בהליך שם נקבע כי הסמכות נגזרת מסמכויות הפיקוח והבקרה הכלליות שניתנו למשרד הבריאות, כפי שנקבע בסעיף 35 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומכח סמכויות העזר תוך שהפנה לסעיף 17 (ב) לחוק הפרשנות התשמ"א 1981.
עוד נקבע בסעיף 9 (ב) לחוק כי לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית ובמסגרתה לתבוע השבה של כספים מרשות שהגישה "הודעת חדילה" דהיינו הודיעה כי חדלה מהגביה נשוא העניין.
...
נבהיר אי אין בידינו לקבל את טענת המבקש לפיה הפרשנות שאימצה מכבי מנוגדת להוראות סעיף 8 (א7) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שכן בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת משרד הבריאות והמשיבה, לפיה סעיף זה איננו קובע מגבלה על גביה נוספת של היטל לחבר, אלא שתכליתו של הסעיף להבהיר כי ההתחשבנות תעשה לא על בסיס קלנדרי, אלה תוך מניין 90 ימים שלפני / אחרי הטיפול נשוא העניין.
בנסיבות העניין, לנוכח ההטבה ממנה נהנו המבקשים, אשר שוויה עולה על דמי ההשתתפות ששולמו, גם אם נניח שנפלו פגמים פרוצדורליים באישור תכנית הגביה, הרי שבשים לב לאופי המיוחד של המשיבה ומבנה תקציבה, אנו סבורים כי אין הצדקה להשיב לתובע ולחברי הקבוצה את הסכום הסמלי ששילמו, וכי יהיה זה לטוב ולמוטב כי הכספים ישמשו למימון טיפולים רפואיים למבוטחים ולא לתשלום סעד לחברי הקבוצה והוצאות המשפט.
כללו של דבר
מכל הטעמים שפורטו לעיל הגענו לכלל דעה כי דין הבקשה לאישור להידחות.
על אף האמור, בשים לב לכך שבמשך תקופה משמעותית פעלה מכבי בניגוד לאמור בחוזרי משרד הבריאות, באופן המעורר קושי כשלעצמו, לא מצאנו לחייב את המבקש בתשלום הוצאות משפט.
