הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

עוד מבוקש לבטל את החלטת וועדת המשנה למיון תוכנית שליד הועדה לשמירה על קרקע חקלאית בשטחים פתוחים מיום 07.08.17(להלן: "הועדה למיון תוכניות" ו"הוולקחש"פ" בהתאמה) שקבעה, כי התכנית אינה טעונה את אישור הוולקחש"פ, ולהורות לוולקחש"פ לידון בתכנית לאחר זימון ושמיעת טענות המתנגדים.

...

דין הטענה להידחות.

סוף דבר העתירה שבפניי לוקה בשיהוי משמעותי, לאור העובדה שהוגשה בחלוף יותר משלושה חודשים מהחלטת הוועדה בה אושרה תכנית דרך הגישה מושא עתירה זו, ומאז מתן החלטת הוועדה המשיכו הליכי התכנון להתקדם.

לא נפל כל פגם באופן זימונו ולא נפגעה זכות הטיעון שלו אף לא באופן מהותי, בשים לב לכך שהוועדה דנה בהתנגדותו אשר הוצגה בפניה על ידי מזכיר הוועדה באופן מפורט, ואף קיבלה חלק מהטענות שהועלו בה. נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות, הן מטעמי שיהוי והן לגופה.

סעיף 9(א) לאותה תוספת קובע :"החליט מוסד תיכנון להפקיד תוכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת , החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתוכנית מתאר מחוזית כהגדרתה בסעיף 6(ב) למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים ולא מיתקיים בתוכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 6(א) יעבירם מוסד התיכנון לוועדה" הוועדה בתוספת הנה הוועדה לשמירת קרקע חקלאית בשטחים פתוחים שהוקמה על יד המועצה הארצית.

...

2.6 העותרת הגישה ערר על החלטת הועדה לשמירת קרקע חקלאית בשטחים פתוחים והערר נדחה ביום 8.8.07.

סיכום ביניים – עולה כי דין העתירה להידחות על הסף ולו מטעמי שיהוי.

בית המשפט העליון התייחס בעקיפין לנושא זה בעע"מ 3683/05 אוריה השקעות חדרה בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה (11.12.06) - "איננו רואים צורך לנקוט עמדה בשאלה הכללית האם די שחלפו שנים רבות בהן תוכנית היתה מופקדת ללא אישור, על מנת שייקבע כי תש כוחה וכי אין לה עוד תוקף חוקי, אף בלא הכרעה שיפוטית בעקבות תקיפה ישירה". שם נידונה תוכנית שחלפו 24 שנים מאז הפקדתה והודע 7 שנים קודם לכן על ידי הועדה המחוזית כי התוכנית אינה עדכנית ולא תכנס לתוקף ולא היתה במועד הדיון כל תחזית, ציפיה או סיכוי שהתוכנית תכנס לתוקף, ונרשם שם : "במשך 7 שנים מן התקופה האמורה קיימת ידיעה ברורה ובדוקה שהתוכנית לא תכנס לתוקף. לכאורה היינו צריכים להגיע למסקנה כי בנסיבות מיוחדות אלה עברה התוכנית המופקדת מן העולם ולא ניתן עוד להתחשב בקיומה". אלא שבנסיבות העניין שם (בנבדל מהמקרה שבפניי) נטען כי התנהלות הרשויות במשך השנים הראתה שיש התחשבות בתוכנית המופקדת וזו השפיעה על יזמים ובעלי נכסים שהסתמכו על הנתון בניהול עניינם .

לסיכום 5.1 בהמשך למפורט לעיל, דין העתירה להדחות.

מאחר שמדובר בשטחים חקלאיים בעלי רגישות נופית, והמצויים בסביבה החופית, טעונה התכנית גם אישור של הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הוולקחש"פ), ושל ועדת המשנה לנושאים תיכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע).

...

וחרף כל האמור לעיל, נכון להיום כבר מקדמות המשיבות את תכנית 401-0735274 להקמת תחנת הסניקה המזרחית, אשר תחובר ותשרת גם את הנכס של העותרים.

לסיכום, אני מושיט לעותרים את הסעד המבוקש הראשון בחלקו, היינו, אני קובע פרק זמן קצוב של ששה חודשים מהיום להגשת תכנית תחנת הסניקה המזרחית – אשר תחובר ותשרת גם את הנכס של העותרים – במיקום שהוא צפונית מזה שהיה בתכנית שהוגשה ונדונה.

אני דוחה את העתירה, ככל שהיא נוגעת ליתר הסעדים המבוקשים.

זו האחרונה, בתורה, תחליט אם לאשר את המסמך התיכנוני, לאחר קבלת המלצת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן: הולקחש"פ).

...

אשר לטענה כי תכנית מפורטת עתידית, שדרגתה נמוכה, לא יהא בכוחה לסתור את תמ"מ 10/3, הגבוהה הימנה בהיררכיה התכנונית, המאפשרת, במישור העקרוני, להקים גן אירועים במקום, הרי שגם טענה זו – דינה להידחות.

בעניין שלפנינו, לעומת זאת, שקלה הוועדה המחוזית את מכלול השיקולים, לרבות התכנון העתידי הצפוי במקרקעין, כאמור בתמ"מ 10/3, אך לבסוף הגיעה למסקנה, גם בהינתן שיקול זה, כי אין בכך כדי להביא לקבלת הבקשה.

בשורה התחתונה אני סבור אפוא, כי היה מקום לאשר את השימוש החורג שהתבקש לתקופת ביניים של חמש שנים, לנוכח המדיניות התכנונית האפשרית הצפויה במקרקעין על פי תמ"מ 10/3.

למען הסדר יצוין שב-3.2.20 נידונה התכנית בועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן: "ולקחש"פ") שאישרה את התכנית בכפוף לכך שהעותרת תגיש לועדה המקומית פרדס חנה כרכור כתב התחייבות לפינוי המפטמה הקיימת בישוב תוך חצי שנה מתחילת הפעלתה של המפטמה המוצעת.

...

בסופו של דבר העותרת הגישה תכנית מפורטת לוועדה המחוזית שמטרתה הגדלת זכויות הבניה בשטח חקלאי וזאת על מנת לאפשר ניוד ראשי בקר משטחים עירוניים לשטחים חקלאיים מרוחקים.

נטען שלמרות טענות העותרת שאין כל בסיס לתחשיב שנערך ע"י המשרד להגנת הסביבה עליו הסתמכה הוועדה המחוזית, לא ביקשה הוועדה הבהרות ובסופו של דבר החליטה הוועדה לצמצם מספר ראשי הבקר ל-340 בלבד ולהקטין שטחי הבניה ודרשה עמידה במפרט האחיד.

אשר על כן, העתירה נדחית.

העותרת תשלם שכ"ט עו"ד למשיבים 1-2 יחד ו- 4 בסך 15,000 ₪ כל אחד.

העותרת תשלם שכ"ט עו"ד למשיבים 6 ו- 7 בסך 7,500 כל אחד.