מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הודעות מוקדמות על זכויות סוציאליות

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן עתר לקבלת זכויות סוציאליות נוספות ובהן הפרשות סוציאליות, הפרש דמי נסיעה, דמי הבראה ודמי חגים, תשלום בגין עבודת לילה ועוד.
לשיטתו, בנסיבות אלה יש לראות בחלוף הזמן הממושך כפיטורים, ולחלופין כהרעת תנאים מוחשית שהתפטרות בגינה נחשבת כפיטורים ועל כן הוא זכאי לפצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ולפצוי בגין העידר שימוע.
...
סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה הקטן.
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: תגמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך של 254 ₪.
יתר רכיבי תביעתו של התובע- נדחים בזאת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכן, הוא זכאי לקבל פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי על העדר שימוע וכן זכויות סוציאליות שלא שולמו לו (דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים והפרשות לקרן פנסיה), שעות נוספות וכן פיצוי על אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה.
...
לכן, יש לדחות את התביעה בגין "תוספת ותק" ו"תשלום עבור השתלמות ומלגות".
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבות את הנתבע לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 2,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.
כמו כן ישלם הנתבע לתובע סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הקזוז: טוטאל טענה, כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לזכות התובע, ככל שייפסק, תמורת הודעה מוקדמת ומקדמות על זכויות סוציאליות.
...
דין טענות הקיזוז להידחות.
שנית, לנוכח היעדר האפשרות החוקית לפדות דמי חופשה במהלך תקופת ההעסקה ואי הוכחת טענת טוטאל לפיה הרכיב שכונה "סוציאליות ע"ח" היווה תשלום עבור תנאים סוציאליים (עדות דוויג'י בעמ' 9, שורות 20-21: "ש. אתה יכול להסביר עבור מה שולם סוציאליות על חשבון? ת. לא, לא יודע"), לא מצאנו לקבל את טענת הקיזוז.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עם זאת אין בכך כדי לגרוע מטענותיהם בדבר אי תשלום זכויותיהם, שכן חל איסור שכר כולל, האוסר על הטמעת רכיבי שכר במסגרת השכר הכולל וללא הסכמה מפורשת בין הצדדים ומשכך זכויותיהם הסוציאליות לא שולמו להם.
המשיב 2 התפטר ומשכך הוא לא זכאי לחלף הודעה מוקדמת.
כך לא הוטל עליהם חיוב בתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על אף שהוכח שלא נכרת עמם חוזה ולא ניתנה הודעה לעובד, לא הוטל עליהם חיוב בתשלום פיצוי בגין אי עריכת תלושי שכר כדין למרות שהוכח שלא הועברו למשיבים והתלושים שהועברו התבררו כפיקטיביים; לא הוטל עליהם חיוב בתשלום בגין הלנת שכר ובפיצויי פיטורין על אף שהמשיבים הודו בפיטורים ולא הוטל עליהם חיוב בגין לשון הרע על המשיב 1.
...
כמו כן נקבע, כי טענת המבקשים לפיה פדיון חופשה שנתית נכלל בשכר המשיבים נדחית, שכן לא ניתן לשלם פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה, לא הוכח סיכום שכזה, ואין צבירת ימי חופשה ברוב תלושי השכר.
תמצית טענות הצדדים המבקשים טוענים ביחס לסיכויי הערעור, כי מדובר בנסיבות חריגות בהן סיכויי הערעור משמעותיים משום שבית הדין התעלם ממכלול הראיות שהוגשו על ידם בהליך ופסק הדין התבסס רק על תכתובות (וואטסאפ) שהוצגו על ידי המשיבים באופן ערוך ומגמתי.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנימוק לכך היה שהמשיבה לא ויתרה על זכות קזוז ההודעה המוקדמת "מתוך סברה שתיערך היתחשבנות נוספת בין הצדדים בנוגע לרכיבים שטרם שולמו" [ס' 16 לפסק הדין].
בהקשר זה צוטטו דבריו של עד המשיבה מר לוין, שבמענה לשאלה "לשיטתך לא קיזזתם לעובד הודעה מוקדמת בגלל שלעובד מגיע עוד כסף"? השיב "כן, מכיוון שלעובד מגיעים זכויותיו הסוציאליות לפי החוק, נקזז את זה, ואני מעוניין להביא לסיום כל העניין הזה". נפסק כי המערער חתם על הסכם עבודה שנערך בשפתו של המערער, ונדחו טענותיו של המערער בנוגע למסמך זה. נקבע כי הפרוט בתלושי השכר של העובד עולה בקנה אחד עם האמור בהסכם העבודה שנכרת עמו, וכי "אין עגון ראייתי לטענת התובע לפיה סוכם עמו על שכר בסך 40 ₪ נטו וכי על פי שכר שעתי זה יש לחשב את הזכויות הסוציאליות" [ס' 25 לפסק הדין].
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
בעניין לוקטוש נפסק כי – "גם אם מתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פירעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סיכויי הערעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים". בענייננו, קבעה הרשמת כי נקודת האיזון בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכות המשיבה לגבות את הוצאותיה אינה פטור מלא מהפקדת ערובה אלא היא חיוב המערער בהפקדת ערובה בסכום מתון יחסית – 2,500 ש"ח. גם אם לנוכח טענות המערער ניתן היה להגיע למסקנה אחרת, לא מצאנו כי בענייננו מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בשיקול דעתה של הרשמת ושינוי החלטתה.
סוף דבר: הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו