הודעת המעסיק לשינוי ב תנאי עבודה של העובד

סעיף 3 לחוק מוסיף וקובע כי אם חל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה לפי סעיף 2 לעיל, ימסור המעסיק הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים ממועד השינוי.

] [42: בר"ע (ארצי) 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ - ADMARIAM GAVR NEGOUSE (13.11.2016)] בעניינינו, אין לקבל את טענתו של התובע כי הנתבע הוא שהיה מעסיקו, שכן הנתבעת הנה חברת בע"מ, אישיות משפטית העומדת בפני עצמה, ולא הובאו כל נימוקים מפורטים מדוע יש לקבוע כי היתקיימו יחסי עבודה ישירים בין התובע לבין הנתבע.

...

הנתבעים טוענים כי בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עבודה מצוינים במשך שנות עבודתו של התובע אצל הנתבעת, ובהתאם לכך זכויותיו שולמו כדין, ולכן יש לדחות את התביעה.

בנסיבות אלו יש לדחות את תביעתו של התובע בגין רכיב זה. [8: נספח 3.1 לכתב התביעה.

עם זאת, בסעיף 6 לחוק נקבע כי במקרים חריגים ניתן לייחס חוב של חברה לבעל מניות, באמצעות הרמת מסך ההתאגדות: "6(א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה." לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי "...הרמת מסך תבוצע במקרים שבהם מצא בית המשפט ש"נכון וצודק" לעשות כן, ובכפוף לקיומם של שני תנאים: האחד, עשיית שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו לקפח את נושיה או לקחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה, כדוגמת מצבים של עירוב נכסים, תרמית/הונאה, הברחת נכסים וכיו"ב. התנאי השני עניינו מודעות או למצער חשד של בעל המניות בדבר שימוש פסול באישיות הנפרדת של החברה".

סיכום על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת באופן חלקי, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 22,957.5 ₪ קרן פנסיה בסך 16,306 ₪ דמי חגים בסך 7,717 ₪ מענק שנתי בסך 5,616 ₪ פיצוי בגין אי מתן הסכם עבודה בסך 1,500 ₪ מסכומים אלו יש לקזז סך 17,046 ₪ בגין הרכיב של "צו הרחבה". לסכומים המפורטים בסעיף 72 יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.2019 ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד נתבע מס' 2 נדחית.

לתמיכה בטענתה צרפה החברה חוזה עבודה לדוגמא של נציג VEB מתומרץ (נספח 6א-ב לתגובתה לבקשת הצד) כדי להראות שהיא מסייגת ומודיעה בחוזי העבודה האישיים של העובדים שהתמריצים נתונים לשיקול דעתה, כדלהלן – "תמריצים: תמריצים משולמים לנציגי מכירות בחברה על פי ביצועיהם, בשיעור ועל פי קריטריונים כפי שהחברה קובעת מפעם לפעם לפי שיקול דעתה המוחלט לגבי עובדים בתפקיד ובמעמד דומה. הקריטריונים לקבלת התמריץ יחושבו על פי מכירות פוליסות... על פי שיקול דעתה המוחלט של החברה...". מר מלול (יו"ר ועד העובדים) עומת מול טענה זו ונשאל אם הוא ערך בדיקה בחוזי הנציגים לבדוק, לאשש או לסתור את טענת החברה בדבר הכפפת התמריצים לשיקול דעתה.

החובה היחידה שנקבעה בחוק היא למסור לעובד, עם תחילת עבודתו, מיסמך שירכז ויתמצת את תנאי עבודתו – "מעסיק ימסור לעובד... הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה" (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד); וכן למסור לעובד, תוך כדי עבודתו, הודעה על שינוי בתנאי העסקתו – "חל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה כאמור בסעיף 2, ימסור המעסיק הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים... מהיום שנודע לו על השינוי". הנה כי כן, אין חובה בדין להחתים עובד על מיסמך טרם שינוי תנאי העסקתו.

...

לפיכך, הבקשה לקבוע שהחברה הפרה את ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות בכך שהיא לא קיבלה את הסכמת עובדיה – הנציגים המתומרצים – טרם שינוי מודלי התמריצים שלהם, נדחית.

דיון בשאלה קונקרטית אינו נדרש במסגרת הליך זה. לפיכך, הבקשה לסכסוך צד בהסכם קיבוצי נדחית גם ביחס לאופן חישוב פיצויי הפיטורים.

סוף דבר הבקשה לסכסוך צד נדחית.

לאחר בחינת טענות הצדדים והתרשמות בית הדין ממסכת העדויות והראיות בעיניין שינוי תנאי ההעסקה, הגענו למסקנה כי גרסת הנתבעת בעיניין זה עדיפה על זו של התובעת, וננמק: ראשית התובעת מודה כבר בכתב התביעה (סעיפים 13 ו- 14) כי קיבלה ממנהל הנתבעת ביום 8.8.17 הודעה על כך ששעור העמלות להן תהיה זכאית יופחת ביחס לשעור לו היתה זכאית לאורך שנות עבודתה.

העובדה שמנהל הנתבעת החליט בנסיבות העניין ובהגינותו לתת לתובעת מעין פיצוי או תקופת היסתגלות של שישה חודשים לתנאים החדשים, וזאת מבלי שביקשה זאת (ראו תגובתו למכתבה מיום 10.7.18), ועל כן למעשה שכרה של התובעת פחת רק שישה חודשים מאוחר יותר, אינה צריכה להיות מובאת לחובתו, אלא להיפך, דוקא לזכותו; שישית אנו ערים לקבוע בפסיקה – ראו המסגרת הנורמאטיבית לעיל – שלפיו אין בהמשך העבודה בהכרח לשמש ראיה מכרעת להסכמת העובדת לשינוי שיזם מעסיקה.

על פי הוראת סעיף 6(ב) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001: (ב) מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובילבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

...

על כן, דין טענה זו להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, על הנתבעת לשלם לתובעת: תשלום תוספת "שמור אזור" בגין החודשים דצמבר 2015 עד יוני 2016 בסך 2,100 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.3.16).

משהתקבלה התביעה רק בחלקה הקטן, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

במצב דברים זה, תופעל החזקה הקבועה בסעיף 26ב(ב) לחוק הגנת השכר, לפיה אם לא עמד המעסיק בנטל ההוכחה המוטל עליו, הוא יחויב בגמול שעות נוספות עד לתקרה של 60 שעות נוספות חודשיות.

הדבר מהוה הפרה של סעיף 3 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, לפיו "חל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה כאמור בסעיף 2, ימסור המעסיק הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים...". מאחר שמדובר על שינוי מהותי בתנאי השכר, המצדיק לא רק הודעה אלא שמא אף שמיעת טענות העובד טרם ההחלטה, יש מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה. הנתבעת תשלם איפוא לתובע פיצוי בסך 5000 ₪ בגין אי מתן הודעה על שינוי בתנאי ההעסקה.

...

התיישנות: לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ככל שהיא מתייחסת לתקופה לפני 6.11.20, שישה חודשים בטרם הגשת התביעה.

בנוסף, טענתה של הנתבעת לפיה הדו"חות מונפקים בהתאם לקוד האישי שמקודד העובד ברכב מקובלת עלינו.

בהקשר זה נשאל מר צדיק בחקירתו: "ש....לעניין התאונות, תיקנת את התאונות? ת. ברור. ש. יופי הפעלתם ביטוח? ת. יכול להיות אם זה תאונה קטנה בדרך כלל מתחת ל-5,000 שקל לא מפעילים ההשתתפות העצמית שלנו גבוהה באוטובוס זעיר ואם זה מעל אז בדרך כלל משתפים ביטוח. ש. צירפת אבל מסמך שמעיד על זה ששילמתם או שהפעלת ביטוח? ת. אני לא זכור לי אם בדקתי את זה לפני שבאתי, נראה לי שבתאונה הראשונה יש לך שמאות מדויקת בתאונה השנייה אולי תיקנו עצמאי. ש. אבל אני לא יודע אם זה שולם או לא שולם. ת.מה זאת אומרת שולם או לא שולם? ... ש. אני לא יודע, שילמתם? לא שילמתם?...אתה יודע כרגע להוכיח לי אם הביטוח כיסה את זה או לא?...ת. לפי דעתי כן". כלומר, לפי עדות זו, הנזק הנטען (שממילא לא הובאה כל עדות להוכיחו) שולם על ידי חברת הביטוח ואין כל מקום לתבוע אותו מהתובע.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום סך של 92,934 ₪ לפי הפירוט שלהלן: גמול שעות נוספות בסך של 58,311 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪.

סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 ("חוק הודעה לעובד") קובע שבכל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים בעניינים המנויים בסעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שחייב במסירתה, תהא חובת ההוכחה על המעסיק ובילבד שהעובד העיד על טענתו בעיניין, לרבות באמצעות תצהיר.

הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך 1,000 ₪ בעד רכיב זה. פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר – תלושי השכר של התובע לא הופקו על ידי הנתבע אלא על ידי מת"ש. עם זאת, הנתבע, כמי שמדווח למת"ש את נתוני ההעסקה, אחראי לכך שהתלושים שנמסרים לתובע עומדים בדרישות סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר.

הודעה בכתב על שינוי בתנאי עבודה- התובע לא הוכיח שינוי בתנאי עבודתו, כטענתו, מהעסקה על בסיס יומי להעסקה על בסיס שעתי.

לנוכח גירסתו הסתמית של התובע באשר לסיום יחסי העבודה והעדר ראיות התומכות בעמדתו, השתכנענו שהתובע העדרן של ראיות נסיבתיות התומכות בעמדתו, כגון חילופי הודעות בינו ובין המעסיק, השתכנענו שהתובע עזב את עבודתו ללא .

...

נבהיר, כי לא מצאנו בעדותו של התובע לפיה עבר לעבוד עבור האחים חלאלי סתירה לכך שבדוחות המת"ש נכתב שהתובע עבר לעבוד עבור חב' חופר ובנה בע"מ. כבר היו דברים מעולם שאין בהכרח זהות בין המעסיק בפועל לבין המעסיק שעל שמו הוצא היתר עבודה לעובד תושב השטחים.

אף השיהוי הרב בהגשת התביעה תומך במסקנה שהתובע התפטר, ולא פוטר.

לנוכח האמור, נדחית תביעת התובע לדמי הודעה מוקדמת ומתקבלת טענת הנתבע לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת.