הודעת הסדר טיעון והרשעת נאשמת בעבירות תעבורה

בהתאם להכרעת הדין מיום 31.10.2021, הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); נהיגה בזמן פסילה או בנגוד לתנאים, לפי סעיף 67 בפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה); איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) בפקודה; איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, לפי סעיף 10(א) בפקודה.

בסופו של דבר, בדיון מיום 31.10.2021 הודיעו הצדדים על הסדר הטיעון, שעל-פיו הנאשם הורשע במועד זה. בדיון האמור (מיום 31.10.2021) הודיעה באת כוח הנאשם כי אינה מבקשת שיוגש תסקיר לעונש בעיניינו של הנאשם מטעם שירות המבחן.

...

עם זאת, למרות הנזק החמור שעשוי היה להיגרם, בסופו של דבר רק הנאשם נפצע באורח קל. בנסיבות אלו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה ברמה בינונית נוטה לפגיעה ברמה גבוהה.

בנסיבות הקשורות בנאשם, "יש לבחון את סוג ההפרעה הנפשית ועוצמתה, ועד כמה הוגבלה בעטיה יכולתו – לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – להבין את אשר הוא עושה או להימנע מעשיית המעשה. על מידת הפגיעה ביכולתו של מבצע העבירה להבין את מעשהו או להימנע ממנו, ניתן ללמוד ממכלול הראיות, לרבות מעשיו של מבצע העבירה לפני האירוע, במהלכו ולאחריו וכן מחוות דעת מומחים" (ע"פ 10416/07 דולינסקי נ' מדינת ישראל (7.12.2009)‏‏, כבוד השופט י' עמית, פסקה 11).

גזירת העונש המתאים לנאשם קביעת העונש בגדרי מתחם העונש: לנוכח כל האמור ולאחר שניתן משקל רב לכך שחלפו כשש שנים מאז נעברו העבירות, נמצא כי יהיה זה נכון להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות לצד מאסר מותנה לתקופה משמעותית.

לאחר קבלת תסקיר, טענו הצדדים לעונש, ובתום פרשת העונש, הפנה בית המשפט את הנאשם לראיון אצל הממונה על עבודות השרות בשב"ס. הנאשם לא התייצב אצל הממונה על עבודות השרות בשב"ס, אך ההגנה הודיעה, כי תואם לנאשם מועד חדש לראיון התאמה.

התביעה הדגישה הנזקים הצפויים מפני עבירות סמים, בהם, עבירות רכוש; אלימות; תעבורה וסמים, ונזקים חברתיים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מסמים מסוכנים.

· ת"פ 9210-02-20 מדינת ישראל נ' משולם (פורסם במאגרים) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גידול סמים; החזקת חצרים לעישון או הכנת סמים; החזקת סמים לצריכה עצמית; החזקת כלים להכנת סם. על פי עובדות כתב האישום, גידל הנאשם 90 שתילים במשקל כולל של 36.5 גרם והחזיק סם מסוכן מסוג קאנביס במשקל של 12 גרם נטו.

...

בית המשפט נעתר לבקשת ההגנה, אלא, שגם זו הפעם, נמנע הנאשם מלהתייצב לראיון.

בערעור שהוגש על חומרת העונש, לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב ברכיב המאסר, אך הקל על הנאשם ברכיב הקנס ורכיב פסילת רישיון הנהיגה, כך שהעמיד את הקנס על סך של 20,000 ₪ והעמיד את תקופת פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך 12 חודשים.

בהקשר לעבירות של גידול סם, סבורני כי החומרה נלמדת משילוב מספר השתילים יחד עם משקל הסם.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בנגוד לסעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

מכאן - גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום פלילי של הנאשם – לחובת הנאשם, הרשעה בעבירת סמים, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל (ובעת התייצבותו לריצוי עונש מאסר זה, עבר העבירה נשוא כתב האישום דנן) והרשעה נוספת בגין העדר משירות צבאי שלא בשירות; · גיליון רישום תעבורתי של הנאשם – לחובת הנאשם הרשעה בעבירות תעבורה מסוג בררת משפט.

