הגם שהעילה במקרה זה הנה שטרית, לעמדתי אין מדובר בהודעת קזוז כנגד חיוב שהנו שטרי גרידא, אלא מדובר במערכת חוזית סבוכה ומורכבת, וכאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, ממילא ניתן, לראות בשטר כחוזה, או כחלק מהמערכת החוזית.
...
באותו הליך ניתנה לנתבעים שם (במקרה דכאן הנתבעת הינה החברה בלבד) רשות להתגונן בפני התובענה, ובהחלטתי מיום 26.8.2013 קבעתי :
"לאחר בחינת טענות שני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מוצדק במקרה זה ליתן להם רשות להתגונן בפני התובענה. סימן השאלה אותו מציבים הנתבעים בהקשר של תקינות וסבירות התנהגותו של התובע, אמנם אינו מהווה הגנה מוצקה ואף אינו נתמך בחוות דעת חשבונאית אצל הנתבעים, ואולם מדובר בסימן שאלה מקיף וכבד דיו, על מנת שתישמענה טענות הנתבעים, ותינתן להם הזכות לעמת את מנהל הבנק (הנזכר בתצהירים ובסיכומי טענות הנתבעים – מר וגמן) מול הפעולות אשר בוצעו, בהסתכלות שבדיעבד. אני בהחלט מאמץ את ההפניה אשר פורטה בסעיף 9 לסיכומי טענות הנתבעים, כמקימה את אותו סימן שאלה....
ראה לעניין זה, ההלכה הידועה בעניין דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, שם נפסק :"בפרשה שלפנינו העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר... ...אכן, שטר הוא מותנה כאשר חזותו מעידה עליו כי חבותו של העושה היא מותנית. כאשר נקבע בשטר כי התמורה נתקבלה בהתאם לחוזה פלוני, אין לפרש זאת כהתניית החבות על-פי השטר לקיום תנאי החוזה. הפרשנות של הוראה כזו אינה אלא זו שהעושה מציין את הטעם לעשיית השטר. קביעה כזו אינה פוגמת בשטר. אך כאמור, לאור המסקנה שאליה הגיע בית-המשפט העליון, אין לנו צורך לבחון מחדש שאלה זו. כמו כן אין לי צורך לבחון השאלה באשר לדרכי הפרשנות של לשון השטר. אף כאן יש להבחין בין צדדים קרובים לצדדים רחוקים. בכל הנוגע לצדדים קרובים, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה..." .
"
משהגעתי לכלל מסקנה כי אכן מדובר באותה התקשרות על ריבוי חלקיה, סבורני כי די בטענת הקיזוז, הגם שאינה מפורטת וקצובה באופן מוחלט, כדי להוות הגנה אפשרית בפני התובענה, ובשלב דיוני זה, די באופן בו הועלתה הטענה, כדי להצדיק קבלת ההתנגדות.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את ההתנגדויות במאוחד, התובענה המאוחדת (5 הליכים סה"כ) תועבר לפסים של סדר דין רגיל (לאור מהות התובענה וסכומה המצטבר).