מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודעת צד שלישי בבית הדין לעבודה

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

משלוח הודעה בין נתבעים - נתבע רשאי לשלוח הודעה לצד שלישי לנתבע אחר, לצורך חלוקת האחריות ביניהם, בתנאים שהוזכרו לעיל: עילת ההודעה באה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, ופתיחת ההליך בין הנתבעים מוצדקת ולא תיגרום לסירבול ההליך ולהתארכותו [ראו למשל: בר"ע (ארצי) 16731-02-15 כלל חברה לביטוח בע"מ – אקים – אגודת לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית ואח', מתאריך 12/03/2015, להלן: "עניין אקים"; עניין בן-יוסף; ע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נגד טוויל ואח', מתאריך 14/06/2012].
...
על רקע כל האמור לעיל, ההודעה שהגישה מבטחים מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
מכל מקום, בנסיבות העניין, סבורני כי הצדקה להתיר הגשת ההודעה מצויה בכתב הגנתה של המועצה, אשר אינה משיבה באופן ברור לטענות מבטחים כלפיה, ומסתפקת בטענה כוללנית שדמי הגמולים בעניינו של התובע הועברו למבטחים החדשה, ולא ברור מדוע (סעיפים 7.
סוף דבר הבקשה מתקבלת, כך שההודעה לצד שלישי אשר צירפה מבטחים לבקשה מתקבלת לתיק.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עיון בהודעת צד שלישי שהגישה הערייה כנגד המשחטה וכנגד מנהל המשחטה מצביע על כך שההודעה מבוססת על עילה חוזית-מסחרית שמקורה בהסכם שנחתם בין השתיים, ועל טענות הערייה כי בהסכם זה "נקבע מפורשות כי המשחטה תישא בעלות שכרו הכוללת של הפקח ובכל הוצאה הנובעת מהעסקתו" וכן כי "מנכ"ל המשחטה ו/או מנהלה מר גאוי סח כי הוא ערב אישית לכל התחייבויות החברה, במסגרת ההסכם שנכרת בין המשחטה לנתבעת". טענות אלה ומערך הזכויות והחובות שבין המשיבה למשחטה, אינם מצויים בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
...
בית הדין האזורי נעתר לבקשה להתיר משלוח הודעת צד שלישי (להלן – ההחלטה).
בית הדין קבע בהחלטה כי בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין המבקש לבין המשחטה, אם לאו, ועל כן, שעה ש"שאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה" נמצאת בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, מתפקידו של בית הדין לבחון את המחלוקת ויש להיעתר לבקשה.
בנסיבות אלה, "למעשה שני החוזים מהווים מקשה אחת סינרגית בין שלושה גורמים הנוגעת לתנאי עבודתו של המבקש". בתגובת המבקש לתשובת העירייה קיימת התייחסות לנוסח ההודעה לצד שלישי אשר הומצא לראשונה לתיק בית הדין האזורי לאחר הגשת בקשת רשות הערעור בעקבות ההחלטה, לפיו "ככל שיוכיח התובע כי שררו יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעת הרי שבהינתן תרחיש זה על הצדדים השלישיים 1 ו - 2 ביחד ו/או לחוד לפצות את הנתבעת בשווי סכום התביעה ו/או בכל סכום אחר שייפסק כנגדה". לטענתו, מקום בו ייפסק כי שוררים יחסי עבודה בינו לבין המשיבה ברור כי "עילת התביעה בין המשיבה לצד השלישי היא מסחרית בלבד". דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל חומר התיק, החלטנו, בהסכמת הצדדים, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ולקבל את הערעור.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כלומר יש לבחון האם התביעה נגד הנתבע וכן ההיתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי, מצויות בתחומי סמכותו העניינית והייחודית של בית הדין לעבודה "באופן, שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה" (בר"ע(ארצי)2135-05-18 מאירה בן יוסף - אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' (10.6.2018)(להלן - פסק דין בן יוסף).
...
בבר"ע (ארצי) 46934-11-11 שיב"א יזום ייעוץ והשקעות בע"מ - דפוס חמד ירושלים (2004) בע"מ (2.8.12), נקבעו הדברים הבאים לעניין הוצאת הודעה לצד שלישי בבית הדין לעבודה: "יחד עם זאת, עילתה של הודעת צד שלישי, צריך שתבוא במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה, ובית הדין בשוקלו אם להתיר הגשת הודעה לצד שלישי, יבחן האם התביעה נגד הנתבע וכן ההתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי, מצויות בתחומי סמכותו העניינית הייחודית של בית-הדין לעבודה, באופן שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית-הדין לעבודה. (ע"ע 617-07 מדינת ישראל- אילנה ליטבק, [פורסם בנבו] ניתן ביום 23.10.08]. עוד נקבע בעניין ליטבק כי בבחינת הסמכות העניינית יש לבחון על פי הדין הקיים את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת צד שלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. כאשר עילתה של ההודעה לצד שלישי עשויה להתפרש על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות" [פסקה 17 בעניין ליטבק]".
מן הכלל אל הפרט;אקדים ואציין כי לאחר שנתתי דעתי לכל החומר שבתיק לרבות ובמיוחד לכלל טענות הצדדים כפי שמצאו ביטוי בבקשה, בתגובה, בסיכומי טיעוניהם ובפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 30/3/23 אצל כבוד הרשמת וכן לאחר שנתתי דעתי גם לאמור בהודעה לצד שלישי, אשר הוגשה לתיק ביום 13/8/23, כאמור ברישא של סעיף 5 להחלטה זו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
שם נקבע עוד כי "אין כל דרך להכניס לבית הדין לעבודה תביעה חוזית בין שניים, אפילו השניים היו שניהם מעבידים של העובד" (ס' 3 לפסק הדין וכל המובאות שם) - לפיכך הבקשה נדחית, כאשר בנקודה זו יצויין כי חלק גדול מהאמור בסעיפים הרבים שבהודעת צד שלישי שהגישה הנתבעת מתייחסים לתביעת התובעת ולטעמים כבדי המשקל, לכאורה, בשלהם סבורה הנתבעת כי לא עומדת לתובעת שום עילת תביעה בקשר לתקופת ההתקשרות בינה לבין הנתבעת, כאשר במסגרת סעיפים רבים בהודעה לצד שלישי איזכרה הנתבעת פסקי דין שונים, מהם לטעמי לא ניתן ללמוד על כך שנכון במקרה שלפניי לקבל את בקשת הנתבעת להגשת הודעת צד שלישי כנגד הקיבוץ, אלא שלכאורה עומדות לה טענות כבדות משקל כנגד טענות התובעת על בסיסן ביקשה האחרונה, במסגרת כתב תביעתה, כי ביה"ד ייקבע כי בינה לבין הנתבעת התקיימו ומתקיימים יחסי עובד - מעסיק.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, בפרט לאור כך שבכוונת הנתבעים להגיש הודעות צד שלישי, ולאור כך שפיצול ההליך יחייב ממילא את צירוף קבוצת דלק-נובל כצד דרוש לניהול התובענה בבית הדין האיזורי.
סעיף 24(א)(1) שהוא הרלוואנטי לענייננו קובע מבחן משולש להקניית הסמכות הייחודית לבית הדין לעבודה – מבחן זהות הצידיים שלפיו על הצדדים לתובענה להיות עובד ומעביד; מבחן עילת התביעה שלפיו על עילת התביעה לנבוע מיחסי העבודה; ומבחן שלישי בעל יסוד שלילי, לפיו העילה אינה עוולה מפקודת הנזיקין.
...
לכן, כאשר כתב התביעה כולל עניינים שחלקם בסמכות בית הדין לעבודה וחלקם לא, אין מנוס מלפצל את הדיון בתובענה בין שתי ערכאות (עניין רוחם, פסקה 37; ע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 527-516 (2004)).
כאמור, בית הדין הארצי הורה על העברת התובענה כולה לבית המשפט המחוזי לאחר שהגיע למסקנה כי ביחס למימן לא מתקיים מבחן הצד; וביחס למימן ומרחב לא מתקיים מבחן העילה.
לאור כל האמור, העתירה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

רקע משפטי משלוח הודעת צד ג' אינו קבוע בתקנות בית הדין לעבודה, (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אולם אפשרי ליישום בבית הדין לעבודה בתנאים מסוימים (ראו בר"ע (ארצי) 46934-11-11 שיבא יזום ייעוץ והשקעות – דפוס חמד ירושלים (2004) בע"מ (02.08.2012), וכן סימן ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
...
אשר על כן, משמצאנו שהודעת צד ג' מעוגנת בתנאי בהסכם בין המבקשת לבין הנתבעת 1 – סעיף שיפוי בהסכם מסחרי, איננו סבורים כי יש סמכות עניינית לבית הדין.
אי לכך, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו