מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הודעת פיטורים לגננת בעת חופשת הלידה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בעוד שבעניין אורלי מורי עוד במהלך חופשת הלידה, נימסר לעובדת מכתב פיטורים בו נימסר כי מועד סיום יחסי העבודה יהיה מועד סיום חופשת הלידה של העובדת, תוך ששולמו לה פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון עבור תקופת 45 הימים (התקופה המוגנת דאז בחוק).
), בקישוט בלתי מספק, בחוסר הספקים בתחום החשבון (בענין זה חלוקה התובעת על האמת שבהשגה זו- עמ' 23 ש' 13-2) ור דבריה(ע' 6 ש' 18 ואילך): "ש: הבנתי. בסוף השנה הראשונה למעשה במהלך השנה אני מבין שהיו כל מיני תלונות על העבודה שלך כגננת, נכון? בשנה הראשונה שלך כגננת.
...
כאמור לעיל , מצאנו כי יש מקום לקזז סכומים אלה והם קוזזו בתחשיב דלעיל.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין התקופה המוגנת והודעה מוקדמת, בקיזוז הסכומים שכבר שולמו- בסך כולל של 8,440 ₪.
בהתחשב בתוצאה דלעיל מחד, ובסכומי התביעה המקוריים מאידך, אנו קובעים כי על הנתבעת לשאת בהוצאותיה של התובעת ושכ"ט עורך דינה בסך כולל של 2,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערים אנו להודעת מייל שכתבה הגב' אמיליה קודיש, סגנית מנהלת אגף משאבי אנוש, אל הגב' אורלי דהן ובו כתבה: ""בעקבות מיזכר שקבלתי מאגפך על חזרתה של יעל בן בסט לעבודה לאחר חופשת לידה חלת, הריני להודיעך תוקף העסקתה פג ב- 31.12.2010. אי לכך עליך להפסיק מיד את עבודתה של הנ"ל עד לחידוש העסקתה." (נספח ד' לתצהיר התובעת).
כאשר נישאל מר מאיר ניצן האם בתקופה שבה כיהן כראש הועדה הועסקו עובדים באמצעות מיכרז בלבד השיב: "לא. דוקא ברווחה היה צורך בעובדים. העסקנו אותם תקופה מסויימת לראות אם מתאימים, חפשתי עובדים סוצאליים ערבים כי לא היה מי שידבר איתם אבל מיד נעשו מכרזים אחרי 3 או 4 חודשים" (עמוד 23) מר ציון הדר אף העיד בחקירתו הנגדית: "אני מזכיר לבית הדין שאנחנו בעידן של חיובים אישיים והביאו אותי לחיוב של 3 מיליון שקלים בגין העסקה של 6 עובדות, סייעות בגננות שהועסקו מעבר לשלושה חודשים ללא מיכרז והייתי צריך לקחת עו"ד פרטי ולייצג עצמי כדי להוכיח שעשיתי כמיטב יכולתי. החיוב האישי מטיל עלינו חובות לא פשוטים..." (עמוד 38).
סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים קובע: "לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה..." סעיף 9(ז) מתייחס במפורש להסכמי העסקה לתקופה קצובה וקובע: בסעיף זה, "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
עיון במלוא התשתית הראייתית שהוצגה לנו בתיק זה, אין בה כדי ללמד כי לעירייה היתה כוונה כלשהיא לסיים את העסקתה של התובעת בשל אי רצון להעסיקה לאחר חופשת הלידה בשל הלידה, וזאת מעבר לעובדה שהתובעת בסופו של יום היא זו שהתפטרה, מהנימוקים הבאים: ראשית: הערייה היא זו שהחתימה את התובעת על כתב התחייבות להמשך עבודה ל-3 שנים נוספות במהלך חודש 5/2010 מועד בו התובעת היתה בהריון.
...
התביעות נגד הנתבעים 2, 3 ו- 4 נדחות.
כמו כן מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לחובת התובעת בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעים 2-4.
התובעת תשלם לנתבעים 2 3 ו-4 ,נגדם נדחתה התביעה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהם, זאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

אלא מאי – שנכון למועד בו שהתה התובעת בחופשת לידה נוצרו נסיבות חדשות, לפיהן לא היתה עוד אפשרות להעסקתה על ידי הנתבעת באותה המשרה, כגננת בצהרונים, שכן הפעלתם נילקחה מידיה והועברה למועצה.
ב. שנית, יש לראות את הנתבעת כמי שפעלה בנגוד להוראות סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים תשי"ד 1954, (להלן: "חוק עבודת נשים") אשר לשונו כדלקמן – "לא יפטר מעביד עובד או עובדת, בימי היעדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג)(ד)(1) או ד1, או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להעדרות כאמור"; בהקשר זה, ומכוח הטענה שפוטרה בקשר להריון או הלידה או חופשת הלידה, תבעה התובעת מכוח חוק עבודת נשים בלבד סך של 108,438₪, לפי הפרוט שדלקמן – · פצויי פיטורים בשיעור של 150% לפי שכר קובע של 2,585 ₪ במכפלת 4 שנות עבודה, ובסך של 15,510 ₪.
...
בנסיבות העניין מצאנו לנכון לחוס על התובעת, ולהימנע מלחייבה בהוצאות משפט כלשהן, הגם שמובן שלא נחייב את הנתבעת לשלם לה הוצאות משפט.
גם בהקשר זה, יתכן שהיה מקום לתת ביטוי להסתייגותנו על דרך פסיקת הוצאות, אולם מצאנו לנכון להימנע מכך.
אשר על כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 18,098 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/07/11 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מדובר בבקשה לפיטורי מורה /גננת לא קבועה כאשר העילה לסיום העסקתה הנה העדר תקן להעסקה.
משמעות המענה היא כי" לא ניתן להתיר את הפיטורים", ועל כן היה על הנתבעת להמשיך ולהעסיק את התובעת, ולא להודיע לה על סיום העסקתה בתאריך 31.8.19, בתקופת חופשת הלידה.
...
הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נזקים ממוניים והפסדים, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים בגין הרכיבים כדלקמן: בגין פיטורים ללא שימוע כדין סך של 36,000 ₪ .
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 104,200 ₪ בגין רכיבים אלה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכן נפסק: "נקודת המוצא היא, כי הגננות זכאיות למשכורות בשיעורים ולפי הכללים כמקובל בחינוך הרישמי, וזאת כתנאי מכללא בהסכם העסקתן, והכל מכוח תנאי ההכרה ברשת, כמוסד חינוך מוכר שאינו רישמי. זו לדעתי נקודת המוצא על פיה צריכה להבחן תביעתן הכספית של הגננות למשכורות בשיעורים ולפי הכללים כמקובל במוסדות חינוך רישמיים." בעניינינו, אין חולק כי התובעת היא מורה מוסמכת, משנת 2011 (מוצג נ/1), ועסקה בהוראה במסגרת עבודתה אצל הנתבעת.
העדות מתיישבת חלקית עם עדותה של גב' רבינוביץ', אשר העידה כי התובעת הודיעה שאינה יכולה להגיע לעבודה, אף שלא הודיעה רשמית על יציאה לחופשת לידה, כדלקמן: "העדה, גב' רבינוביץ': היא לא הודיעה לי רשמית שעכשיו זה, לפני תקופה, עכשיו אני הולכת לעזוב לחופשת לידה, תדאגי לממלאת מקום. היא אמרה שהיא לא יכולה להגיע, אז הייתי צריכה לתמרן כל יום משהו אחר. ולא היה מי שייכנס שם לכיתה, אז אחד האבות ראה שזה המצב, בדיוק היה מובטל באותו זמן או משהו כזה, היה לו איזה שהוא פרק זמן של הפסקה מהעבודה, אז הוא אמר אני מוכן להכנס שם לכיתה, הוא אפילו לא היה מורה במקצועו" (עמוד 39 שורות 18- 23).
לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאנו כי למעשה גם לגירסת הנתבעת פוטרה התובעת מן העבודה במהלך חופשת הלידה, בכך שלא הובטח לה כי תוכל לשוב לעבודה בבית הספר בתום החופשה, במתכונת שנהגה קודם לכן.
...
נוכח תקופת העבודה הקצרה יחסית, וחלקיות המשרה, תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפגמים בהליך הפיטורים.
סיכום לאור כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע את סכומים הפיצויים הבאים: פיצוי בגין פיטורי התובעת בניגוד לחוק עבודת נשים בסך 50,000 ₪.
כן תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בסך 3,964 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו