא חלה בעניינם של אב ישראלי וילדו שנולד מחוץ לגבולות המדינה, לפיה המוסד יכיר ביחסי אבהות רק אם ניתן ללמוד על קיומם מכוח מרשם האוכלוסין או מכוחו של פסק דין חלוט של בית המשפט המוסמך.

בנסיבות אלה, מצאנו כי המערערת זכאית כי המוסד ישתתף בהוצאותיה בהליך.

סוף דבר – ערעור המערערת על מחיקת התביעה לקצבת שאירים נדחה.

זכאות הבת חנאן לקיצבת שאירים הלכה פסוקה היא, כי מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת אבהות, היא זו הנהוגה במשפט אזרחי [ראה: ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736 (1980); עניין בורליאנט; עניין מיטילטו; בל (ת"א) 23989-05-10 אפק – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.11].

...

נוסף לאמור, הנתבע לא הציג בפנינו כל ראיה שיש בה לסתור את טענות התובעת או את ראיותיה, ולא מצאנו בטענות הנתבע בסיכומיו, לרבות היעדר רישום חנאן במשרד הפנים כבתו של המנוח ו/או העובדה כי בחלק מהתקופה שולמה לתובעת גימלת הבטחת הכנסה כאם חד הורית ו/או בכך שלמנוח שולמה קצבת נכות כללית, ללא תוספת תלויים בעד חנאן כדי לשנות ממסקנתנו, הנלמדת כאמור מכלל הראיות.

סוף דבר על יסוד כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת ואנו קובעים, כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה המוטל לפתחה והוכיחה כי המנוח הוא אביה הביולוגי של חנאן, זאת לצורך קביעת זכאותה של האחרונה לקצבת שאירים בעקבות פטירתו.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דינה בסך 5,500 ₪.

מאז מות המנוח מתקיימים התובעת והתובע הקטין מקיצבת ביטוח לאומי בסך 2,800 ש"ח לחודש ומשכר עובדת ניקיון בסך 1,000 ש"ח לחודש.

בהקשר לתובע הקטין, נטען שאין ראיות מספיקות להוכחת אבהות המנוח עליו.

...

בפרשה אחרת, לאחר מסע ארוך (מעניין כשהוא לעצמו) של אבחנות וסיווגים, תתי אבחנות ותתי סיווגים, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה הפשוטה הקבועה בחוק הירושה ש"ידוע (או) ידועה בציבור" זכאי לרשת את בן (או) בת זוגו "אם בני הזוג חיו עובר לפטירה חיי משפחה במשק בית משותף" [[עמ"ש (חי') 418-12-08 (השופטת יעל וילנר)].

כיצד מוכיחים את המעמד? מן הסתם על פי המאפיינים שהשופט גייפמן עמד עליהם בעניין טרבס הנ"ל. נראה לי שמבחינה מהותית מתקיים דמיון רב, עד כדי זהות, בין מאפייני הזוגיות המשותפת לצרכי חוק הירושה לבין מאפייני הזוגיות לצורכי סעיף 78 לפקודת הנזיקין.

בכך די כדי צורכי נטל השכנוע שהתובעת נושאת בו. מסקנתי היא שהתובעת בעלת מעמד בתביעת "תלויה" מכח סעיף 78 לפקודת הנזיקין.

חלק ניכר מהעתירה נסב על הטענה כי המנגנון הקיים, המחייב הוכחת אבהות בדרך של המצאת ראיות חותכות לאבהות, או, לחלופין, מתן פסק דין המצהיר עליה, שולל שלא כדין מעמד אזרחי מהילדים ופוגע בזכויותיהם לחיים ולבריאות וזאת בנגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו (להלן גם: חוק-היסוד).

באותו ענין הושג הסדר מוסכם, אשר נתקבל לפני חקיקת סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי, והוא מתייחס לילדים של תושבי מזרח-ירושלים, שלא התעוררה לגביהם שאלת אבהות המקרינה על מעמדו של הילד בישראל, כפי הדבר בעניינינו.

המבחן שנהג לענין זה סבב סביב "מרכז החיים" של האדם, אשר ביקש להיתחקות אחר טיב והקף זיקתו של האדם למדינה (שם, בעמ' 383-384; דב"ע 0-391/97 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 88, 93 (1998); וראו גם: שלו, בעמ' 180; שרון אסיסקוביץ "אזרחות וממדים של נגישות למערכת הבריאות בישראל – בעקבות חוק ביטוח בריאות" נגישות לצדק חברתי בישראל 135, 153 (ג'וני גל ומימי אייזנשטדט עורכים, 2009) (להלן: אסיסקוביץ)).

...

סוף-דבר השאלה המרכזית שהונחה לפנינו היא – האם קיימת חובה חוקתית על המדינה לספק שירותי בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות לילדים השוהים בישראל שמעמדם האזרחי טרם הוכרע, בשל בירור סוגיית האבהות הנוגעת אליהם.

העתירה נדחית.

ת השופטת א' חיות: עיינתי בחוות דעתה של חברתי השופטת א' פרוקצ'יה ואני סבורה כי לעת הזו אין מקום שנדרש לשאלות ולסוגיות אליהן התייחסה חברתי בחוות דעתה.

עוד ע"פ התצהיר, סיפר לה התובע שאחי הנתבע 1 (האפו'), היתייחס אליו היטב, אולם לאחר שיחה בה התובע הסביר לו, כי הוא מעוניין לעשות בדיקת ריקמות להוכחת אבהותו של הנתבע 1, שינה את התייחסותו כלפיו, סרב להפגש איתו ואסר עליו לבקר את אביו בביה"ח. כמו כן, ע"פ התצהיר, התובע נמצא ביחסים טובים עם סבתו – אם הנתבע 1, מבקר אותה בבית האבות ואף היא רוצה שהתובע יוכר באופן רישמי, כבנו של הנתבע 1 ויישאר בארץ.

זכויות במישור דיני הירושה וכן חיוב המדינה לרבות באמצעות הביטוח הלאומי.

...

מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם.

( גנטית) עלולה לגרום להחמרה במצבו של הנתבע 1 (עמ' 36 שורות 11-19 יחד עם זאת, ואף על כך, החלטתי להכריע כאמור.

סוף דבר הנני קובעת כי מר ב' הינו אביו של מר ס'.