לדבריו של הנאשם, גם בתקופה הקשה הזו, לא צרך סמים אלא נשאר "נקי". במסגרת ההליך הטיפולי, הודיע הנאשם, כי נרשם ללימודי השלמת בגרויות ותעודת הנדסאי במכללת "עתיד". שירות המבחן התרשם, כי הנאשם בחור צעיר ורגיש, אשר חווה ילדות מורכבת מאוד ומצבי משבר רבים במשפחת המוצא, נותק ממשפחתו במהלך תקופת גיבוש הזהות העצמית, התבגר ללא גבולות והכוונה, פיתח תחושות של חוסר אמון וחוסר שייכות במסגרות חוץ ביתיות, לא חווה יציבות, חווה טראומות רבות, אשר השפיעו על זהותו והובילו לדימוי עצמי נמוך, תחושת נחיתות, בדידות ותיסכול רב. שירות המבחן התרשם, כי במצבים קשים וכואבים, נוטה הנאשם לפנות לשימוש בסמים ומתקשה להיתמודד עם תחושותיו ולהציב גבולות חצוניים ברורים.

...

בהחלטת בית המשפט בפרו' מיום 23.06.22, הורה בית המשפט במפורש, כי ככל שלא מתקבל זימון לראיון, על ההגנה לפנות לממונה ולתאם ראיון, אך לפנים משורת הדין, נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה להפנות את הנאשם פעם נוספת, אך גם זו הפעם, לא התייצב הנאשם.

לפנים משורת הדין, נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה, להפנות את הנאשם פעם נוספת לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ולדחות את השמעת גזר הדין.

על הנמערערת הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, תוך שבית המשפט מצא להדגיש, כי היה מקום להחמיר בענישה, אך בשל נסיבותיה המיוחדות, יסתפק בענישה זו. ערעורה לבית המשפט המחוזי וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – נדחו.

ההודעה על הסדר הטיעון נימסרה במועד שנקבע לשמיעת הוכחות.

(1) ע"פ 4441/13 פלונית נ' מדינת ישראל (14.8.2014) – המערערת הורשעה על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירת הריגה וגרם חבלה חמורה בנסיבות של נהיגה בשיכרות.

דחיית הבקשה להארכת תוקף פסילת רישיון הנהיגה נשענה על ארבעת הטעמים הבאים: האחד, העדר אינדיקאציה לכך שהנאשם צורך אלכוהול דרך קבע והעובדה שדובר בארוע חריג שבו הנאשם שתה אלכוהול במהלך חתונה; השני, הנאשם נעדר הרשעות קודמות בכלל ובעבירות תעבורה בפרט; השלישי, הנאשם נהג במשך למעלה משנה קודם להגשת כתב האישום, בלי שהתבקש המשך פסילת רישיונו.

...

לנוכח כל האמור, ביקש בא-כוח הנאשם, כי על הנאשם יושת עונש מאסר בפועל שלא יעלה על שנה ופסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימלית.

חרף נסיבותיו הקשות של המערער, כלל בעיותיו הרפואיות והיותו נעדר הרשעות קודמות, הערעור נדחה.

הערעור נדחה.

ההגנה עתרה להפנות את הנאשמים להערכת שירות המבחן למבוגרים, וכן הודיעה, כי תעתור להפניית הנאשמים לממונה על עבודות השרות בשב"ס, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון הרשעות תעבורתי של נאשם 1 (ת/1) – לחובת הנאשם, הרשעות בעבירות תעבורה, חלקן בגין עבירות חוזרות ונישנות, כדלקמן: נהיגה ללא רשיון נהיגה (מעולם לא הוציא); נהיגה ברכב שאינו תקין; אי ציות לתמרור; נהיגה שלא בכביש; סטיה מנתיב תוך הפרעה לתנועה; ציפוי שמשת הרכב בנגוד לתקנה 27(ב); עצירת רכב בתחום 12 מטר מצומת; ועוד.

להלן, תובא סקירה קצרה של הענישה במקרים דומים: · ת"פ 37744-04-21 מדינת ישראל נ' אסנוב – הנאשם הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

...

בתום פרשת העונש, ובטרם ייגזר דינם של הנאשמים, נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה, והפנה את הנאשמים לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס. לשם בחינת התאמת הנאשמים לריצוי עונשם בדרך של מאסר בעבודות שירות, נעתר בית המשפט לבקשה לדחיית מועד השמעת גזר הדין.

על כך, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים): אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים.